[] רובי שטיינברג
"כידוע, אני פועל מזה שבועות ארוכים בניסיון למנוע משבר חוקתי היסטורי ולעצור את המשך הפילוג בעם. בית הנשיא הוא אולי המקום היחידי היום שמצליח לשמר את אמון הצדדים ולשמש אכסניה מוגנת להידברות עניינית בתוככי המחלוקת הזאת. זהו המקום בו נעשים היום – היום ממש, ובכל יום בשבוע האחרון ובאלה שקדמו לו – הניסיונות המרכזיים ואולי היחידים, להחליף עימות כוחני של משחק סכום אפס, בכינון מנגנון שיאפשר לנהל את המחלוקות ואולי אף לפתור אותן לשנים קדימה, באופן שישמור על אחדות העם ועל מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית" – כך שב והתבטא היום נשיא המדינה יצחק הרצוג, בהתייחסו למשבר החברתי החמור התופס תאוצה ברחובות ישראל מדי דקה.
אלא שממש בעת שהנשיא ממלמל את דברי הפשרה האלה, מתנהלת לה הפגנה פרועה, סוערת ואלימה – דווקא במעוז הקוּליוּת והתבונה והקידמה והמודרנה – העיר – או שמא המדינה – תל-אביב, כאשר מאות הייטקיסטים, אלה המוגדרים כאינטליגנציה בחברה, מלומדים ונבונים, מרקע וממשפחות טובות – מפליאים את מכותיהם באלימות שלוחת-רסן בנהג שסירב להיות בן-ערובה למסר שאין לו בו עניין, כלוא במכוניתו בכביש שנחסם על-ידי המפגינים, כי החליטו שזו הדמוקטיה שלהם, האמיתית, וקיבינימט עם סדר היום הפרטי של הבחור.
כי לחסום כביש הפך להיות מהלך לגיטימי בהפגנות המתקיימות בציון, כי שלילת חירותם הפרטית של הנהגים היא אמצעי כשר בכדי לכפות את כללי הדמוקטטורה הלפידית.
חסימת כבישים היא מהלך טרוריסטי אלים וקשה, מסוכן לפרט ולציבור, אשר חייב להיעלם מהנוף האידאליסטי במדינת היהודים.
לחברים ההייטקיסטים אשר כל-כך בקלות ובהכנעה נסחפו להערצת לפיד הדיקטטורה יש לומר כי אכן קריאות ה"בושה! בושה! בושה!" שהתייפייפתם לצעוק באוזני הנהגים הן אכן מדוייקות ובמקום.
אלא שהבושה היא שלכם ובגינכם – אתם המבישים, אתם הבושה!
ולנשיא הרצוג הנכבד יש לומר: אכן, כפי שציינת בדבריך, "חבית הנפץ הזאת עומדת על סף פיצוץ. זוהי שעת חרום, והאחריות – מוטלת עלינו!".
