עם חזרתה המגומגמת והמהוססת של מדינת ישראל לסוג של חיים, ממשיכות הממשלה ויתר הרשויות לקבל החלטות תמוהות, הנראות כהמשך טבעי לתהום הבּוּקָה וּמְבוּלָקָה אשר אליה צללה המדינה ב-7 באוקטבר.
כך, אמש אושרה כניסתם של 8,000 פועלים פלסטינים מיו"ש, לאחר שהמהלך אושר על-ידי שב"כ וצה"ל בשל החסר החמור שנוצר בכוח העבודה במשק הישראלי בשלושה השבועות האחרונים.
מי שצפה את האנדרלמוסיה שעמדה להתרגש על ענף הנדל"ן במדינתנו מוכת אמוק היוזמות העסקיות הוא שר הכלכלה ניר ברקת, המקדם הבאת 160 אלף עובדים זרים מהודו בדחיפות האפשרית, ומסתמן כי המהלך יובא לאישור הממשלה בימים הקרובים.
לפי הערכות, לענף הבנייה לבדו חסרים כיום כ-80 אלף עובדים, לענף החקלאות כ-15 אלף עובדים, לתעשייה כ-22 אלף, לענף המסעדנות כ-24 אלף עובדים, ועוד. המחסור החמור בעובדים גרם להשבתה כמעט מוחלטת של ענף הבנייה, ובענף המסעדנות מספרים כי עקב המצב עלות העסקת שוטף כלים – אם משיגים אחד כזה – כבר הגיעה לכ-20 אלף שקל ברוטו.
ברקת, שביקר בהודו לפני חודשים אחדים, כבר התחיל להתניע את המהלך מול שר הכלכלה ההודי, ומקורביו ציינו: "אנחנו מבינים שהפרדיגמה השתנתה. עובדים מעזה יותר לא יהיו בישראל, אפילו לא אחד. אנחנו גם מבינים שאת העובדים מיו"ש יהיה קשה מאוד להכניס. הפרדיגמה ששלטה פה לפני 7 באוקטובר השתנתה, ולכן אמנם מדובר כביכול במשהו זמני, אבל זה משהו שיכול להיות גם די קבוע".
ברקת פנה לשר הפנים משה ארבל ולשר העבודה יואב בן-צור בבקשה להגדיל את מכסת העובדים הזרים: "לאור מצב החירום המלחמתי והמחסור החמור והחריף ביותר בידיים עובדות במשק, ולאור האתגרים והירידה במספר העובדים הפלשתינים, אנו נדרשים להגדיל בדחיפות את מכסת העובדים הזרים בישראל. בהתאם להנחייתי נאספו הדרישות של הענפים העיקריים במשק עם צרכים של כ-160 אלף עובדים זרים. אבקשכם לקדם טיפול והסדרת הנושא במסגרת הצעת 'מחליטים' שתובא לאישור הממשלה, וזאת במקביל לטיפול בפתיחת הערוצים הבינלאומיים להבאת עובדים זרים".
השר ברקת הוסיף: "האישור נחוץ בדחיפות לכלכלת ישראל לטובת השמירה על רציפות תפקודית של המשק וליכולת להניע את השיקום והחילוץ של הכלכלה מייד בתום תקופת המלחמה".
הודו נחשבת למדינה פרו-ישראלית, והממשלה ההודית תתחייב להחזרת העובדים הביתה בתום העסקתם.
ברחובות חד-משמעיים והחלטיים
עיריית רחובות סגרה אתמול 31 (!) אתרי בנייה בעיר, בהם 19 אתרים שבעליהם לא עמדו בתנאי ההסדר שעליהם חתמו, ו-12 נוספים שלא חתמו על ההסדר כלל.
וביבנה
עיריית יבנה פנתה אל תושבי העיר בהודעה המציינת כי העיר הייתה מהערים הראשונות לקבוע אמות-מידה מחייבות ותנאים קפדניים להפעלת אתרי בנייה.
"במשך שבוע, כאשר רשויות הפעילו אתרים בהתאם לדרישות משרדי הממשלה, הנחיתי את אגף ההנדסה והבטחון לגבש מתווה ונוהל מחמיר לפתיחת אתרי בנייה שיבטיחו את בטחון התושבים", ציין ראש העיר רועי גבאי, והוסיף: "על-אף הניסיונות והלחצים של הקבלנים והארגונים השונים להקל בתנאים – לא התפשרנו. מי שלא עמד בהנחיות ובנוהל שקבענו נסגר מיידית".
גבאי התחייב: "למען הסר ספק ובניגוד לאמירות ולשמועות – לא תתאפשר עבודה של עובדים פלשתינאים בעיר!
כלל העובדים המועסקים בשירות העירייה ותאגיד המים הינם עובדים מורשים ומפוקחים, המלווים במנהל עבודה מטעם הרשות. אציין כי חלקם בני העדה הדרוזית/בדואית המשרתים בצה"ל לצידנו.
אנו נמשיך לפעול ולפקח באתרים, וכל חריגה מהנחיות תוביל להפסקת העבודה לאלתר".
אילוסטרציה: ארכיון-תיעוד מבצעי מד"א
