על מתן תורה שהתעכב עד לקבלת אישור מכוהן לעבודה זרה
רב, כומר וקאדי נהרגו בתאונה. הם הגיעו למעלה ובית הדין פסק כיהיות שהיו אנשי דת ישרים, לכן תינתן להם אפשרות לקבוע כיצד יראה מסע הלוויה שלהם.
הכומר אמר שהוא רוצה לשמוע אותם מספידים על האהבה והמסירותשלו לבני הקהילה. הקאדי ביקש לשמוע אותם מספידים על הנאמנותשלו לתורת מוחמד. ואילו הרב אמר: אני רוצה שהם יביטו על המיטהויאמרו: 'תראו הוא זז, הוא מתעורר'.
***
בפרשת השבוע אנו קוראים על האירוע המכונן של עם ישראל, הרגע שבו בני ישראל כורתים ברית עם אלוקים ומקבלים ממנו את התורה, מעמד מתן תורה מתואר בהרחבה עם כל הרקע וההכנות, וכמובן השיא 'עשרת הדיברות' שכל בני ישראל זוכים לשמוע במו אוזניהם.
אבל בתוך כל ההתרגשות של הפרשה המרוממת שוכחים לשים לב למשהו מוזר, ה'כותרת' – כל אירוע רציני זוכה לכותרת שמעבירה את המסר שלו אבל דווקא פרשת השבוע החשובה הזאת נקראת פרשת 'יתרו', על שם חמיו של משה רבינו שבתחילת הפרשה מסופר שהוא מגיע לבקר את חתנו ובני ישראל במדבר ואפילו נותן למשה רבינו טיפ ניהולי יעיל.
אבל עם כל הכבוד ליתרו ולעצתו מדוע האירוע העוצמתי של מתן תורה נכנס בתוך הכותרת של שמו?
בספר הזוהר נכתב שמתן תורה יכל להתרחש רק לאחר שיתרו אמר כמצוטט בתחילת פרשתנו "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים", מה המשמעות של אמירה זו ומה מיוחד בה כל כך?
יתרו כפי שכבר קראנו אודותיו בתורה היה 'כהן מדין' הוא היה האפיפיור שלהם, יתרה מכך כתוב עליו שהוא הכיר את כל סוגי האלילים שהיו אז, ממש מאסטר לעבודת אלילים, ולאחר שאפילו הוא האפיפיור שבקיא בכל סוגי העבודה זרה מגיע למסקנה שה' הוא הא-לוהים האמיתי, זה סימן שהגיע הזמן למתן תורה.
האינטרס העיקרי והאמיתי של אלוקים במתן תורה היה להראות שאפשר להכניס קדושה בתוך עולם חומרי וגשמי, וכאשר יתרו הכהן לעבודה זרה מראה שהוא מקבל את ה' כאלוהים זה סימן שהתורה והקדושה יכולה לחדור גם בממדים הכי פחותים של העולם.
וזה ההדגשה בכך שפרשתנו שבה מסופר על מתן תורה נקראת בשם יתרו, ללמדנו שעיקר החידוש של מתן תורה הוא 'להקדיש ולרומם' את העולם הגשמי.
