רעות כהן-גדנשטיין, ממובילי המאבק בזיהום האוויר ביבנה, קוראת לתושבים לנצל את הפתק השני בקלפי לטובת הצבעה ל'יש ביבנה חוזה חדש' בהובלת ליאור דדוש ולי-אור דיין.
"הצבעה בפתק השני למועצת העיר לסיעת 'יש ביבנה חוזה חדש' מהווה מנוע לקידום מטרות המאבק", ציינה רעות, "מונחים על השולחן כלים שעד עכשיו לא נעזרנו בהם, וליאור ולי-אור הציבו כתנאי-סף את נושא המאבק. לטעמי הם מסוגלים לייצג את הקול של התושבים ולפעול לטובת הציבור".
רעות, ממובילי המאבק תחת הכותרת 'זעקת התושבים', מאמינה בכוחו של מאבק אזרחי, אותו היא מאמינה שסיעת 'יש ביבנה חוזה חדש' יכולה להוביל: "השכונה כואבת וחרדה סביב הנושא של זיהום האוויר. 'חוזה חדש' הם תעודת הביטוח שלנו".
ראשי הרשימה דורשים כי יוקצה תקציב עירוני ייעודי לטיפול במאבק, לטובת דיגום, ניטור, טיפול משפטי, הקמת ועדה עירונית ייעודית למלחמה בזיהום האוויר מאשדוד, השבת השקיפות ועוד – כל אלה כתנאי-סף לכניסה לכל משא ומתן קואליציוני.
כיום פועלת תחנת ניטור המודדת ערכי בנזן, אך לא את כל המזהמים הנדרשים לבחינה. תחנה זו מנוהלת על-ידי איגוד ערים, ולעיתים נמצא כי החיישנים היו מכוסים או תקולים, ולכן לא שיקפו את המציאות.
"המתריעים העיקריים על אירועי חריגה הם התושבים העוקבים אחר התחנה, והם אלה המודיעים לעירייה ולאיגוד ערים על חריגה ועל סנכרון בין חריגות לאירועי ריח חריף ושריפות", מציין ליאור דדוש, "במקרים רבים, ערכי המזהמים מגיעים לגבול הגבוה ביותר, אך במדד היומי לא נשקפת חריגה. זו שיטה נוראית של המפעלים להפוך את הרעלת התושבים ל"תקינה" במסגרת המדדים המאושרים. אסור למצב הזה להימשך.
אנחנו נדאג שגורם מטעמנו ייבחן את הנושא באופן יומיומי ושעתי, יתריע על ערכים גבוהים וחריגות, ועל "כינוס" יומי של התוצאות. המפעלים משחקים פה בבריאות הציבור, זו עבודה בעיניים".
דדוש מוסיף עוד כי העירייה בהשתתפות נציגי 'חוזה חדש' במועצה תדרוש להוציא צווי מניעה ועצירה.
"במצב הנתון היום, עיריית יבנה לא יכולה להסתמך על גורמים חיצוניים מטעם עיריית אשדוד או המפעלים, ואף לא על המשרד להגנת הסביבה. עיריית יבנה חייבת לקחת חלק פעיל ואקטיבי בהורדת מימדי הזיהום, גם באופן משפטי! כל המפעלים הללו הינם פורעי חוק, והגיע הזמן לשים לזה סוף. חיי תושבים אינם הפקר", אמר.
הנושא לא זר לשני ראשי הרשימה – מאז שנת 2015 לי-אור דיין-אטיאס, פעילה נגד מפגעי ריח וזיהום המגיעים לעיר יבנה: "בתחילת הדרך כלל לא ידעתי מה קורה פה, הדבר היחיד שידעתי הוא שמדי ערב, עוטף את השכונות ריח חריף שנע בין פלסטיק ומתכת שרופה לכימיקלים באוויר, מעקצץ לי באף ומפחיד. התארגנו מספר תושבים ויצאנו לחקור, וגילינו שיש במושב הסמוך אתרי אשפה פיראטיים אשר שורפים אשפה באופן בלתי-חוקי להפרדה בין מתכות לפלסטיק. ולאחר מכן גילינו שבחולות אשדוד יש אתר אשפה שטמונים בו חומרים מסוכנים ומתקיימת בו בעירת-קרקע קבועה".
לי-אור מוסיפה ומתארת: "הוקצו עבור הפינוי של האסון הזה עשרות מיליוני שקלים, ומאחר ויד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל, הפינוי היה תקוע במשך ארבע שנים.
בכינוס ועדה בכנסת שהתקיימה בעקבות לחץ תושבים, הרשויות איכשהו התחילו לעבוד יחד. האתר עדיין בתהליכי פינוי, אך לפחות זה קורה. בנוסף גם גילינו שבאזור התעשיה הצפוני של אשדוד ישנם עשרות מפעלים מזהמים, שהפיקוח עליהם מינורי, וחסר שיניים".
"אחרי שמונה שנים של עיסוק בנושא, אני יכולה לקבוע שכאזרחית הצלחתי לייצר שינוי ביחד עם קבוצת אנשים מדהימים פה בעיר ובסביבה", אומרת רעות כהן-גדנשטיין, "באמצעות מאבק תושבים ושת"פ עם ישובי הסביבה, מנענו הקמת משרפת אשפה ענקית באזור התעשיה הצפוני של אשדוד ב- 2020, צמצמנו את השריפות הבלתי חוקיות במושב הסמוך (אך חדי העין יוכלו לראות אתר אשפה חדש שנערם לו בשנה החולפת והנושא לא נאכף), ייצרנו הכרה של הרשויות בבעיה העצומה הקיימת כאן, הבאנו את תחנת הדיגום הניידת הראשונה, שבזכותה איפשרו לנו לקבל תחנת ניטור קבועה. כמו-כן הגשנו מספר התנגדויות להרחבת אזור התעשיה, וכן התנגדנו לרעיון ההזוי להעביר מזהמים מפינוי מפרץ חיפה לאשדוד. המדינה עדיין מחפשת היכן לאחסן קונדסנט – הנושא כיום בדיונים – ונמשיך להתנגד לכך בדחיפות!".
ראשי הרשימה מציינים כי כל פעולות המאבק מתבצעות באופן רציף, עקבי וחסר פשרות, "והיום אנו מבקשים את תמיכתכם בנו, למועצת העיר. התכנית שלנו לשנים הקרובות כוללת הקמת ועדה שתכונס מדי חודש לעבודה ולמעקב, אשר תייצר עבודה סדורה לטובת המאבק. הוועדה תשלב זרועות ביצועיות, תושבים וגורמי מקצוע, אשר ילמדו לעבוד באופן מסונכרן יחד. נדרוש סעיף תקציבי של העירייה אשר יוקדש למאבק, ויכלול את הטיפול המשפטי, ותכנון אסטרטגי, איוש תפקיד לצורך מעקב מקצועי אחר מדדי הזיהום, ציוד מיגון, וכלי מדידה, ניטור ובקרה נוספים".
המשך המאבק, הם קובעים, יתקיים בשקיפות וביחד עם נציגי התושבים ובאחריות העירייה, "כמו שאמור להתבצע, ולא בניהול התושבים כפי שמתקיים עכשיו".
"הטיפול בנושא הזה הוא קריטי", מציינת רעות, ומדגישה: "אני רוצה לגדל פה את הילדים שלי, אך חוששת. אני בקשר קבוע עם המון גורמים במועצה ובעירייה, וכולם תמיד מנסים לתת יד ולעזור, אך זה לא מספיק. זה דבר חשוב לתושבי השכונה ולעיר בכלל, ואכן רואים שהנושא מדובר אצל כל המועמדים.
אני חורגת ממנהגי לשמור את דעותיי לעצמי, כי אני רואה בפעילות של ליאור ולי-אור לאורך השנים ניסיון וכוונות שיכולות להביא לשינוי כאשר יהיו חלק מהמועצה".
רעות מסכמת באומרה: "אני קוראת לתושבי שכונת נאות שמיר ותושבי הירוקה אשר בריאות משפחתם בנפשם – בואו נתאחד כשכונה ונדאג שהקולות שלנו למועצה (הפתק הלבן) יילכו לאנשים שיעבדו עבורנו במועצת העיר!".
[] צילומים: באדיבות 'חוזה חדש'-יבנה
