משרד הבריאות טוען השבוע כי עד-כה, במהלך השנים 2014-2019, לא נמדדו ערכי תחלואה בסרטן ובמחלות אחרות שהיו חריגים בהשוואה לכלל האוכלוסייה באזורי ישראל השונים.
הדברים מופיעים בתשובה מפורטת שנשלחה לפנייתה מלפני שבועיים של רונית ארנפרוינד – חברת המועצה לשעבר בעיריית יבנה ויו"ר תנועת 'א.נשים', בעניין סכנות תחלואה אפשריות כתוצאה מזיהום האוויר ממנו סובלות שכונות העיר כתוצאה מפליטות כימיות ממפעלי איזור התעשייה הצפוני של אשדוד.
עד כה לא נעשה כל צעד משמעותי
"אלפי תושבי יבנה חשופים מזה שנים ארוכות לחומרים המסכנים את בריאותם – ובינתיים לא נעשה כל מהלך ולא ננקט כל צעד משמעותי לטיפול בנושא" – ציינה ארנפרוינד במכתב לראשי משרד הבריאות, בהם פרופסור אסנת לוקסמבורג, פרופסור ליטל קינן וד"ר שרון אלרועי – ראשת מנהל בריאות הציבור.
"עליה של 107% בפליטות חומרים המוכרים או החשודים כמסרטנים, כאשר בשנת 2021 הגיעו הפליטות לשיא של כ-5 טון של חומרים מסרטנים"
ארנפרוינד דרשה מהמשרד לקיים בדחיפות סקר תחלואה בשכונות הדרומיות ביבנה, אשר תושביהן חשופים משך תקופה ארוכה לזיהום אוויר פולשני שמקורו בפליטות של מפעלים מזהמים באיזור התעשייה הצפוני של העיר אשדוד.
"בינתיים דבר משמעותי לא נעשה", ציינה, והוסיפה: "נהפוך הוא: מדו"ח המפל"ס האחרון (מרשם הפליטות לסביבה) של המשרד להגנת הסביבה עולה כי נחשפנו לעליה של 107% בפליטות חומרים המוכרים או החשודים כמסרטנים, כאשר בשנת 2021 הגיעו הפליטות לשיא של כ-5 טון של חומרים מסרטנים.
מול הנתונים הללו נחשפנו לעובדה כי למשרד הבריאות אין נתונים של ממש וכי הוא לא ערך סקר מעמיק בדבר מצב התחלואה בשכונות הדרומיות של העיר יבנה (נאות-שמיר ונאות-רבין), שהם הנפגעים העיקרים בשנים האחרונות מהפליטות המסכנות חיים.
תושבים מעידים על חוויות של מגורים ב"גטו" בבתיהם או/ו "עננת רעל" בחוץ, כשהם כל היממה נאלצים לשהות בבית עם חלונות מוגפים, ללא יכולת לצאת למרפסות.
"עליה משמעותית במחלות נשימה, מלווה בתסמינים של כאבי ראש, קשיי נשימה וצריבות בעיניים – ועדיין לא נעשתה בדיקה באשר לתחלואה בסרטן"
אזור התעשייה הצפוני של אשדוד, הוא אחד משלושת האזורים המזהמי אוויר ביותר בארץ – וזאת מדו"ח שהפיק המשרד להגנת הסביבה. הנתון הנ"ל בא לידי ביטוי בעדויות התושבים על עליה משמעותית במחלות נשימה, מלווה בתסמינים של כאבי ראש, קשיי נשימה וצריבות בעיניים – ועדיין לא נעשתה בדיקה באשר לתחלואה בסרטן".
במענה לפנייה, השיבו פרופ' ליטל קינן–בוקר – מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות וד"ר ברברה סילברמן – מנהלת הרישום הלאומי לסרטן:
"לצורך מענה, שלפנו ממאגר של הרישום הלאומי לסרטן כל מקרה של מחלה שמחייבת בדיווח לרישום – כלומר, כל סוגי הגידולים החודרניים והממוקדים להוציא גידולי עור שאינם מלנומה, וכן גידולים בעלי התנהגות לא ברורה וגידולים שפירים של המח ומערכת העצבים המרכזית( עבור חולים שאובחנו בין השנים 2014-2019 ושכתובותיהם ביבנה – סמל ישוב 2660).
למשרד הבריאות אין נתונים עדכניים
נציין, כי הרישום הלאומי לסרטן מעודכן כעת עד תום 2020 אולם מכיוון שנתוני כתובות המגורים לשנה זו עדיין לא עודכנו סופית, בוצעה הבדיקה עד תום 2019.
לבקשתך, חזרנו על הבדיקה באופן נפרד עבור התושבים באזור סטטיסטי 9 ביבנה, הכולל את השכונות נאות שמיר ונאות רבין – יבנה הירוקה. (אוכלוסיית אזור סטטיסטי 9 מהווה כ-32% מכלל האוכלוסייה בעיר יבנה).
זיהינו 946 חולים חדשים שאובחנו בתקופת הזמן 2019-2014 בעיר יבנה.
"בעיר יבנה, סוגי הסרטן הנפוצים ביותר היו לפי הצפוי בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל"
העיבוד הסטטיסטי כלל את השוואת הסיכון הנצפה ביבנה לגידולי סרטן חודרניים בלבד לסיכון הצפוי על-פי נתוני האוכלוסייה הכללית בישראל, דהיינו מדד ה-standardized incidence ratio (SIR). מדד זה משקף את היחס בין מספר המקרים שנצפה ביישוב מסוים או אזור ספציפי בתוך היישוב,על בסיס נתוני הרישום הלאומי לסרטן בישראל לבין מספר המקרים הצפויים בו או באותו אזור ספציפי, על בסיס שיעורי התחלואה הארציים.
SIR מעל 1.0 מלמד על עודף תחלואה בהשוואה למצופה, ואילו SIR מתחת ל-1.0 מלמד על תחלואה פחותה מהמצופה.
בסיכום, בעיר יבנה, סוגי הסרטן הנפוצים ביותר היו לפי הצפוי בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל.
הרוב המוחלט של המקרים שאובחנו היו בחולים בגיל 55 ומעלה, והתחלואה בקרב ילדים הייתה נדירה.
גורמי סיכון אישיים לעומת חשיפה סביבתית
התחלואה בסרטן חודרני ובכל סוגי הגידולים, הייתה לפי הצפוי באוכלוסייה הכללית היהודית בישראל, הן בכלל העיר והן באזור סטטיסטי 9.
מנתונים אלה לא עולה כל חשד לעודף תחלואה בסרטן בעיר יבנה או באזור סטטיסטי 9 בעיר.
נזכיר, כי בנוסף לגיל, גורמי סיכון עיקריים לסרטן הם עישון פעיל וסביל, היסטוריה משפחתית או אישית של המחלה, יושבנות, השמנה, תזונה דלת סיבים ועשירה בשומנים, חשיפה תעסוקתית וחשיפה מופרזת לשמש .
בהשוואה לגורמי הסיכון האישיים האלה, התרומה היחסית של חשיפה סביבתית לסרטן נמוכה עשרות מונים".
בתגובתה למענה, הדגישה ארנפרוינד:
"מעריכה ומודה לך על המענה המהיר והמקיף.
לבחון את המצב בשכונות החדשות בזמן-אמת
כפי שאני מבינה הנתונים נכונים ל-2019. בשל החמרת פליטות חומרים המזהמים את האוויר בשנים האחרונות, אני פונה אלייך בבקשה חוזרת כי המשרד יתייחס לשכונות נאות-שמיר ונאות-רבין בעיר יבנה, כאיזור שיש לעקוב ולבחון אותו בתדירות גבוהה – על-מנת שתהיה בידינו היכולת לעקוב אחר הנזקים הבריאותיים ככל הניתן בזמן אמת.
"שכונת נאות-שמיר אוכלסה רק בשנים האחרונות, כך שהממצאים אשר הינם נכונים ל-2019 למעשה אינם משקפים נכונה את מצב התחלואה של תושבי השכונה"
בנוסף, אני קוראת כי הדוח המפורט מתייחס לתחלואת הסרטן – אלא שבשכונות הללו קיימת עדויות אשר הולכות ומתרבות על בעיות הקשורות בקשיי נשימה, ובשל כך בקשתנו מהמרכז עליו את ממונה היא כי תקיימו בזמן הקרוב בדיקה של כמות, סוגי ורמת התחלואה שקשורה גם לקשיי נשימה/ריאות, סרטן ריאות, ועוד.
עוד חשוב לציין כי שכונת נאות-שמיר אוכלסה רק בשנים האחרונות, כך שהממצאים אשר הינם נכונים ל-2019 למעשה אינם משקפים נכונה את מצב התחלואה של תושבי השכונה.
ככל שהיו תושבים בשכונה זו ב-2019 הם התגוררו בה באותה עת פרק זמן קצר, כך שלצערנו לא ניתן ללמוד מהנתונים הללו לגבי השפעת זיהום האוויר בשנים האחרונות על תחלואת התושבים, מבוגרים וילדים בנאות שמיר.
אנחנו מודעים לעובדה כי קיימת תוכנית עבודה שנתית וכי הנושא דורש מקור תקציבי, אך יחד עם זאת יש לזכור כי מדובר באלפי תושבים בשתי השכונות הללו אשר חשופים 24/7 לזיהום אוויר ברמות שונות ביממה, ולעדותם הם חיים ב"גטו" בביתם ובחוץ בתוך "עננת רעל".
למצוא תקציב להצלת חיים
בשל חומרת וקיצוניות התופעה, כאמור, הגדרתי את הדיון בכנסת כ"ישיבת חרום מצילת חיים" – ובאותה רמת דחיפות וחומרה אנחנו מבקשים כי המשרד יתייחס לבקשתנו לקיים סקר תחלואה בהקדם.
בקשתנו עוסקת למעשה בבריאותם של אלפי תושבים שנפגעים יום-יום, לכן אנו מבקשים כי ימצאו המשאבים לצאת לסקר תחלואה בהקדם".
[] צילומים: ארכיון
