משרד האוצר מפרסם דוח חדש נגד מבנה המשכורות בגופי הביטחון. על-פי הנתונים שמפרסם הממונה על השכר והסכמי עבודה, קובי בר-נתן, נחשפים מדרגות השכר והפנסיה של קצינים בצה"ל ובכירים במערכת הביטחון.
אחד הנושאים השנויים במחלוקת הם תנאי הפנסיה של יוצאי מערכת הביטחון, שנחשבים למאוד גבוהים בייחוד לאור הגיל הצעיר יחסית של שלב הפרישה. קצינים בצה"ל פרשו בממוצע בגיל 45.4 עם פנסיה של 19,404 שקלים, נגדים בגיל 49.8 עם פנסיה של 15,294 שקלים, בגופים החשאיים בגיל 55 עם 21,835 שקלים בממוצע, במשטרה בגיל 56.3 עם פנסיה של 18,539 שקלים וקצינים בשב"ס בגיל 55.3 עם 17,815 שקלים.
לשם השוואה, במערכת הבריאות פורשים בגיל 63.8 עם פנסיה של 8,824 שקלים בלבד, עובדי הוראה פורשים בגיל 62.8 עם פנסיה של 7,982 שקלים, ויתר עובדי המדינה פורשים בממוצע בגיל 63.8 עם פנסיה ממוצעת של 8,740 שקלים. בשל גיל הפרישה המוקדם, הפנסיה התקציבית של קצינים בצבא יכולה להגיע בממוצע עד לפי 5.3 מהפנסיה התקציבית של עובדי שירות המדינה. שווי הקצבה לתוחלת החיים בגיל 45.4 של קציני צה"ל הוא 8.7 מיליון שקלים, לעומת 2 מיליון שקלים בגיל 63.8 לעובדי שירות המדינה – פער של 532%.
עוד עולה מהדו"ח כי הגיל הממוצע לפרישת קצין מצה"ל עומד, כידוע, על 45 – בעוד שקציני משטרה ושב"ס פורשים בממוצע בגיל 54. לפי הדו"ח, תקציב השכר והפנסיה מהווה חלק ניכר מהוצאות גופי הבטחון בכלל – הוצאות השכר במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר עומדות על 80%.
שכר הנשים בצה"ל עומד על 74% משכר הגברים. המשכורת הנמוכה ביותר בקרב עובדי צה"ל עומדת על 15 אלף שקלים, והגבוהה ביותר עומדת על כ-30 אלף שקלים בחודש. ממוצע השכר של אנשי הקבע בצה"ל עומד על 14,895 שקלים, כאשר דרגות הקצונה הבכירות מגיעים לשכר של יותר מ-50 אלף שקלים. השכר החודשי הממוצע בקרב משרתי קבע ראשוני עומד על 11,061 שקלים – לעומת משרתי קבע מובהק 22,713 שקלים.
משכורת הברוטו של הרמטכ"ל עומדת על 99,095 שקלים בחודש, של אלופים בצה"ל 70,042 שקלים בחודש. בהשוואה לגופי ביטחון אחרים: ניצבים במשטרה – 60,319 שקלים בחודש; בעלי דרגת גונדר בשירות בתי הסוהר – 59,350 שקלים בחודש.
הדו"ח מפרט את שאר דרגות השכר של קצינים בצה"ל, לפי דרגה: סג"ם – 10,173 שקלים, סגן – 10,601 שקלים, סרן – 14,629 שקלים, רס"ן – 23,257 שקלים, סא"ל – 32,327 שקלים, אל"ם – 40,553 שקלים, ותא"ל – 56,093 שקלים.
תגובת צה"ל: "לתת תגמול הולם והוגן"
תגובת דובר צה"ל לדו"ח השכר: "השכר בצה"ל נקבע בהתאם לשכר במגזר הציבורי והגבלות הממונה על השכר, ומושפע בעיקרו מהשכלה, מהוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תיעדוף משמעותי של לוחמי ומפקדי השדה.
כפי שנכתב בדו"ח, שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון ואף נמוך ביחס לצבאות אשר נמצאים בחיכוך גבוה עם אויב, כמו צה״ל.
בניגוד לנטען בדו״ח, אין כל פער בין שכרם בצה״ל של נשים וגברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על-פי מסלול השירות. צה"ל עובד בשקיפות מלאה עם האוצר ומעביר מידי חודש דו"חות שכר מלאים על-פי בקשתם.
עוצמת צה״ל טמונה באיכות משרתיו. אופי השירות הוא ייחודי ואינו בר-השוואה למשק העסקי והציבורי. על-מנת להשאיר בשורותיו את המשרתים הטובים והמתאימים ביותר, העושים לילות כימים למען ביטחון מדינת ישראל, צה"ל נדרש לתת תגמול הולם והוגן למשרתיו, ולתמרץ את ההישארות בו לאחר שנות הקבע הראשונות".
צילום: מצעד צה"ל באצטדיון האוניברסיטה, 1967, מאגר הצילומים הלאומי, לע"מ
