לאחר חודשים של התלבטויות החליטה חברת מועצת עיריית יבנה לשעבר, רונית ארנפרוינד, לשוב לזירה הפוליטית ולהתמודד במירוץ על מועצת העיר בבחירות המוניציפליות שיתקיימו ב-31 באוקטובר.
תחת הכותרת: 'סיפור אהבה', כותבת רונית הבוקר, עם הכרזתה על כניסתה למירוץ:
יבנה, העיר שאני כל-כך אוהבת משך כל-כך הרבה שנים, ואשר הקדשתי לה רבות משנות חיי בפעילות ציבורית מאומצת, חיונית ומרובת הישגים – נמצאת בצומת דרכים בה לא הייתה ברבע היובל האחרון, משך 24 שנים תחת ניווטו הבוטח של גוב-ארי המנוח.
השנה האחרונה לימדה את כל קהילת יבנה, על תושביה המסורים וקברניטיה, כי העיר זקוקה בשני העשורים הקרובים להנהגה חזקה, החלטית, בוטחת, מיומנת ומנוסה, לקראת האתגרים העומדים בפתח.
אני וכל תושבי יבנה, שכניי וחבריי, לא יכולים להרשות לעצמנו החמצה של הזדמנות היסטורית ודרמטית להמשיך את נסיקתה של העיר אל הצמרת המוניציפלית והאורבנית בישראל.
להנהגה של עיר חייבים להיות שותפים ושותפות נשים וגברים בעלי חזון ויכולת מוכחים – כמו גם בעלי התלהבות ועוצמה אישית לעסוק בטובת הכלל והפרט, והמשימה לא פשוטה ומחייבת היכרות והבנה עמוקה בתהליכים רבים.
אני מבקשת לשמר ולפתח את צביונה הליברלי והפלורליסטי של העיר, אשר עד-כה הצליחה במרבית הסוגיות במשימה זו רק משום העמידה על המשמר של השותפים בניהולה, וההקפדה על כבוד הדדי והקצאת המשאבים החיוניים לקיומו של המגוון החברתי והתרבותי.
אני מבקשת לקחת את המהלך הזה צעדים נוספים קדימה, במיוחד בעת בה המדינה כולה נמצאת על פרשת דרכים דומה.
ביבנה בניתי את ביתי וביססתי את חיי הבוגרים וכאן גידלתי ומגדלת את ילדי.
"בית" משמעו חברויות, רחובות מוכרים, ואפילו שילובי המרצפות במדרכה – אני יודעת מתי יש זוויות לא ישרה בהליכה – ריחות, פסי ירק, זיכרונות ילדותם של ילדיי, גני-ילדים, בתי הספר, חגים, יום כיפור בכיכר הנגב, אירועים עירוניים, היסטוריה של התפתחות ופיתוח הפרדסים לשכונה הירוקה, ועוד ועוד.
זו יבנה, יבנה שלי, שלנו, זהות וגאווה, סיפור אהבה.
השנים הללו לוו משלב מסויים באקטיביות חברתית וציבורית למען כלל הקהילות בעיר – ממאבק למען קהילה חרדית כאשר נעשה לה עוול ולמען החינוך דתי ציוני איכותי, מועצה דתית, ועד מאבק מוצלח לפתיחת בתי-אוכל בשבת, תוך התייחסות לסביבה השכונתית.
כבר אז, בדצמבר 2015, במאבק לפתיחת בתי האוכל בשבת, הסיסמא שלי היתה ונשארה: "חייה ותן לחיות" מתוך כבוד הדדי.
היום יש להמשיך לתת מענים לכל האוכלוסיות – מהחרדים עד החילונים וקהילת הלהט"ב ואוכלוסיות עם מוגבלויות ומאפיינים ייחודיים; מחגיגות הכנסת ספר תורה לבית-כנסת עד הפקת אירועי חודש הגאווה באופן לא מוסתר וקיום פעילות תרבות גם בשבת.
הרוח הזו חייבת להתחזק בכל חלקי ורבדי הפעולה של הרשות המקומית, בין כל הקהילות והשכונות בכל הגילאים.
מתוך היכרות רבת שנים לעומק עם המערכות המוניציפליות ומורכבותן בארץ בכלל וביבנה בפרט, ומתוך עשייה ארוכת שנים, ליווי רשויות, ניהול מסגרות ציבור ופרויקטים לאומיים – אני שבה לשרת את ביתי, העיר יבנה, כשליחות חשובה בימים אלה, לשמר אותה כעיר שצומחת ברוח פיתוח קהילות מגוונות ומענים מגוונים לכולם – כל מי שמבין מהו פיתוח אורבני יודע כי התחדשות עירונית, עסקים קטנים, פיתוח תעשייה, תרבות, חינוך, תחבורה – ואפילו מיקום תחנות אוטובוס ותדירות ההסעות, הינם חלק מהיענות וקשב לכל קהילה בהתאם לצרכיה.
איכות החיים בכל עיר מתאפיינת בהתאמת המענים לכל מאפייני הקהילה בכל הרבדים, מאיכות התשתיות והסביבה הציבורית, מהגיל הרך עד הגיל השלישי, כאשר הפיתוח הכלכלי והתעשייה הינם מנוף ל"עושר" העירוני.
אני חוזרת לקדם ולחזק את היסודות הפלורליסטיים בניהול העיר, מתוך אחריות לכל הקהילות ומתוך ניסיון רב ועשייה עשירה.
ואהבה.
תודה עבור תשומת הלב, תודה עבור האמון, לא אאכזב.
שלכם.ן,
רונית
