אלי מזוז וד״ר טל מימרן
סיפורו של העם היהודי הוא מיוחד מהרבה בחינות, ואין ספק לגבי תרומתו לאנושות מבחינה מוסרית, דתית, מדעית ועוד. כחלק מהסיפור של העם היהודי, לעיר יבנה ישנו תפקיד היסטורי – הרי בשנת 70 לספירה בית המקדש נחרב, והעם היהודי איבד את האחיזה שלו באדמתו ובעיר ירושלים. אבל, להבדיל מעמים קדומים אחרים אשר חדלו מלהתקיים אחרי חורבן בהיקף דומה, העם היהודי מצא מפלט בעיר יבנה.
העיר יבנה הייתה צריכה כבר להניח אבן פינה ל"עיר דוד" משלנו, כזו שתראה את התפקיד ההיסטורי החשוב של העיר יבנה – המקום בו היהדות זכתה לחבל הצלה ברגע הקשה ביותר שלה
שמורתו של רבי יוחנן בן-זכאי בעיר העניקה לעם היהודי הגנה, במהלך תקופה קשה במיוחד. אותו עוגן שהיכה שורש ביבנה אפשר לעם היהודי להתפזר במשך אלפיים שנות גלות – אך להישאר עם מאוחד בדתו ובתרבותו. לבסוף, באופן חסר תקדים, עם ישראל חזר לארצו (ולעיר יבנה) עם הקמת מדינת ישראל!
על רקע זה, ברור כי תל יבנה הוא סמל חשוב של העיר יבנה ומהווה אחד האתרים ההיסטוריים החשובים ביותר לעם. תל יבנה הוא גם ריאה ירוקה בעיר, שאמור היה להפוך לפנינה תיירותית של ממש ובטח לאחר הגילויים הארכיאולוגיים הנדירים למרגלותיו. העיר יבנה הייתה צריכה כבר להניח אבן פינה ל"עיר דוד" משלנו, כזו שתראה את התפקיד ההיסטורי החשוב של העיר יבנה – המקום בו היהדות זכתה לחבל הצלה ברגע הקשה ביותר שלה – ואשר הוביל לרנסנס דתי ותרבותי של עם הנצח, אשר החזיק אותו במשך אלפי שנים עד לחזרתו הביתה.
במקום זאת, ככל הנראה תונח אבן פינה אחרת בקרוב – להקמה של גשר מפלצתי שיאפיל על תל יבנה, תרתי משמע, ויקבור תחתיו את ההיסטוריה של העיר, ושל עם ישראל.
פעולות אלו היו תוצאה של השקעה רבת שנים של סגן ראש העיר, אלי מזוז, ושל חברת מועצת העיר לשעבר רונית ארנפרוינד – המועמדת למועצה, שפעלו יחד בנושא שימור והגנה על התל.
בנוסף, ד"ר טל מימרן, אשר סייע מעת לעת לאלי ורונית, היה חלק מצוות שהוביל שר המורשת, עמיחי אליהו, אשר בחן את האפשרות של הגשת בקשה רשמית להכיר בתל יבנה כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו. שר המורשת תמך ביוזמה הזו, והתכוון לקדם אותה – אבל אז התרחש השבעה באוקטובר.
במקום לקחת אתר שהוא סמל שאין בלתו, אשר נתגלו בו אוצרות תרבותיים והיסטוריים, ולהפוך אותו למוקד לימודי ותרבותי לעם ישראל ולעולם, עיריית יבנה מעדיפה להתמקד בתנופת הפיתוח (שמאיימת בעצמה על המרקם של העיר)
כעת, בחסות המלחמה, עולים דיווחים לפיהם ראש העיר רועי גבאי מאפשר את ההקמה של גשר עצום מעל תל יבנה, אשר ישליך לפח את מיליוני השקלים שהושקעו לאחרונה באתר התל, וביחד איתם את ההיסטוריה הארוכה והמופלאה של התל.
במקום לקחת אתר שהוא סמל שאין בלתו, אשר נתגלו בו אוצרות תרבותיים והיסטוריים, ולהפוך אותו למוקד לימודי ותרבותי לעם ישראל ולעולם, עיריית יבנה מעדיפה להתמקד בתנופת הפיתוח (שמאיימת בעצמה על המרקם של העיר).
במקום שעיריית יבנה תוביל מהלך מאחד, אשר יחבר את כלל תושבי העיר ויהפוך את כולנו ליבנאים גאים יותר, כאלו אשר מחוברים להיסטוריה של העם היהודי ולטבע שסביבנו – עיריית יבנה מעדיפה לסלול עוד מתחמי מלט, תוך שהיא משמידה את אחד האתרים הכי חשובים לעירנו.
מצופה היה מראש העיר שיגלה מנהיגות, בתור מי שזוכה להתמודד עם אירוע חסר תקדים בחייה של העיר שלנו (וכל עיר אחרת), או לכל הפחות ישתף את הציבור באשר למה שקורה בשטח.
עיריית יבנה נמצאת בנקודת זמן היסטורית, בה עליה לבחור האם להגן על המורשת ההיסטורית של העיר – או להיכנע לרשויות תכנון אזוריות וארציות, וברור כי בנושא שכזה אין סיעות, ואין פוליטיקה – יש רק את העיר יבנה ותושביה.
מי ייתן ונדע, ביום שאחרי הבחירות הקרובות, להתמקד באהבה המשותפת לעיר, והרצון לקדם את ההכרה הראויה בתל יבנה יאפשר לצאת למסע משותף מרגש וייחודי – יד ביד, ביחד, ולא בנפרד. אם רק נרצה ונאמין, ואם תושבי העיר יבחרו נכון, לא תהיה זו אגדה.
