ב"ה
כומר, מופתי ורב נפגשו כדי לדון בצורכי הקהילות שלהם. הכומר ביקש לפתוח את לבו: "אנחנו מאזינים לווידויים של מאמינינו ומעניקים להם מחילה, אך לנו עצמנו אין מי שיאזין. אנחנו סוחבים את כישלונותינו בלי תקנה. שמא נפרוש את חטאינו זה באזני זה ונעניק מחילה איש לרעהו".
התקבל הדבר על לב כולם, והכומר התנדב לפתוח ראשון: "צר לי להודות, אבל יש לי חולשה נוראה לכסף. כאשר אנשים תורמים לכנסייה, אינני עומד בפיתוי וגונב לעצמי".
היה מזעזע לשמוע את דבריו, אבל החברים מחלו לו.
המופתי דיבר שני: "קשה לי להוציא את המילים מהפה אבל אני מתקשה לצום את ימי הרמדאן. כשאיש לא רואה, אני חוטף בצהריים מנת סטייק עם כוס יין".
היה הלם לרגע, אולם החברים התרשמו מהכנות ומחלו.
הגיע תורו של הרב: "חברים, גם לי יש חולשה: אינני יודע לשמור סודות, כשאני שומע סיפור טוב – אני רץ לספר לחבר'ה…".
***
השבוע נקרא בתורה את פרשת 'בלק'. הדמות המרכזית והמסקרנת בפרשה זו היא בלעם בן-בעור, והסיפור מתרחש כאשר בלק מלך מואב רואה איך עם ישראל מנצח את העם האמורי והוא מבין שבלוחמה רגילה יפסיד, ואז שולח לקרוא לבלעם. בלעם זה, למרות היותו נוכרי, היה נביא עם כוח רוחני חזק ביותר וקללותיו היו מתקיימות. בלעם נענה לקריאה ומגיע, אך בכל ניסיונותיו לקלל את עם ישראל הוא לא מצליח, אלא בדיוק להיפך: הוא מברך אותם.
כאשר קוראים על דמותו האגדית של בלעם מגלים עניין מוזר מאוד: מצד אחד מדובר על נביא שכתוב עליו שהיה המקביל של משה רבנו ובתורה נכתב עליו: "שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵ-ל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן", ומצד שני אנו רואים דמות נמוכה של בעל תאווה וגאווה עם רדיפת ממון ברמה נמוכה ביותר, שהיה מקלל אנשים מתוך רוע.
שפלותו מתבטאת בהצעה שהוא מציע לבלק לאחר שהוא לא מצליח לקלל את עם ישראל: הוא אומר לבלק לשלוח את בנות מדיין לזנות ולהחטיא את עם ישראל, הצעה שמראה את השפל המוסרי שהנביא הענק הזה התדרדר אליו. והכיצד מתיישבת סתירה מהותית כזו באישיות אחת?
ההסבר לכך נעוץ בשאלה אחת: מי במרכז?
כאשר אדם רואה את עצמו במרכז היקום וכל השאר נועד לשרת אותו, הוא יכול להשתמש בכל העומד לרשותו, כולל דרגות רוחניות גבוהות על-מנת להשיג את תאוותיו הנמוכות. אך כאשר האדם יודע שאלוקים הוא המרכז והכל מסובב סביבו, הוא מנצל את יכולותיו הגשמיות והרוחניות על-מנת לעשות את מה שאלוקים רוצה.
היכולת שלנו להגיע למצב של שימוש ביכולותינו בכדי לעשות את מה שאלוקים דורש מאיתנו, באה מתוך הדגש על העשייה בפועל – כאשר אדם עושה מעשה, אפילו קטן, רק בגלל שכך אלוקים רוצה – הוא מתרגל שהוא אינו המרכז וכך יכול להימנע מלהתדרדר לרמתו השפלה של בלעם.
שבת שלום.
לתגובות והערות:
הרב אורי וילהלם, רב נווה-אילן
052.770.3178
[email protected]
