הסיבה שהכהנים בבית הכנסת יחפים ועל ה'גֵּנים' המיוחדים של פנחס – יהודי נכנס לְבַּאבַּא וביקש ברכה לילדים. הבאבא עצם עיניים, הדליק נרות, ביקש את שם האבא והאימא והאימא של האימא ואמר שמדובר בבעיה מסובכת ולכן הברכה תעלה 1,800 דולר. היהודי נדהם. ואמר בכעס: 'הכוהנים בבית הכנסת מברכים אותי באהבה ואף פעם לא ביקשו כסף'.
ענה לו הבאבא 'לכן הם הולכים יחפים'…
*
בשבוע שעבר קראנו בתורה אודות המגיפה שהחלה להכות בעם ישראל בעקבות מעשיהם שזנו עם בנות מדין. בשיאו של האירוע ניגש זמרי בן סלוא, נשיא שבט שמעון, עם מדינית, אל משה רבינו ושאל אותו: 'האם היא אסורה לי או מותרת? אם תאמר אסורה, בת יתרו (אשת משה שגם הייתה ממדין) מי התירה לך?' (כמובן שבנאום הדמגוגי שלו הוא מתעלם מהעובדה הפשוטה שמשה נשא את ציפורה לפני מתן תורה). משה שותק ולא מגיב וזמרי נכנס עם המדינית לאוהל לשכב עימה. פנחס רואה את הנעשה, נכנס לאוהל ודוקר את שניהם ברומח וגורם שהמגיפה תיעצר.
בפרשת השבוע מסופר על העלבון שהיו השבטים מטיחים בפנחס, "הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה והרג נשיא שבט מישראל?!" פירושו של משפט זה בעברית מדוברת 'ראיתם את הצוציק הזה שסבא שלו היה מפטם עגלים לעבודה זרה והוא כבר מרגיש גדול להרוג את הנשיא של שבט שמעון?!'. בתשובה לכך אומר אלוקים בתחילת הפרשה "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל… הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" אתם מזכירים את סביו מצד האמא ואני אזכיר את סביו מצד האבא- אהרון הכהן, ובזכות המעשה המיוחד שלו גם פנחס יהיה כהן.
ההסבר לדו שיח הזה בין טענות השבטים לתשובתו של אלוקים היא: טענת השבטים היתה, נכון שזמרי היה לא בסדר ויתכן שהיה צריך להיהרג אבל פנחס לא הרג אותו בגלל שכך היה צריך לעשות אלא בגלל ה'גֵּנים' שלו, כבר סבא שלו היה אדם אכזרי שהיה מפטם עגלים ואחר כך שוחט אותם לעבודה זרה, הרי פיטום עגלים זה אחד הדברים הכי אכזריים שיש וכנראה זה עבר אליו בגֵּנים.
ועל כך עונה להם אלוקים, אני מעיד עליו שהגֵּנים שלו הם כמו הסבא השני אהרון הכהן שמוכר ומפורסם כאיש שלום, אהוב ואוהב את הבריות, ועוד יותר מזה אני ממנה אותו לכהן שתפקידו של כהן לברך את עם ישראל באהבה, ואני מעיד עליו שהוא עשה את המעשה לא מתוך אכזריות אלא מתוך אהבה לעם ישראל ורצון לעצור את המגיפה.
והמסר עבורנו הוא חשוב, פעמים רבות אנו רוצים להעיר למישהו אך לפעמים ההערה היא לא מתוך אכפתיות שלנו מהזולת אלא בגלל הגֵּנים שלנו, ואת זה אנחנו צריכים לשקול טוב לפני ההערה ולהעיר רק כאשר זה מגיע מתוך אכפתיות ממנו ובדרך ממילא ההערה תוגש בצורה נעימה שתשפיע עליו.
שבת שלום
