על הליווי הצמוד של אלוקים ועל סיום עם מסר של תקווה
לילה אחד חלם אדם חלום, ובחלומו הוא הולך על שפת הים ומטיילעם אלוקים. מולו בשמיים הבזיקו תמונות מחייו. בכל תמונה שהבזיקהבשמיים הבחין בשני זוגות עקבות שנוצרו בחול. זוג אחד שלו, והשנישל אלוקים שצועד יחד עימו. כשהבזיקה תמונת חייו האחרונה מולו, הביט האדם לאחור על העקבות שבחול. הוא הבחין כי פעמים רבותיש רק זוג אחד של עקבות לאורך הדרך. הוא הבחין גם כי דווקאבתמונות העצובות והאומללות בחייו נשנה הדבר.
פנה האדם אל אלוקים ואמר: 'אלוקים, אתה אמרת לי שכאשר אחליטללכת אחריך תלך איתי לאורך כל הדרך, אך הבחנתי כי בתקופותהקשות של חיי, צעדתי לבד. אינני מבין מדוע דווקא בזמנים שנזקקתילך ביותר, עזבת אותי'.
ענה לו אלוקים: 'בני היקר, אוהב אותך אני ולעולם לא אעזבך. באותןתקופות שבהן היה רב סבלך, כשאתה רואה רק זוג אחד של עקבות— לא היו אלה עקבותיך, היו אלה העקבות שלי כשנשאתי אותך'...(משל עממי)
***
השבוע נסיים את ספר בראשית, כאשר עיקר פרשתנו מתארת את פטירתו של יעקב אבינו וברכותיו לבניו, ובסיום הפרשה מתוארת פטירתו של יוסף הצדיק. הפרשה, ובעצם ספר בראשית כולו,מסתיימת במילים "וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים… וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹןבְּמִצְרָיִם".
ישנו כלל שנקרא 'מסיימים בטוב'. משמעות הכלל היא שכאשר מסיימים בתלמוד איזה ספר / מאמר / מסכת וכדומה תמיד להשתדל לסיים בדבר טוב. ואם כן כיצד דווקא ספר בראשית מסתיים בפסוק כל כך עצוב?
שספר בראשית סוקר את תולדות גדולי העולם ואבות האומה ודווקא לקראת סיום השלב הראשון של אבות העולם, ניתן המסר והכחלבניהם להתמודד עם קושי השעבוד שיגיע בתחילת ספר שמות. כאשר יוסף אומר לבני ישראל "פָּקֹד יִפְקֹד אֱ–לֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה", הוא בעצם אומר להם 'דעו לכם שלמרות הקשיים הצפויים לכםתזכרו שבסופו של דבר "פָּקֹד יִפְקֹד אֱ–לֹהִים אֶתְכֶם" ה' יגאל אתכם ויוציא אתכם מכאן'.
ויתרה מזאת, יוסף אומר לבני ישראל, 'גם בתקופה הקשה שאתם פה,ב'שעבוד מצרים', אני אתכם לאורך כל הדרך ורק כשתצאו ממצרים בעצמכם אז "וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה"'.
זאת גם המשמעות של סיום ספר בראשית במילים "וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹןבְּמִצְרָיִם", התקווה לגאולה והמסר שאני אתכם וכמו שאומר דוד המלך בתהילים "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה" אני ה' נמצא יחד איתכם בצרותיכם. ולכן סיום ספר בראשית הוא סיום אופטימי וטוב– אל תדאגו הגאולה כבר מגיעה!
