רן גרינברג הינו איש עסקים מאד מוכר בעיר יבנה, אשר במהלך השנים האחרונות תורם רבות למשפחות נזקקות בעיר, לצד פעילות חברתית ענפה נוספת, וכן שותפות פעילה ומרכזית במיוחד בקבוצת התיאטרון הבוגרת העירונית.
רן בלט רבות עם פרוץ מגיפת הקורונה, בעת שתרם מזמנו ומכספו להכנת חבילות מוצרים עבור קשישים ומי שפרנסתם קופחה במהלך חודשי המגיפה ופרקי הסגרים הממושכים.
"תמיד נמצא, תמיד נרתם"
על רן יודעים מכריו ומוקיריו לספר כי ליבו הרחב והבלתי נלאה מביא אותו להיענות לכל בקשת עזרה מכל סוג, וכי הוא תמיד נמצא בזמן הנכון ובמקום הנכון עבור מי שמבקש הושטת יד לעזרה ולתמיכה. "רן הוא שילוב מדהים של מלאך עם נשמה אינסופית, ואדם מקסים, חייכן, ידידותי ואוהב. אליו מתכוונים כשאומרים: "אנשים טובים באמצע הדרך" ", אומרים חברים המלווים את דרכו בעשור האחרון.
רן בן 49, נשוי ואב ל-3 ילדים. בשנת 96' קשר את גורלו עם יבנה, לאחר שרכש ביחד עם אשתו דירה בשכונה הירוקה הצעירה דאז.
"רן הוא שילוב מדהים של מלאך עם נשמה אינסופית, ואדם מקסים, חייכן, ידידותי ואוהב. אליו מתכוונים כשאומרים: "אנשים טובים באמצע הדרך"
"זו הייתה השכונה הכי חדשה בעיר, ויבנה הייתה אז סוג של מושבה קטנה ולא מפותחת, אבל למזלי הגעתי ישר למערכת הבחירות המקומיות, בה צבי גוב-ארי היה המועמד המוביל ואכן ניצח והוביל את העיר ממש למול עינינו אלפי שנות אור קדימה – לפנינה שהיא היום", הוא מספר.
החברוּת עם אלי אלוש – ציון דרך
"במהלך השנים תמיד נתתי ועשיתי למען החלש והנזקק. אני מאמין שלתת מהלב זו שליחות אמיתית, וכך אני גם מחנך את ילדיי"
רן הינו המייסד והבעלים של מסעדת 'פורטבלו' האיטלקית, אליה עולים לרגל סועדים ושוחרי קולינריה מכל קצווי הארץ.
חברו לדרך הציבורית הוא אלי אלוש, מנכ"ל רשת המתנ"סים העירונית – 'הרשת למרכזים קהילתיים'.
רן ממשיך ומספר: "נרתמתי ישר מהתחלת דרכי בעיר, במקביל להקמת המסעדה, למתן שירות לתושבי העיר, וגם לרשות המקומית. אלי אלוש חברי הוא בולדוזר אמיתי, שעשה מהפכה בעיר והצעיד אותה קדימה בתחום המענה החברתי והקהילתי, ובאמצעותו יכולתי לנתב את הדחף והיכולת שלי על-מנת להגיע לכל מקום בו יכולתי להועיל".
"חבורה של אנשים שתמיד נותנים"
רן מספר כי אלוש היה מי שאסף סביבו את חבורת "האנשים הטובים בעיר", המורכבת מחברים "שפשוט תמיד נותנים, בלי חשבון".
הקבוצה המצויינת והאיכותית הזו התגבשה לה במסגרת סדנת "המסע" אותה אלוש מוביל מזה למעלה מ-10 שנים בעיר, במהלכה חבורה של אנשים מתקבצת יחדיו ועוברת מהלך בן מספר שבועות להקניית יכולות יישום, ושליטה והובלה של מהלך חייהם, לצד פיתוח מנהיגות, הבנה עצמית, וסימון מטרות אישיות וחברתיות.
הסדנא ניתנת ללא תשלום, ואולם משתתפיה מתחייבים להשיב לקהילה תשומת לב, תמיכה וסיוע בפועל במתחמים שונים של חיי הקהילה השוטפים.
סוף ה"מסע" הוא התחלה של דרך
"בסוף המסע אלי ביקש שכל אחד יעשה משהו עבור הקהילה, אז אני בחרתי לערוך מסיבת פורים מטורפת ממש לילדים עם צרכים מיוחדים – וזה היה ענק!", רן מספר בהתלהבות, "הרמנו מופעים של להקה עירונית, 'יניב המגניב', 'דוד חיים', 'מני ממטרה', גילי, ועוד מלא דברים -אוכל, פיצות, מיליון ממתקים, דוכני מזון, בובות ענק, מיטות מסז' להורים – מה לא היה שם! מעולם לא ראו כאן דבר כזה! עשינו הרבה מאד משפחות וילדים מאושרים!".
"בזמן שהעיר ישנה, בלילות, אנחנו רצנו בכל חלקיה וחילקנו חבילות ל"נצוּרֵי" הקורונה"
"בהמשך יצרנו מסורת מתמשכת של פעולות ואירועים מיוחדים עבור הקהילה, כמו גם תמיכה ועזרה בכל מיני תחומים ונושאים – ובשנתיים האחרונות הגיעה הקורונה והמצב החמיר. גייסנו הרבה אנשים לחלוקת מזון וסלים, ובמשך ימים ולילות הכנו וחילקנו שקיות מזון שאלוש גייס מאנשים רבים. משאיות שלמות הגיעו לפרוק סחורה – בחינם. אני עובד שנים רבות עם מחלבות, ותרמתי גבינות בכמויות מסחריות מכל הלב. אני יודע בוודאות שהצלנו משפחות רבות מחרפת רעב", הוא מציין בעיניים בורקות.
"משאיות שלמות הגיעו לפרוק סחורה – בחינם. אני עובד שנים רבות עם מחלבות, ותרמתי גבינות בכמויות מסחריות מכל הלב. אני יודע בוודאות שהצלנו משפחות רבות מחרפת רעב"
"לתת את הנשמה והלב לא עולה כסף – אבל נותן סיפוק גדול", רן ממשיך ומתאר: "כיום אני עובד על דבר גדול לילדים של יבנה והסביבה, הבן שלי, תום, עוסק שנים רבות בתחום הספורט ומתמחה באומנויות לחימה. הוא עובד עם ילדים מגיל 4 עד קשישים בני 80, ובקרוב הוא פותח ביבנה משהו גדול, שעדיין לא ניתן לדבר עליו, אבל זה יהיה הדבר הכי-הכי בעיר. בגדול מה שיוביל את המיזם החדש הזה הוא העיסוק דרך אומניות הלחימה בעיצוב הנפש והגוף.
משהו עבור הדור הצעיר – שייֵצאו מהמסכים ויידעו להתנהל בעולם
הילדים של היום הם דור של ניידים והקורונה גם היא עשתה נזק עצום לנפש – וזה הזמן לעשות שינוי, לרענן את העוצמות הפנימיות, לפתוח חוג בו יקבלו ארגז כלים להתמודד מול משברים: חרם, כוחנות, אלימות, כל מה שהם סובלים ממנו והסלולאר ממש לא יכול לפתור או לעזור. רק המגע והקשר האמיתי עם בני אדם".
רן אינו מוכן לנדב פרטים נוספים בעניין, אולם מבהיר כי שוב מדובר בפרויקט להעצמת ולגיבוש הקהילה, תוך השקעה מאסיבית של משאבים אישיים, בכללם כספיים: "אני שם על זה מאות אלפי שקלים, השקענו בציוד ייחודי מחו"ל – ויש סיבה להמתין לפתיחת המתנ"ס החדש בשכונת נאות-שמיר".
"לתת זה הדבר שממנו מקבלים הכי הרבה"
רן מציין גם את הפעילות התרבותית הענפה המתקיימת בתיאטרון יבנה, במסגרתו הוא ועמיתיו שוקדים על הקמת מחזה חדש העוסק בשלישיית 'הגשש החיוור', ואומר בסיכום הדברים: "אני רוצה לומר לתושבי העיר, שיש לנו עיר מהממת, ולמי שיש זמן לעשות ולעזור ולתרום – זה מאד כדאי. לתת זה הדבר הכי חשוב והכי שמח בעולם. תהיו מעורבים ותראו באמת את העשייה. הילדים של כולנו חשובים מאוד והם הדור הבא של העיר הזו – בבחירות המקומיות שייערכו בעוד כשנה וחצי, צריך לדאוג ולהבטיח שנמשיך לשמור על יבנה שלנו".
"זה הזמן לעשות שינוי, לרענן את העוצמות הפנימיות, לפתוח חוג בו יקבלו ארגז כלים להתמודד מול משברים: חרם, כוחנות, אלימות, כל מה שהם סובלים ממנו והסלולאר ממש לא יכול.לפתור או לעזור. רק המגע והקשר האמיתי עם בני-אדם"
