רשת המתנ״סים של יבנה ניצבת בפני משבר כלכלי וניהולי משמעותי, כאשר מאחורי המספרים הגדולים מסתתרים גם עובדים שמספרים על פגיעה בתנאי העסקתם ועל תחושה כי הם נדרשים לשלם את מחיר תוכנית ההתייעלות.
השאלה המרכזית שמעסיקה כיום רבים בעיר היא פשוטה: כיצד גוף ציבורי שפעל במשך שנים כגאווה עירונית וכמודל לחיקוי הגיע למצב שבו הגירעון המצטבר חצה את רף 18 מיליון השקלים?
וזו רק ההתחלה.
בשבוע זה אנו מתמקדים במצבה הכספי של הרשת ובמחיר שמשלמים עובדי השטח. בשבוע הבא נבחן שאלות נוספות הנוגעות להתנהלות הניהולית, ובהן שרשרת מינויים, קידום עובדים, דרישות תפקידים וניסיון ניהולי, וכן טענות לכאורה סביב מכרז שתוצאותיו דוברו מראש בישיבת מועצה – לצד שאלות הנוגעות לניהול כספי הציבור.
מיליון שקל גירעון – זינוק של יותר מ־5 מיליון בשנה
על פי הדוחות הכספיים של המרכז הקהילתי ביבנה לסוף שנת 2024, התמונה הכלכלית מדאיגה.
הגירעון המצטבר מפעילות עמד על כ־17.9 מיליון שקל נכון ל־31 בדצמבר 2024, לעומת כ־12.7 מיליון שקל בסוף 2023.
כלומר: זינוק של יותר מ־5 מיליון שקל בתוך שנה אחת בלבד.
הגירעון נטו מפעילות בשנת 2024 הסתכם בכ־5.23 מיליון שקל, ואילו הגירעון הכולל בנכסים נטו עמד על כ־13.93 מיליון שקל, לאחר שקלול נכסים קבועים בסך כ־3.97 מיליון שקל.
המספרים האלה אינם הערכה – הם מבוססים על הדוחות הכספיים לשנת 2024.
ומה קורה עכשיו? החשש: הגירעון מתקרב ל־22 מיליון שקל
כאן מתחיל סימן השאלה הגדול.
הדוחות המאומתים שבידינו מסתיימים בדצמבר 2024. במהלך 2025 הוצאה פעילות הצהרונים של בתי הספר מתוך הרשת.
השאלה היא מה קרה במקביל להוצאות המטה והמנהלה.
אם הוצאות אלה לא צומצמו באופן משמעותי בהתאם להיקף הפעילות החדש, קיים חשש ממשי שהמצב הכלכלי המשיך להחמיר.
בהתאם לנתונים הקיימים ולהערכות שנבדקו, הגירעון העדכני עשוי להתקרב אף ל־22 מיליון שקל.
חשוב להדגיש: מדובר בהערכה בלבד ולא בנתון מאומת מדוח כספי.
וזו בדיוק הסיבה שהציבור דורש לדעת: מהו הגירעון הרשמי והמעודכן של הרשת?
ההתייעלות – על גב העובדים?
במקביל למצבה הכלכלי של הרשת, החלה בשנה האחרונה מדיניות של ״התייעלות״.
אלא שבשטח, לטענת עובדים, המחיר מורגש דווקא אצל העובדים שנמצאים בקו הראשון של השירות לתושבים: הסייעות, אבות הבית, עובדי הניקיון ומדריכי החוגים.
אבות הבית: פחות שעות – יותר חששות
קיצוץ בשעות הנוספות של אבות הבית עלול להשפיע לא רק על שכרם, אלא גם על הפעילות במרכזים.
החשש שמעלים עובדים הוא כי פחות שעות משמעותן פחות כוח אדם לתחזוקה, ניקיון, טיפול בתקלות ומתן מענה בזמן אמת לפעילויות ולמדריכים.
המדריכים רווחיים – אז מדוע דווקא בהם פוגעים?
אחת השאלות הקשות שעולות מהשטח נוגעת למדריכי החוגים.
מדובר בעובדים שמעניקים שירות ישיר לילדי העיר ולמשפחות, ובמקביל מייצרים פעילות והכנסות לרשת.
לטענת גורמים המעורים בנושא, לאחר שנבחנה הפעילות התברר כי חלק מהפעילויות והמדריכים היו דווקא רווחיים עבור הרשת.
אם כך, עולה השאלה: מדוע דווקא תנאי העסקתם של עובדים אלה נפגעים במסגרת ההתייעלות?
לטענת עובדים, הם מצאו את עצמם נדרשים להסכים לתנאים חדשים, לעיתים מתוך חשש שאם לא יסכימו – יאבדו פרויקטים ופעילויות שעליהם עמלו במשך שנים.
כאשר עובד חושש לאבד את מקור פרנסתו, יכולת הבחירה שלו אינה דומה לזו של גוף גדול שמנהל את ההעסקה.
הסייעות: הודעה קולית – ומעבר לחברה חדשה
גם סוגיית הסייעות מעוררת שאלות.
לטענת עובדים, נמסר להם על העברת הסייעות לחברה חדשה באמצעות הודעה קולית, כאשר האפשרות להתנגד או שלא לקבל את התנאים החדשים מוגבלת מאוד.
לטענתם, מי שאינו מסכים יכול להגיע ולהשמיע את הסתייגויותיו, אך בפועל עובדים רבים חוששים כי סירוב לתנאים החדשים משמעותו אובדן מקום העבודה או אי־קבלת הזכויות במסגרת החדשה.
עבור עובדים בשכר נמוך, שבהם קיימת לעיתים תלות גבוהה במקום העבודה, מדובר בהחלטה שעלולה להיות בעלת משמעות כלכלית דרמטית.
השאלות הקשות מופנות גם להנהלה
לצד הנתונים הכספיים והפגיעה הנטענת בעובדים, עולות שאלות בנוגע להתנהלות הניהולית של הרשת.
מדוע לא מונה מנכ״ל קבוע לרשת?
מי נשא בעלות העסקתו של המנכ״ל הזמני?
כמה זמן פעלו מנכ״לים זמניים ומה הייתה העלות המצטברת של העסקתם?
מאיזה תקציב שולמו עלויות אלה?
ובעיקר:
כיצד נוצר בתוך שנים ספורות גירעון של כמעט 18 מיליון שקל – ומה נעשה בזמן כדי לעצור את ההידרדרות?
אלו שאלות שהציבור זכאי לקבל עליהן תשובות ברורות.
בשבוע הבא: המינויים, המכרזים והשאלות הניהוליות
המשבר הכספי אינו עומד בפני עצמו.
בשבוע הבא נבחן את שרשרת המינויים ברשת, טענות לקידום עובדים שלא בהתאם לדרישות שהיו נהוגות בעבר, סוגיית הניסיון הניהולי והמכרזים שנערכו לאורך השנים.
בין היתר נבחן גם טענות שלפיהן לכאורה תוצאותיו של מכרז מסוים היו ידועות או דוברו מראש בישיבת מועצה, ונביא את התייחסות הגורמים הרלוונטיים.
הכול תוך הבחנה ברורה בין עובדות, מסמכים וטענות שטרם הוכחו.
הדרישה: שקיפות ותוכנית הבראה אמיתית
כאשר מדובר בגוף המספק שירותי חינוך, תרבות, ספורט ופנאי לאלפי תושבים, וכאשר מדובר בכספים ציבוריים, לתושבי יבנה מגיע לדעת מה קורה עם הכסף שלהם.
הדרישה היא לפרסם לציבור את נתוני הביצוע הכספיים העדכניים, את הגירעון הרשמי לסוף 2025 ואת תוכנית ההבראה של הרשת.
תוכנית הבראה אמיתית חייבת לכלול יעדים ברורים, לוחות זמנים, אחריות לביצוע ומדדים שיאפשרו לציבור לדעת האם המצב אכן משתפר.
בכספי ציבור אין מקום לניחושים. יש מקום לשקיפות.
ובסופו של דבר, השאלה אינה רק כמה מיליונים נמצאים בגירעון.
השאלה היא מי ישלם את המחיר – ההנהלה, המערכת או העובדים הקטנים שנמצאים מדי יום בחזית השירות לתושבי יבנה?
תגובת רשת המתנ״סים
מרשת המתנ״סים נמסר: ״רשת המתנ״סים ביבנה היא ישות משפטית נפרדת מהחברה למתנ״סים ומתנהלת עם דירקטוריון עצמאי. יש לפנות אליהם בשאלות האלו.״
מנכ״לית הרשת הזמנית, מלי בלום, מסרה כי ההתייחסות תינתן באופן מסודר באמצעות דובר הרשות.
נכון למועד פרסום הכתבה, לא התקבלה התייחסות מפורטת נוספת לשאלות שהועלו בכתבה.
