ב-7 באוקטובר כשלו כל מערכות המיגננה והמודיעין של מדינת ישראל כשל בלתי הפיך שהפך את החיים במדינה על פיהם, והחריב את כל מערך הערכים והמושגים עליו גדלו וחונכו דורות רבים.
אולי אריק בר-נתן, בכיר המוסד וגיבורו הפיקטיבי המיתולוגי של הסופר היבנאי נתן רונן, היה יכול לעשות דברים אחרת.
שלום נתן, אתה מציג קורות-חיים מרשימים והספק עצום אשר מוכרים כבר לרבים מאד – מה שאנחנו לא יודעים בוודאות עדיין הוא: אתה נתן או רונן? מה קורה פה?
לא ילד – יליד 1948, שמנמן, מקריח, שיער שיבה, מסמיק, מצטנע ואומר: "שמי הפרטי הוא נתן , ושם המשפחה העברי ששינו לי בצבא בעקבות גמר קורס קצינים הוא רונן, אבל מהבית אני רכטמן".
45 שנים, 5 ילדים, 12 נכדים
ממתי אתה יבנאי?
"אנו גרים ביבנה כבר ארבעים שנה. מאז 1983, בשכונה המערבית של יבנה המכונה 'השכונה הצבאית', משום שבאותה שנה הרוב הגדול של המשפחות היו משפחות של משרתי קבע.
אני נשוי בשנית לדניז אבנסור, מדענית בדימוס ממכון ויצמן, ביוכימאית במקצועה, ואנו יחד יותר מארבעים וחמש שנים. יש לנו 5 ילדים ו-12 נכדים.
אשתי אוהבת להתבדח על כך שיש לנו חמישה ילדים ואנו לא דתיים, ולספר לכל מי שלא מכיר אותנו שלה יש שלושה ילדים ולבעלה יש שלושה ילדים ובסך הכל יש לנו חמישה ילדים (ומי שעוד לא הבין – כל אחד הביא לנישואין השניים האלה שני ילדים מנישואים קודמים, ויש לנו בת אחת משותפת).
הייתי הרבה שנים איש צבא, קצין בדרגת סגן-אלוף בחיל המודיעין, וגם אנליסט בכיר במחלקה לתכנון אסטרטגי של אגף תכנון. בנוסף הושאלתי לתקופות קצרות למשרד ראש הממשלה לביצוע פרויקטים שונים בחו"ל".
אתה משיק בקרוב בספרייה העירונית של יבנה, את ספרך החמישי "המרגל מבפנים." האם הוא ספר העומד בפני עצמו או הוא חלק מסדרה?
"כל ספר עומד בפני עצמו. גיבור כל סידרת ספריי – אריק בר-נתן – הוא מרגל ואיש מבצעים. עבודתו מכתיבה את זהותו. משימותיו מעצבות את לב נשמתו. אני כותב רק על לוחמי המוסד הישראלי לביון ותפקידים מיוחדים. כל הגיבורים של הספר, אריק – שהוא ראש מינהלת המבצעים של המוסד והמישנה לראש המוסד (רמס"ד), ראשת המוסד רעייה רון, ראש השב"כ איציק קידר, המשנה לראש המוסד והמנטור של אריק הוא גדעון פרי, וראש הממשלה אהוד צור – הן דמויות הגיבורים המופיעות בכל הספרים. אבל כל ספר עומד בפני עצמו, ואין חובה לקרוא את הספרים הקודמים על-מנת להבין או ליהנות מהעלילה. עלילת כל ספר מתרחשת במקום אחר בעולם, עם סיפור מרכזי אחר".
על מה נסובה עלילת הספר הנוכחי ועל שום מה שמו 'המרגל מבפנים'?
"זהו סיפור ריגול דרמטי העוסק בגבול הדק בין שיקול דעת לקוי לפשע שלכאורה מחושב היטב, עד שהוא משתבש. עלילת הספר הזה מורכבת מכמה סיפורי משנה המשתלבים עד לסוף המפתיע: הסיפור הראשון מספר את סיפורה של Lera, מרגלת רוסיה הנמצאת בשליחות של ביון החוץ הרוסי (הסו"ר) לגיוס 'נכס' בכיר במוסד הישראלי ולהופכו לסוכן רוסי.
לא ספוילר: בסוף זו בכלל מרגלת
הסיפור השני מתאר את המרדף העיקש וקרב המוחות בין אנשי הריגול הנגדי בשב"כ בראשותו של נתן הופמן, למי שהם חושבים שהוא בוגד, חפרפרת מוסתרת במעמקי מערכת המודיעין הישראלית – והוא-הוא "המרגל מבפנים". בסוף מסתבר במפתיע שזו בכלל מרגלת.
בסיפור השלישי יש החלטה מדינית של קובעי המדיניות בישראל לחסל את ראש מערך הגרעין האיראני. אבל יש בעיה – אחרי חיסול גנרל קאסם סולימאני, האיראנים החלו לשמור על ד"ר פאחריזאדה כמו 'אתרוג'. ולכן הקורא מלווה את החיסול הממוקד לבניית אמצעי לצליפה מרחוק – מכונת הרג הכוללת חידושים טכנולוגיים, שימוש בבינה מלאכותית (AI), שימוש בלוויינים ועוד כמה הפתעות המציבות אתגרים טכנולוגיים הנראים לכאורה בלתי אפשריים לביצוע, עד לביצוע שהתקיים בפועל בנובמבר 2020".
"מאחורי הקלעים מתרחשים כל הזמן תהליכים דרמטיים – כמו אלה שהולידו את האסון החריג של טבח השבעה באוקטובר 23' בעוטף עזה"
רגע, אני רוצה להבין, אתה מגלה סוד, איך חיסלו את האיש בפועל?
"בהחלט לא. הספרים שלי נועדו רק לבדר. יש אמנם גרעין אמת בכך שישראל באמת נטלה אחריות על חיסולו של ראש מינהלת הגרעין האיראני בשנת 2020, אבל סיפור השיטה והאמצעים כולם מומצאים ממוחי הקודח. בספר הזה הפוקוס הוא פחות על האקשן והמרדפים עוצרי הנשימה באוקטן גבוה של ספרי ריגול. זהו ספר שנשים תאהבנה יותר, כי הוא מגולל בעדינות גם פרשת אהבה בלתי אפשרית – דרמה אנושית של אהבה המתפתחת במחתרת, בניגוד לכל הסיכויים, יחסים מורכבים בין מגייסת סוכנים מקצוענית לקורבן שלה ה'נכס', שהוא בכיר במוסד, אותו היא אמורה לגייס כסוכן רוסי.
מה שמתרחש מאחורי הקלעים ומתחת לאף של כולנו
'המרגל מבפנים' הוא ספר סוחף בקצב מהיר. דרמת ריגול על אהבה ועל חברות אמת. על מרגלים וסוכנים זרים הפועלים נגד המדינה. אני מספר על גורלם של אנשי הצללים במערכת המודיעין הישראלית, הפועלים יום ולילה ברשות ובסמכות, אבל בסופו של יום מוצאים עצמם סוכני המוסד בודדים ומנוצלים".
האם הסיפור קשור למה שקורה בימים אלה במציאות?
"רובנו חיים ביום-יום את חיי השיגרה: עבודה, קריירה, גידול ילדים, משפחה, הורים מזדקנים וחברים. ואנו כל-כך עסוקים שאנו בכלל לא מודעים לכך שמאחורי הקלעים מתרחשים אירועים דרמטיים. אלה הם חיי הלוחמים של עולם המסכות והצללים הישראלי. אנשי שב"כ שבשנה האחרונה סיכלו 570 פיגועים, אנשי המוסד הפועלים במדינות אויב שהביאו להישגים רבים שאי-אפשר לדבר עליהם בכלל, וגם כישלונות.
מתחת לפני השטח רוחשים תהליכים, החלטות מדיניות שגויות, קונספטים, תהליך של הקצנה דתית בעולם האיסלמי – עד שהם צצים אל פני השטח.
תהליכים כמו אלה שהולידו את האסון החריג של טבח השבעה באוקטובר 23' בעוטף עזה – אירוע שמיד מקרין על כולנו, משבש לחלוטין את חיינו ומכניס את כולנו להרגשת אבל לאומי, וכל יום אנו שומעים בחיל ורעדה את החדשות האיומות על נפילתו של עוד חייל.
העלילה שלי היא מיקס של עובדות נכונות, תיאור של כל מיני טיפוסים שפגשתי במהלך חיי בעבודה במערכת הביטחון החסוייה של מדינת ישראל – בשילוב עם יצירתיות, הומור והרבה דמיון. מכל התמהיל הזה רקמתי את העלילה, שהיא גם דרמה של נפתולי החיים של הגיבור וגם הרבה אקשן, מהיר סוחף ומותח, שבו לצערי כמו גם בחיים, לא תמיד מנצחים ה"טובים".
לא כל המוסלמים הם ערבים
כך אם ניקח למשל את מה שקורה ברקע היום-יומי שלנו בחיים האמיתיים. הרי אנו סוג של 'וילה בג'ונגל' המזרח-תיכוני, בו בוחשים כוחות פונדמנטליסטיים איסלאמיים.
לא כולם ערבים. צריך לזכור שיש בעולם שני מיליארד מוסלמים, ורק שליש מהם הם ערבים. אין לנו מלחמה עם שני השלישים הנותרים. צריך לזכור שלא כל המוסלמים הם טרוריסטים, למרות שרוב הטרוריסטים היום בעולם הם מוסלמים.
והנה קטע מתוך הסיפור שממחיש זאת יפה:
"אנחנו חיים במזרח התיכון, ואנחנו מדינה קטנה מוקפת אויבים, ולכן אנחנו משננים לעצמנו כל יום את המשל האפריקני הבא: "מדי בוקר מתעוררת האימפאלה בסוואנה של אפריקה. היא יודעת שהיא חייבת להיות מהירה מן המהירה שבלביאות. שאם לא כן, היא תיהרג ותהפוך לטרף היומי. מדי בוקר מתעוררת הלביאה באפריקה. וגם היא יודעת שהיא חייבת להיות יותר מהירה מן האימפאלה המהירה ביותר, שאם לא כן היא תישאר רעבה. לא משנה מה אתה – אימפאלה או לביאה, כשהשמש עולה במזרח התיכון, כדאי מאד שתתחיל לרוץ"".
ישראל – כיעד מועדף על שירותי הביון הרוסיים
לא יכולתי שלא לשים לב לעובדה שהעיצוב של הספר כולל בתחתית, איזה משפט ברוסית. למה הרוסית ומה זה קשור לספר?
"המשפט ברוסית – "ШПИОН СРЕДИ СВОИХ" – משמעו "אחד מתוכנו". יש בספר הרבה התייחסות לעלייה הרוסית שהגיעה הנה בשנות השמונים של המאה הקודמת. אני רוצה להביע את מלוא הערכתי לעלייה זו של יותר ממיליון ומאה אלף איש ואשה שעלו לישראל בשנות התשעים ממדינות דוברי רוסית. לאנשי העלייה הזו הייתה תרומה עצומה לתחומי ההייטק, הרפואה, המדע והטכנולוגיה, המחקר האקדמי במדעים מדוייקים, כמו גם מדעי הרוח, התרבות העכשווית, הספורט, האקדמיה והמחקר המדעי, הביטחון והכלכלה בישראל.
לא היו בי חס וחלילה שום כוונות, אפילו לא ברמיזה, להביע אי-אמון באנשים מצויינים אלה. ההיפך הוא הנכון.
אבל ידוע שישראל היא יעד מועדף של סוכנויות הביון של רוסיה, בשל זיקתה ויחסיה עם ארה"ב, וגם בגלל תעשיות המדע וההייטק, המושכות ריגול מדעי וטכנולוגי מכל העולם.
לכן, חלק מהעלילה סובב סביב המגזר הזה, ואני, שאינני מן העדה הזאת, נעזרתי הרבה בזוג חבריי הרופאים היבנאים ד"ר אלכס מלניק וד"ר גניה מלניק, אשר סיפורי ילדותם בברית המועצות, וחוויותיהם שם כמתבגרים, הפכו לסיפורי הרקע של חלק מן הגיבורים של הספר".
מה מייחד את הספרים שלך מספרים של סופרי מתח מפורסמים אחרים כמו מישקה בן דוד, גרג הורוביץ, דניאל סילבה, קובן הרלן ?
"הם כולם סופרים מצויינים ולי יש עוד הרבה מה ללמוד מהם, אבל עיקר ההבדל הוא בדרמה. אני לא כותב רק ספרי מתח. אני כותב דרמות ריגול ישראליות. בספריי אני משלב בין פרשיות הריגול לבין הקשיים הזוגיים והמשפחתיים המתעוררים אצל הגיבור כתוצאה מתפקידיו המיוחדים.
ואמחיש בדוגמה: לפני כעשר שנים הוזמנו רעייתי ואני למסיבת הפתעה לרגל יום הולדת 60 לחבר שהיה עד לפרישתו ראש אגף במוסד.
הגענו וראינו בדירת הגג המפוארת שלהם, שכל הנוכחים היו גברים בלבד. שאלתי בהפתעה את בעלת הבית האם טעיתי בכך שהבאתי את אשתי ואולי טעיתי וזו בעצם מסיבה לגברים בלבד – ואז התברר לי להפתעתי המרה כי רוב "אנשי הצללים" הם גרושים או פרודים, כי המשפחה לא יכולה לעמוד במתח הכרוך בסוג עבודה כזה, בה הבעל נעלם לתקופות לא ידועות, והוא לא יכול לחלוק עם אשתו פרטים.
זה גרם לי להבין כמה חשובה מערכת היחסים המשפחתית של הגיבור עם אלה הסובבים אותו. כמה חשוב חוסנה של הרעיה, שבעצם מגדלת את הילדים כמעט לבד – וכמה לוחם המוסד הוא זאב בודד, במיוחד נוכח העובדה שבגלל הסודיות הוא לא יכול לאוורר ולהחצין מתחים ופחדים עם בני המשפחה, וכמה החיים בעולם של "אנשי המסכות והצללים" הוא עולם תובעני, ובסוף האנשים האלה משלמים מחיר מאד יקר. אסור להם אפילו לכתוב ספרי חוויות מעבודתם.
בכל חמשת ספריי, אני מספר את סיפורם של לוחמי המוסד – אנשים מיוחדים המקדישים את חייהם לטובת הכלל, ומשלמים על כך מחיר אישי יקר.
הם לא עושים זאת רק מתוך אידיאולוגיה, תחושת חובה או אלטרואיזם. הם מכורים לאדרנלין, לשליטה, ל'אקשן' ולעובדה שהם עושים דברים יוצאי דופן ברשות ובסמכות.
קהיליית המודיעין – מה שרוחש מתחת לפני השטח
צריך לזכור שקהיליית המודיעין הישראלית איננה מנותקת מן החברה הישראלית על חולייה ויתרונותיה. יש בה כוונות טובות המובילות למעשים רעים, ערכים נשגבים לצד הזיות אוויליות, נפשעות או מסוכנות, אהבה, שנאה וקינאה, הקרבה וניצול. תערובת בלתי אפשרית של אמת ושקר, חשאיות והפרזה, בלבול יוצרות והעמדת פנים, שחברו יחד לפקעת סבוכה שקשה להתירה.
קהילות המודיעין בכל העולם אוהבות להציג את עצמן כאחווה של רעות וטוהר. אבל כמו במנזרים הכי סגפניים אפשר למצוא שם שנאות, יריבויות פנימיות, צרות עין, קנאה וכל שאר החולשות האנושיות.
לכתוב על המורכבויות האלו הוא תהליך מאד מאתגר, כי רוב הנשים הקוראות אוהבות את הדרמה, בעוד שהגברים רואים בזה דבר מיותר בעלילה ורוצים הרבה יותר אקשן, יותר סקס, יותר מרדפים".
ספריך הקודמים הפכו לרבי-מכר בחו"ל וברשת – האם אתה בגדר "אין נביא בעירו"?
"ממש לא. מראש החלטתי ששוק הספרים הישראלי הוא שוק קטן מאד, ואין התכנות כלכלית שהספרים שלי יחזירו את ההשקעה העצומה הנדרשת בכתיבת ספר. לכתוב ספר לוקח כשלוש שנים, והוא כולל עבודה עצומה בתחקיר, בהצלבת עובדות, בחיפושים אינטנסיביים באינטרנט, בראיונות עם מומחים בתחומים שונים, ובסוף גם עריכה ספרותית, והגהה לשונית – שלא לדבר על עלויות של מעצב גרפי.
ההשקעה הנדרשת בהוצאת ספר (כולל הדפסתו) מגיעה לכ-50 אלף שקלים, וזה עוד לפני הוצאות תרגום ועריכה ספרותית באנגלית. ההחזר של הוצאות כאלו יכול להתקיים רק באמצעות השווקים הבינלאומיים".
יש סיכוי שנראה את ספריך הופכים לסדרה ברשתות טלוויזיה בינלאומיות?
"פנו אליי באחרונה סוכנים ספרותיים בארה"ב שמחפשים חומר חדש, והם בודקים אפשרות להפוך את הטרילוגיה לסדרה בינלאומית על המוסד. מי יודע, אולי יום אחד נראה את הספרים שלי הופכים לסדרה כמו "הומלנד" ב-HBO – סידרה המבוססת על סידרה ישראלית, או לסדרה בNetflix.
לא הכל זה כסף
יש כרגע קבוצה של משקיעים בראשותו של ז'אקי בן ז'נו – בנקאי יהודי מלוקסמבורג, שהשקיעו סכומים יפים בשביל לכתוב תסריט אנגלי המבוסס על ספריי, וגם הפיקו פרומו מצולם לצורך גיוס אולפני משקיעים בארה"ב ובאירופה.
חשוב לזכור שלסדרה המצליחה "פאודה" לקח 12 שנים עד שיצאה מתסריט כתוב והחלו לצלם אותה בעברית. ועוד כמה שנים עד שהצליחו למכור אותה ל"נטפליקס". זהו תהליך איטי וזהיר שבו משקיעים מחפשים רק איך להרוויח. הייתה לי כבר הצעה מאוליגרך רוסי לקנות את המרגל הרוסי, אבל להפוך את הסיפור ככה שהטובים יהיו הרוסים והישראלים הם הרעים. לא הכל זה כסף, ודחיתי את ההצעה על הסף".
איך קונים את הספרים שלך, האם הם בחנויות הספרים?
"ראשית, בכל השקה אני תורם חמישה ספרים לספרייה העירונית ביבנה, כך שכל ספריי נמצאים פה לקריאה. 'המרגל מבפנים' הוא הספר החמישי שלי והוא ייכנס לכל החנויות המקוונות החל מן ה-15 בינואר 2024.
קדמו לספר זה ארבעה אחרים: 'מסכות וצללים' (2014), 'לרדוף אחרי צל' (2017), 'אמן הצללים' (2020), ו'המצוד אחר השועל' (2022).
דרמות ריגול אלו תורגמו לאנגלית והפכו לרבי-מכר בארץ בחנויות הספרים המקוונות. שלושה מהם נמצאים גם לרכישה כקובץ אודיו.
את הספרים שלי בעברית ניתן לרכוש בישראל כקובץ אינטרנטי רק בחנויות הספרים המקוונות באינטרנט (עברית, נטבוק, גטבוק, אינדיבוק, סטוריטל, קופילוט, די-סטימצקי ועוד). הקובץ זמין גם לקריאה בקינדל.
אם חפצה נפשכם בספר מודפס, עם הקדשה אישית, ניתן להשיגו רק אצלי, בפנייה ישירה אליי בדוא"ל: [email protected].
הספר ישלח אליכם בדואר תמורת תשלום מראש של 125 שקלים באמצעות הביט (טלפון 0505209409). העלות כוללת תשלום עבור הספר ועלות המשלוח בדואר רשום. זמן הגעת ספר הוא בדרך כלל תוך עשרה ימים".
מה עם ההמשך? יש כבר מחשבות על הספר שישי?
חיוך עלה על פניו של איש-יבנה, הוא שתק לרגע, פמפם במקטרתו, הפריח ריח וירג'יניה נעים ואמר בהטעמה: "את מכירה את האמרה היהודית: אדם עושה תוכניות ואלוהים צוחק?".
ואז, כשקמתי להיפרד, הוא זרק לי את הפצצה: "לכי תדעי מה יהיה. לפני שנה, פה ממש בביתי, חטפתי דום-לב ולכמה דקות גופי שכב חסר-חיים על הריצפה ואני הייתי במקום אחר.
קריצה משנה תודעה
לולא החייאה שביצע בי שכני וחברי הטוב תני גבע, לכי תדעי, אולי הייתי כבר שנה מתחת לאבן בבית-זכאי – ואז מהספר החמישי שלי הייתה נשארת רק טיוטה לא סופית כקובץ במחשב שלי, והמרגל היה נשאר עמוק בפנים, במגירה".
ובעודי מהרהרת בשפע המידע שקיבלתי במפגש המרתק הזה, וגם במשמעות האמירה האחרונה – הופיעה הקריצה השובבה על פניו השמחות של אביו-מולידו של אריק בר-נתן הנערץ, והבנתי שבקרוב נפגוש במרגל שוב – בפנים, בחוץ, שם וכאן".
