חשיבה מיחשובית מחוץ לקופסא: 'שעת הקוד הבינלאומי' ביבנה

בשנת 2014 השיק ראש העיר יבנה, צבי גוב-ארי, את תוכנית "חשיבה מחשובית" בבתי הספר היסודיים בעיר [] מאז התוכנית פועלת בעיר באופן רציף, ותלמידי שכבה ג' בכל בתי הספר בעיר לומדים 30 שעות תכנות בשנה [] בחודש האחרון השתתפו תלמידי יבנה באירוע הבינלאומי של "שעת הקוד" וזכו לחוויה מאתגרת ולתעודות השתתפות

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

בשנת 2013 הושק בארצות הברית הקמפיין "שעת הקוד" (Hour of Code) במטרה שכל תלמיד יתנסה בשעה אחת לפחות של כתיבת קוד מיחשובי. המהלך זכה לברכתו של נשיא ארצות הברית ולמימון מחברות הייטק מובילות.

שנה לאחר מכן השיק ראש העיר יבנה, צבי גוב-ארי, את תוכנית "חשיבה מיחשובית" בבתי הספר היסודיים בעיר. מאז התוכנית פועלת בעיר באופן רציף, כך שתלמידי שכבה ג' בכל בתי הספר בעיר לומדים 30 שעות תכנות בשנה.

בחודש האחרון השתתפו תלמידי יבנה באירוע הבינלאומי של "שעת הקוד" וזכו לחוויה מאתגרת ולתעודות השתתפות.

את התכנית יזם ראש העיר גוב-ארי, המחזיק בתיק החינו ורואה בחשיבה מיחשובית מחוץ לקופסה בגילאים הצעירים אמצעי חשוב לפיתוח כישוריהם של הילדים. חלק ניכר מהתכנית ממומן מתקציבה של עיריית יבנה, ובבתי הספר מדווחים על התקדמות והצלחה של התכנית.

ראש העיר אמר: "אנו מאמינים כי לכל תלמידה ותלמיד צריכים להינתן האפשרויות ללמוד רעיונות מפתח במדעי המחשב, להבין חשיבה מיחשובית, ללמוד לתכנת ולקבל הזדמנות להתקדם לרמה גבוהה יותר של מצויינות. מטרתנו לעורר בתלמידים השראה, דימיון וכושר המצאה, ולהעניק להם את ארגז הכלים הטוב ביותר לעולם של חידושים הצועד קדימה במהירות.

יבנה הינה העיר הראשונה בישראל אשר סללה את הדרך עבור כלל תלמידיה לרכוש את השפה החדשה. יזמתי את תוכנית 'חשיבה מיחשובית' מתוך ראייה קדימה וחשיבה לגבי הדרוש לתלמידים בכדי לשגשג בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים".

במסגרת התוכנית תלמידי העיר לומדים לתכנת משחקי מחשב בסביבת פיתוח תוכנה תלת-מימדית המתאימה לגילם. במהלך השנה הם מפתחים פרוייקטים באופן עצמאי ובעבודה קבוצתית, כביטוי ליכולותיהם ולתחומי העניין המגוונים שלהם. כך לדוגמה, בבית-ספר 'יחידני' מפתחים משחקים ברוח לימודי הקודש, ובבית-ספר 'מעיין' מתמקדים במשחקים המקדמים את למידת השפה האנגלית.

גלעד שמיר, תושב העיר, חוקר באוניברסיטת ת"א, והמנהל הפדגוגי של התוכנית העירונית, מספר מדוע כדאי ללמוד תכנות כבר מגיל צעיר: "תחומי התוכנה והמחשוב בחיינו הולכים ומתגברים. בעולם כזה חייבים להבין איך דברים עובדים ולעצב תחושת מסוגלות דיגיטלית כבר בגיל צעיר. בנוסף, היום בשוק העבודה בכלל, ובחברות הייטק בפרט, יש דגש רב על מיומנויות כגון עבודת צוות, יכולת למידה עצמאית ויצירתיות, ועל כל אלה שמים דגש בתוכנית העירונית. בנוסף, בעולם החינוך והמחקר האקדמי רואים בתכנות שפת יצירה, המתווספת לשפות אחרות שכל תלמיד ראוי שידע.

כמו ידיעת השפה האנגלית, כך צריך כל תלמיד לדעת להשתמש בכלים דיגיטליים ולפתח תוכנה, שהם ה"קרוא וכתוב" החדש. יתרה מכך, לימודי פיתוח תוכנה חובקים בתוכם מספר שיעורים לחיים: הילדים לומדים שלמידה מטעויות היא חיונית ולכן לא צריך לחשוש מאי-הצלחה. כמו-כן, הם לומדים שהתמדה משתלמת ושעבודת צוות היא חשובה".

יפית שיר, מנהלת החינוך היסודי בעיר, ציינה: "ערך מוסף משמעותי בלמידה מסוג זה מתקבל כאשר התלמידים משתמשים בשפת התכנות שרכשו לצורך העשרת מקצועות לימוד נוספים, ולכן אני שמחה לראות את החיבור הרב-תחומי שמתרחש במערכת החינוך שלנו. בדרך זו מקצועות הלימוד מקבלים רלוונטיות נוספת בעיניי התלמידים המורגלים לעולם רווי טכנולוגיה".

למידת מדעי המחשב מחייבת לקיחת סיכונים שקולים, ומחייבת עיסוק בתהליך פתרון בעיות דרך ניסוי וטעייה. זה מעודד את התלמידים לצאת מאזור הנוחות שלהם ולקחת סיכון.

לבסוף, לימודי מדעי המחשב גם מעודדים למידה עצמאית. לעתים קרובות, תלמידים המתוודעים למדעי המחשב בבית הספר, נתפסים לנושא ורוצים ללמוד דברים נוספים מעבר לחומר הנלמד בכיתה. הם מעמיקים בנושא באופן עצמאי ומתוך מוטיבציה פנימית. במהרה, הם נתפסים על-ידי חבריהם כמומחים, ויכולים לעזור לאחרים. זה מגביר את תחושת הערך העצמי שלהם ואת הביטחון ביכולותיהם.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הקודם
הבא
דילוג לתוכן