על 'מלמד' שלא התעלף ועל ספירה כהכנה
בכפר קטן בערבות אוקראינה חי לו כפרי יהודי, אותו כפרי החזיק אצלו במשק יהודי נוסף שתפקידו היה ללמד את בניו של הכפרי.
יום אחד הגיע לכפרי מכתב מהעיר הגדולה, הכפרי שלא ידע קרוא וכתוב ניגש למורה שיקרא עבורו את המכתב. הקריא המורה את המכתב והמשיך בעיסוקיו אך לעומתו הכפרי, לשמע מילות המכתב,התעלף. במכתב הגיעה הודעה על פטירתו הפתאומית של אביו של הכפרי.
אם כן, מדוע המורה לא התעלף? כמובן שהמורה הבין טוב את תוכן המכתב אך הוא לא התרגש כי זה לא 'אבא שלו'.
***
ישנה מצווה, ביום השני של פסח ("ממחרת השבת") להניף 'עומר'בנוסף לקורבנות אחרים. 'עומר' זה כמות מסוימת מהתבואה החדשה שגדלה. באותו יום מתחילה מצווה נוספת מיוחדת וחביבה, מצות 'ספירת העומר'– ספירת הימים לקראת חג השבועות. מצווה זו נקראת 'ספירת העומר'– כי סופרים מהיום בו הקריבו את העומר.
וכך כתוב בפרשתינו: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת [=הכוונה לחג הראשון של פסח], מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת–עֹמֶר הַתְּנוּפָה: שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת[=שבועות], תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּחֲמִשִּׁים יוֹם; וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַה'".
המשמעות הפנימית של מצווה זו היא תהליך הזדככות של בני ישאל שמתחיל ביום הראשון של פסח– ביציאת מצרים, ונמשך שבעה שבועות בהם בני ישראל מזדככים ומתרוממים לדרגה שיכולים לקבל את התורה.
בחג הפסח- יציאת מצרים, אלוקים עשה נס גדול לבני ישראל שלא הגיע כתגמול על מעשיהם או כשכר על מצוות שקיימו. לעומת זאת בחג השבועות רצה אלוקים לתת לבני ישראל שפע, אור אלוקי גדול, את התורה בעצמה כתגמול למעשה שלהם, להתקדמות שלהם. לכן נתן אלוקים לבני ישראל תהליך הדרגתי שהם בעצמם יעבדו ויתכוננו על מנת שיהיו מוכנים לקבל את התורה.
את התהליך הזה עשו בני ישראל ב'ספירת העומר' הם ספרו את הימים והתכוננו לאירוע הגדול של מתן תורה, וכל יום הם זיככו את עצמם וניקו את ליבם מרגשות שלילים.
ומדוע באמת היה חשוב לאלוקים שבשונה מיציאת מצרים, את התורה בני ישראל יקבלו רק אחרי שהם עצמם יעבדו ויתכוננו?
ההסבר לכך הוא פשוט, אנו רואים בצורה מוחשית שאנשים שעבדו וטרחו על מנת לקבל משהו לא יוותרו עליו במהרה כי 'זה שלי!' בשונה מאנשים שקיבלו משהו בחינם, ללא טירחה שהם גם מוותרים עליו בקלות. כאשר אנו מתאמצים לקבל משהו אנו גם מרגישים קשר עמוק לדבר, שייכים. כמו הכפרי לאביו ולא כמו המורה שהבין אך לא הרגיש חלק.
מאז עד היום ימים אלו של ספירת העומר מהווים עבורנו ימי הכנה למתן תורה, שבעזרת ה' נדע לנצל את הימים האלו ולהתכונן כראוי כדי שנרגיש חלק במתנה הגדולה- התורה.
שבת שלום
