חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שכחת – הרווחת!

על זוג ששכח ובעל שדה שקיים מצוות שכחה • הרב אורי וילהלם עם פרשת השבוע - 'כי תצא'

ב"ה

• הרב אורי וילהלם

זוג זקנים ישב בבית אבות. פונה האישה לבעלה ומבקשת שילך ויקנה לה עוגת שוקולד. "בסדר", משיב הבעל. "עם הרבה קצפת!", מוסיפה האישה – "בסדר", משיב הבעל. "תרשום! תרשום! שלא תשכח", אומרת האישה, "אין צורך, אני אזכור", משיב הבעל – "ועם דובדבן על הקצפת!", מדגישה האישה, "בסדר", משיב הבעל. "תרשום!", מבקשת האישה שוב, "לא, זה בסדר", משיב הבעל והולך.

אחרי רבע-שעה חוזר הבעל עם מנה שווארמה בפיתה ביד. "ואיפה הקטשופ?" – שואלת האישה, "שכחת את הקטשופ! אמרתי לך שצריך לרשום!".

***

בפרשת השבוע אנו קוראים על מצוות ה'שכחה', וכך נכתב בתורה: "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ".

משמעותה של מצווה זו הוא כי כאשר אדם קוצר את שדהו ולאחר מכן מקבץ את התבואה בעומרים (חבילות), במידה ובשעת איסוף העומרים הוא שכח אחד מהם עליו להשאירו לעניים ולא לשוב ולקחת אותו.

אכן, כמו כל המצוות של 'מתנות עניים' מדובר במצווה חברתית הדואגת לחלשים שבחברה וראוייה מאוד, אך יחד עם זאת צצה השאלה מדוע דווקא במצווה זו מופיעה ההבטחה: "לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ"? – הרי בסופו של דבר 'השכחה' אינה מגיעה בכוונה אלא נגרמת לאדם שלא בכוונה, ומדוע יזכה לברכה על מעשה שלא התכוון לעשותו?

לשם המחשה נתבונן במקרים דומים אך שונים: במקרה ראשון האדם נתקל באדם נזקק ומתעוררים רחמיו והוא תורם לו סכום מכובד. במקרה אחר אדם הולך ברחוב ובלי משים נופל מארנקו סכום כסף מכובד ואדם נזקק שהלך אחריו מוצא את הכסף ונהנה ממנו. מי ייחשב 'צדיק' יותר? הרי ברור כי במקרה הראשון, כשהאדם תיכנן את מעשה החסד, הוא ייחשב (לכאורה) נדיב וצדיק יותר. מדוע אם כן דווקא במקרה השני – בו המעשה נעשה ללא כוונה, בדומה למצוות 'השכחה' – נכתב בתורה השכר: ברכת ה' בכל מעשה ידיו?

ההסבר לכך הוא שכל יהודי רוצה בעומק נשמתו לקיים את מצוות ה', גם אם לכאורה נראה שהוא לא כל-כך בעניין, ולכן כאשר אנו רואים יהודי שמבלי משים קיים איזו מצווה, לא נאמר עליו שסתם הוא עשה זאת אלא הדבר נגרם בגלל ה'על מודע' שלו – נשמתו, שרצתה שהוא יקיים את המצווה, ולכן כאשר בפועל העני נהנה מהצדקה אזי הוא ראוי לברכת ה' בכל מעשה ידיו.

שבת שלום.

לתגובות והערות:

הרב אורי וילהלם, רב נווה-אילן

052-7703178
[email protected]

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקופית קודמת
שקופית הבאה
דילוג לתוכן