שלוש מפלגות ארציות גדולות ערכו בשבועות האחרונים סקרים שקטים, מתחת לרדאר התקשורתי והציבורי, במטרה לנסות ולמפות את הלך הרוחות בקרב מצביעי הערים השונות ברחבי הארץ, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שייערכו ב-31 בחודש אוקטובר.
דריכות לצד עמימות ביבנה
בעוד שבמרבית הערים המרכזיות מורגשת כבר זה מספר שבועות תכונה והיערכות לקראת האירוע, בעיר יבנה המערכה מתנהלת בעצלתיים נכון למועד כתיבת שורות אלו, וניכרת דריכות בציבור לקראת ההכרזות על ההתמודדויות על ראשות העיר והמועמדויות לחברות במועצה.
כידוע, עד כה הכריזו רק שני מועמדים על ההתמודדות על לשכת ראש העיר – סגן ראש העיר אלי מזוז וחבר המועצה לשעבר אלון רוזן.
כמו-כן הכריז יו"ר סניף 'הליכוד' ביבנה, חבר המועצה הוותיק עו"ד מאיר דהן על מועמדות למועצה ברשימה בה מספר 2 שלו הוא הפעיל החברתי דויד פבלו למברסקי.
גבאי טרם הכריז רשמית
הסקרים האמורים מצביעים נכון לנקודת הזמן הנוכחית על תוצאות זהות פחות או יותר, לפיהן הבחירות לראשות העיר לא יוכרעו בסיבוב הראשון, אלא יידרש סיבוב שני בין 2 המועמדים המרכזיים – ראש העיר המכהן בעשרת החודשים האחרונים – רועי גבאי – שטרם הכריז רשמית על ההתמודדות, וסגנו אלי מזוז.
לפי הערכות המועמד השלישי, אלון רוזן, יזנב בקולות המצביעים עבור שני המתמודדים הללו, ויכבוש מקום במועצה עם מספר מנדטים בודד.
הסקרים הנוכחיים מנבאים לגבאי פחות מ-40% תמיכה, הנדרשים לצורך ניצחון בסיבוב הראשון.
הכרזות של מועמדים נוספים ישנו את התמונה
הסקרים מתייחסים אך ורק למועמדים ולמתמודדים אשר הכריזו על יציאתם למירוץ, ולוח הזמנים עדיין מאפשר למתמודדים נוספים להגיש את מועמדותם – מהלכים אשר כמובן יכולים להפוך על פיהן את מגמות הסקרים.
עם המתמודדים אשר טרם הודיעו על מהלכיהם נמנית חברת המועצה לשעבר רונית ארנפרוינד, אשר כבר התמודדה על ראשות העיר בעבר וכעת נראה כי קבוצות תומכיה ממתינות להחלטתה האם תתמודד שוב על לשכת ראש העיר או על מושב או מושבים במועצה. ארנפרוינד סירבה להגיב לשאלת 'סיטי ניוז' בעניין.
בעיר עצמה נחלק הרחוב בין קבוצות תושבים המביעות תמיכה פומבית בגבאי, לבין כאלו בהן מבטאים התושבים אכזבה רבה מתפקודו למן הבחירות המיוחדות בהן נבחר, בחודש נובמבר האחרון, לאחר פטירתו לפני שנה בדיוק של ראש העיר צבי גוב-ארי ז"ל, אשר כיהן בתפקיד כ-25 שנים.
גבאי וצוותו מפעילים במהלך חודשי כהונתו מערך אינטנסיבי של יחסי-ציבור וגיבוש קבוצות תמיכה, באמצעות מערך של תקשורת ברשתות החברתיות, ואולם בשבועות האחרונים ניכרת התרופפות בשמירה על תכנים תומכים ומאשרים בלבד, ובקבוצות 'וואטסאפ' ודפי 'פייסבוק' עולים חדשות לבקרים פוסטים התוקפים ומבקרים את מהלכי ותפקוד העירייה וראש העיר, ואת פעולותיו במתחמי השירות המוניציפליים והאורבניים השונים.
הציבור מתחיל להשמיע את קולו
מסקרים שפורסמו בתקשורת הארצית בעת האחרונה מצטיירת תמונת מגמות ההצבעה בחברה הישראלית, מהם הנושאים החשובים למצביעים, ועל-פי אילו קריטריונים יבחרו את ראשי הרשויות וחברי המועצות.
על-פי אחד הסקרים, 48% בחרו במינהל תקין ושקיפות, 32% בסוגיות סביבתיות, 31% בנושאי דת ו-26% בניקיון העיר.
לפי תוצאות הסקר, 52% מהתושבים מעוניינים שנבחרי הציבור המקומיים יקדמו נושאים כמו ניקיון העיר, אך רק 26% יצביעו על-פי קריטריון זה.
דפוסים והעדפות בציבור הארצי להצבעה המוניציפלית
ל־53% מהתושבים חשוב לקדם את התחבורה הציבורית, אך רק 26% יצביעו בשל כך. ל-50% חשוב לקדם פארקים, אך רק 22% יצביעו בהתאם.
כשהתושבים נשאלו מה הקריטריונים שלפיהם יצביעו – 77.8% השיבו כי יצביעו בהתאם ל"קידום נושאים שחשובים לי בעיר", 64% בחרו בניקיון כפיים, 52.4% באמינות.
על-פי התושבים שנדגמו, הנושאים החשובים של הבחירות המקומיות ב-2023 יהיו חינוך (57%), מנהל תקין ושקיפות (48%), סוגיות סביבתיות (32%), סוגיות דתיות (31%) וניקיון העיר (26%).
לפי סקר שפורסם אשר יזם היועץ האסטרטגי יוסי טאטיקה, המתמחה בבחירות מוניציפליות ובכלל, ואשר בוצע על-ידי מנהל מכון 'פאנלס פוליטיקס', ד"ר מנחם לזר, 18% מהמצביעים מציינים כי הצבעתם תושפע משיקולים כלל-ארציים.
מהסקר עולה כי למעלה ממחצית מהמשתתפים (54%) בטוחים שיצביעו בבחירות לרשויות המקומיות. 27% נוספים אמרו שכנראה יצביעו.
הנתונים מרמזים על שיעור הצבעה דומה לזה של הבחירות הקודמות לרשויות המקומיות שהתקיימו ב-2018, ועמד אז על 60%.
עוד עולה מהסקר כי מי שהצביעו בבחירות 2022 לכנסת עבור מפלגות המרכיבות את האופוזיציה הנוכחית מראים נכונות גבוהה בהרבה לצאת ולהצביע – כאשר 65% מהם בטוחים בכך.
לעומת זאת, מקרב אלה שהצביעו עבור מפלגות הקואליציה, 55% בטוחים שילכו להצביע בבחירות לרשויות המקומיות.
עוד עולה מהסקר כי רוב מוחלט של המשיבים – 70%, אמרו שמה שישפיע על הצבעתם בבחירות המקומיות הם שיקולים מקומיים (מערכת החינוך, חזות היישוב, התעסוקה, הפנאי וכדומה), ולעומתם 18% אמרו שהצבעתם תושפע משיקולים כלל־ארציים (משילות, הביטחון האישי, הרפורמה המשפטית וכדומה).
[] צילומים: ארכיון
