ב"ה
מעשה שהתרחש: בסתם יום של חול הזמין רב אחד את תלמידיו למסיבה חגיגית בביתו. הוא קיבל אותם בפנים מאירות ובשולחן ערוך בכל טוב. הרב סיפר בהתלהבות כי הוא זוכה לערוך כעת סיום על כל התלמוד.
התלמידים התפלאו, הרי הרב סיים כבר כמה פעמים את התלמוד ומה ההתרגשות המיוחדת? הסביר הרב: "הסיום הזה שונה מכל אלה שערכתי עד היום. את הלימוד הזה למדתי בכל הדקות המתות בהן לא עושים כלום (או מזפזפים ב'אייפון'…) – בזמן התור למכולת, העיכוב בבנק, ברגעי ההמתנה לאישה המתלבשת בדרך לשמחה משפחתית – והנה הדקות הקטנות הללו התקבצו לסיום התלמוד. אז תראו תלמידיי, כמה זמן פנוי יש בחיים וכמה אפשר להספיק בו".
***
בימים אלה אנו סופרים כל יום ומקיימים את מצוות 'ספירת העומר' – ספירת הימים לקראת חג השבועות, זמן קבלת התורה.
מצווה זו נקראת 'ספירת העומר' – היות שהספירה מתחילה מהיום השני של חג הפסח, שבו הקריבו את קורבן העומר (כמות מסוימת מהתבואה החדש שצמחה).
וכך כתוב בפרשתנו: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת [=הכוונה לחג הראשון של פסח], מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה: שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת [=שבועות], תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם; וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַה'".
כמו שאנו רואים בפסוק, הספירה אמורה להתחיל "ממחרת השבת", כלומר, בליל יום ראשון. וכאן עולה השאלה, למה המצווה הזו תלויה ביום שהוא למחרת השבת?
ובמיוחד שההדגשה הזו גרמה לבלבול ולאחת המחלוקות הכי חמורות נגד חכמי ישראל: חכמי ישראל קיבלו במסורת מפי משה רבנו כי פירוש המילים "ממחרת השבת" הוא לאו דווקא יום ראשון בשבוע, ומשמעות המילה 'שבת' כאן היא חג. ולכן הלכה למעשה מתחילים לספור למחרת החג הראשון של פסח ובכל יום מימי השבוע בו יחול החג.
ואולם חברי הכַּתות בתקופת בית שני, הצדוקים והבייתוסים, שלא האמינו במסורת ישראל, התעקשו לקיים את הקרבת וספירת העומר כפשוטו – למחרת השבת – והיו מתחילים את הספירה במוצאי השבת הראשונה לאחר חג הפסח.
והבעיה היא, שעל פניו, הצדק אתם. הם נאמנים לפשטות דברי התורה. מדוע אם כן התורה נקטה בלשון כזאת היכולה להשתמע לא בצורה נכונה? (למרות שחכמים הוכיחו ממקומות נוספים בתנ"ך שאכן מדובר בחג ולא בשבת).
ההסבר לכך הוא כי שבע הוא מספר שמופיע במחזוריות של הטבע פעמים רבות (כגון ימי השבוע), אך התורה אומרת ליהודי: "באם רצונך להתכונן כיאות לקבלת התורה עליך להיות "ממחרת השבת"='למעלה מהטבע' ביכולתך כבן-אדם להתגבר על הרצונות והנטיות הטבעיות שלך ולעשות מה שצריך ונכון לעשות".
וזה המסר עבורנו, במיוחד בימים אלה – להתנהג כ'בני אדם' ולא לעשות 'מה שבא לי' אלא מה שנדרש ממני, וכך נהיה מוכנים לקבלה מחודשת של התורה.
שבת שלום.
לתגובות והערות:
הרב אורי וילהלם, רב נווה-אילן
052-7703178
[email protected]
