מדד הביטחון הלאומי – מחקר דעת קהל חדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי שבאוניברסיטת ת"א, אשר פורסם אתמול מצביע על עיקרי הנתונים הבאים:
66% מהציבור מוטרד מהאיומים הפנימיים יותר מאשר מהאיומים החיצוניים; 43% מהציבור מודאג ביותר מהמתח בין ערבים ליהודים בארץ; 40% מהציבור – יש לתקוף את תשתיות ייצור הטילים המדויקים בלבנון גם במחיר של מלחמה; 85% סבורים שישראל יכולה לסמוך רק על עצמה, אך רק 45% מהציבור חושב שישראל תצליח למנוע יכולת גרעינית מאיראן; 57% חושבים שהדמוקרטיה בישראל בסכנה; 61% סבורים שיש לתעדף תקציבים חברתיים על פני תקציב הביטחון; 63% סבורים שיש לאפשר ליהודים לעלות להר הבית, 39% תומכים גם במתן אפשרות תפילה ליהודים בהר.
המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית, תחת ניהולה של ד"ר ציפי ישראלי, ראש תכנית דעת קהל במכון למחקרי ביטחון לאומי, ובסיוע החוקרת רותי פינס. הוא הוצג לדיון מעמיק אמש במסגרת הכנס הבינלאומי השנתי של ה-INSS – "הערכה אסטרטגית לישראל", אותו השיק בנאום הפתיחה ראש הממשלה נפתלי בנט.
עוד בין הנתונים שהוצגו: 66% מהציבור מודאג מהאיומים החברתיים פנימיים יותר מאשר מהאיומים החיצוניים, רק 27% מודאגים מהאיומים הביטחוניים יותר מאשר מהאיומים הפנימיים. כאשר נדרש הציבור לדרג את האיומים החיצוניים החמורים ביותר על ישראל, מעניין לגלות שאיראן והסכסוך הישראלי- פלסטיני תפסו את המקומות הראשונים בפער קטן ביניהם – 23% השיבו כי איראן גרעינית היא האיום החמור ביותר הנשקף לישראל, 21% ציינו את הסכסוך הישראלי-פלסטיני; 10% נוספים העלו את בעיית חמאס בעזה, 15% ציינו פעילות טרור, רק 13% ציינו את הזירה הצפונית.
85% מהציבור סבור ש"ישראל יכולה לסמוך רק על עצמה" אל מול האיומים החיצוניים, אך נראה שהציבור ריאלי בנוגע ליכולת האופרטיבית של ישראל לעצור את הגרעין האיראני. 45% בלבד מאמינים שישראל תוכל למנוע יכולת גרעינית מאיראן, 34% סבורים שאין לישראל את היכולת, 21% השיבו כי אינם יודעים.
בנוגע לזירה הצפונית והתמודדות ישראל עם פרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה, 40% מהציבור תומך בתקיפת תשתיות ייצור הטילים המדויקים גם במחיר של מלחמה. רק 23% מעדיפים לחזק את יכולות ההגנה מפני הטילים על חשבון המתקפה הצבאית, 16% תומכים בהגעה להסדר בנושא באמצעות תיווך בינלאומי.
