אם מישהו מחכמי הסנהדרין של יבנה היה בדרך נס כלשהי מצליח להתגלגל אל רחובות העיר של ימינו, ללא ספק לא היה מזהה את האתרים הכל-כך מוכרים לתושבי העיר כנוף ילדותו או בחרותו שלו בעיר אשר, פשוטו כמשמעו, הצילה את היהדות ואת עם ישראל מכלייה.
אבל ייתכן, אולי, שבכל-זאת רגשותיו ותחושות הבטן שלו היו נושאות אותו אל רחוב זכריה הגרי – שם עומד בית הכנסת 'נצ"ח זכריה', ובו מנצח הרב מתתיהו הגרי הלוי זה שנים רבות על מפעלי המסורת, הצדקה, הקדושה, ההכשרה, החינוך והשמירה על שורש הקיום של העם היהודי בכל דורותיו – התורה, ההלכה, המצוות, ובעיקר החסד.
הסדרים עם הקיסר הרומי
עבור הרב הגרי וקהילתו העובדה שהאדמה שעליה הם מהלכים הייתה לפני שלושת אלפים שנים הקרקע להשבת הרוח היהודית אל תפארתה, והם פוסעים בעקבות סנדליהם של חכמי יבנה – איננה עניין של מה בכך, והאמת ניתנת להיאמר שאכן אין זה עניין פשוט – קדושתה של יבנה ומשמעותה וחשיבותה ההיסטורית לעם היושב בציון הינה דבר שאין דומה לו. בעוד שירושלים תמיד הייתה ותמיד תהיה בירתו של העם – הרי שיבנה היא המקום אשר הבטיח לפני אלפי שנים שירושלים לא תישאר בגדר רעיון או זיכרון היסטורי-רומנטי בלבד. מיבנה יצאה הבשורה הפרקטית לייצוב וביסוס מעמד כולנו, כל בני העם היהודי – הדת הראשונה והאמיתית למן קדמת דנא – למה שהיננו היום: עם חי וקיים ובועט ומצליח.
זה לא היה קורה לולא רבן גמליאל בשבתו ביבנה וההסדרים שהגיע אליהם עם הקיסר הרומי דומיטיאנוס זה לא היה קורה לולא עמיתיו ושותפי לאמונה המצרפת והמקודשת היו מצילים את תורת ישראל – ממש בעיר הזו בה אנו תושביה מקיימים את סדרי חיינו השוטפים, כמעט מבלי לזכור או לייחס חשיבות להיסטוריה הכבירה של העיר.
הרב הגרי, ממשיך דרכו של אביו, הרב זכריה הגרי, שם לעצמו מצעירותו את המטרה להנציח את נצח ישראל בעיר החשובה הזו, הדרמטית, ולפעול בה בכדי להחזיר את עטרת החכמים ליושנה, במקום בו נוסדה.
במספר כתבות אשר נפרסם בעניין בשבועות הקרובים ננסה לספר את סיפורו של מפעל 'נצ"ח זכריה' בעיר, את סיפורה של יבנה אשר בה ניטע מחדש שורש התורה אשר מוביל את היהדות אל עבר הנצח, את סיפורו של הרב הגרי וסיפור משפחתו, ואת המהלך הארוך והקשה אותו הוביל הרב במהלך 15 השנים האחרונות, עד להכרזה שבוצעה לפני ימים מספר על הקמת הישיבה הקבועה הראשונה בעיר והנחת אבן הפינה להקמה, לאחר 2,000 שנות.
בעוד שירושלים תמיד הייתה ותמיד תהיה בירתו של העם – יבנה היא המקום אשר הבטיח לפני אלפי שנים שירושלים לא תישאר בגדר רעיון או זיכרון היסטורי-רומנטי בלבד. מיבנה יצאה הבשורה הפרקטית לייצוב וביסוס מעמד כולנו, כל בני העם היהודי – הדת הראשונה והאמיתית למן קדמת דנא – למה שהיננו היום: עם חי וקיים ובועט ומצליח
תושבי העיר בוודאי זוכרים את המהומה הגדולה שהתרחשה לפני שמונה שנים, כאשר עיריית יבנה בהנהגתה דאז הוציאה לפועל החלטה להרוס את המבנים הארעיים של ישיבת 'כתר תורה' אותה הקימו הרב הגרי וקהילתו בעיר, על בסיס הבנה שהתבררה כאי-הבנה עם ראש העיר המנוח צבי גוב-ארי ז"ל. למן אותו לילה קשה נעשה בעצם מעשה עוף החול, ובמהלך השנים החולפות צבר הרב הגרי הצלחות רבות אשר הביאו לביסוס מפעלות עמותת 'נצ"ח זכריה' בעיר ובארץ, ולהכשרת הקרקע – תרתי משמע – להקמת הישיבה אשר בבנייתה הוחל בחודש האחרון.
משבר הוא הזדמנות
בליל שישי גשום לפני שמונה שנים עלו הדחפורים על מבניה הארעיים של ישיבת 'כתר תורה' בעיר יבנה והביאו את תושביה החרדים של העיר לחוות זעזוע קשה הזכור עד היום כצלקת וטראומה.
כבר אז קנתה לה ישיבת 'כתר תורה' שם ברמה החינוכית והלימודית הנהוגה בה, בהיותה מקום תורה חשוב לעשרות תלמידים, כשהיא מתנהלת על-ידי מוסדות 'נצ"ח זכריה' בראשותו של ראש המוסדות, הרב מתתיהו הגרי.
לפי עדויות אנשי צוות הישיבה אשר פורסמו בזמנו, הגיעו עובדי העירייה נוהגים בטרקטורים של עיריית יבנה – בליווי כוחות גדולים של מאבטחים ובכירי העירייה – אל קריית הישיבה בפאתי העיר, והחלו בהריסה טוטאלית של מבני הישיבה והמוסדות. רבני העיר בראשות המרא דאתרא – הגאון רבי דוד אבוחצירא, מ"מ ראש העיר – רפאל פאלי כהן, וחברים במועצת העיר, נזעקו יחד עם תושבי העיר למקום, ועמדו שם מופתעים ונדהמים אל מול גודל ההרס והשחתת המבנים, תוך פגיעה חמורה בקדושת המקום. תלמידי הישיבה, נערים צעירים, עמדו ממררים בבכי מול ההרס הנורא שהתרחש לנגד עיניהם.
מאז, ועם הארוכה שהעלה הפצע העמוק הזה, חוללו תמורות הזמנים את שלהן ומפעלות עמותת 'נצ"ח זכריה" התעצמו והואדרו עד שכיום, כאמור, תחת הובלתו של הרב הגרי, הבשילה העת להקמת ישיבת 'כתר תורה-יבנה ובית יוסף' – עליה הוכרז בשבוע שעבר
ראש המוסדות, הרב הגרי, שהגיע למקום ישירות משדה התעופה עם שובו משליחות לחיזוק המוסדות – קרע את בגדיו ופרץ בבכי. הנוכחים התיישבו על הקרקע וקוננו באמירת סליחות.
חברי הנהלת הישיבה ציינו אז כי השטח עליו הוקמו המוסדות נמצא מזה כשלוש שנים בתהליכי הקצאה, ועיריית יבנה אף אישרה זאת במסמך רשמי – אלא שכל ניסיונות הנהלת המוסדות להידבר עם ראש העיר גוב-ארי, שלא נמנע אז מלהתבטא נגד הקמת ישיבות בעיר, עלו בתוהו.
בתגובת עיריית יבנה אז צויין כי הרב מתתיהו הגרי הלוי באמצעות עמותת 'נצ"ח זכריה' הקים את הבנייה ללא היתר בנייה וללא אישור הקצאת השטח הציבורי – ואולם מטעם הישיבה נמסר כי אנשיה הסתמכו על מכתב בו גוב-ארי אישר להם לפעול במקום, והנה לאחר שהשקיעו סכומי כסף גדולים בפיתוחה, עלו טרקטורים על שטח הישיבה, על-פי צו פינוי והריסה, והרסו אותה עד היסוד.
מאז, ועם הארוכה שהעלה הפצע העמוק הזה, חוללו תמורות הזמנים את שלהן ומפעלות עמותת 'נצ"ח זכריה" התעצמו והואדרו עד שכיום, כאמור, תחת הובלתו של הרב הגרי, הבשילה העת להקמת ישיבת 'כתר תורה-יבנה ובית יוסף' – עליה הוכרז בשבוע שעבר.
כיום 'נצ"ח ("נשמות חללי צה"ל") זכריה' הינו אחד ממוסדות ההכשרה המובילים בישראל למקצועות הקודש, עוסק בהכשרת אברכים ובני תורה במגוון מקצועות קודש, ומציע מגוון קורסים.
ראוי לציין כי 'נצ"ח זכריה' הוא מרכז בעל שם עולמי המוציא תחת ידו שוחטים ובודקים, סופרים, ומשגיחים נאמנים היודעים את מלאכתם, וכי בוגרי המרכז נהנים מדרישה גבוהה להשמה במחלקות הכשרות של הרבנויות המקומיות ומשחטות בארץ ובחו"ל – המעדיפות לקבל לשורותיהן את בוגרי המכון
להחזיר עטרה ליושנה – במלוא המשמעות
העמותה הוקמה בשנת 1996, בראשות הרה"ג מתתיהו הגרי הלוי שליט"א. פועלת במישורים רבים בחיי הקהילה, בכל רחבי הארץ, גם בשיתוף עם משרד הביטחון, משרד התמ"ת, הרבנות הראשית לישראל, השב"ס, מועצות דתיות ועוד. מטרתה העיקרית המוצהרת הינה לימוד מקצועות ההלכה: שוחט ובודק, סופר סת"ם, משגיח כשרות, מקצועות הרבנות, ועוד. מנהל המכון הרב מתתיהו הגרי הלוי מציין כי עם השנים מקצועות ההלכה נזנחו מעט על-ידי יושבי בית המדרש והפכו למקצוע בלבד שכל דיכפין ייתיי ויעסוק בהם – דבר שגרם לזילות מקצועות אלו.
לכן, מכון 'נצ"ח זכריה' בא להחזיר עטרה ליושנה, כשדגלה המקצועי הוא מצויינות בהכשרה.
במכון נבדקת התאמת הלומדים למקצוע וכמובן לרמתם הרוחנית. אין הכוונה להגביל את העיסוק במקצועות ההלכה רק לאברכים שלמדו שנים רבות בכולל, ואולם יחד עם זאת ישנה דרישה מהלומדים לקיים רמה רוחנית נאותה, כיאה לבעלי מקצוע הלכתי – לצד לימוד אינטנסיבי בן מספר שנים במסגרת ישיבתית מסודרת.
צוות ההכשרה במכון – הרבנים – הינם ותיקים ומומחים בתחומם, יודעים את ההלכה ככתבה על בוריה ויותר מכך, ומכירים את המענה ההלכתי לשאלות היום-יום. הרב יודע לחבר את ההלכה הכתובה למציאות היומיומית, ולהביא בפני הלומדים את הפתרונות לבעיות איתן יתמודדו בתפקידים השונים.
בהיבט של תכני ההכשרה, ישנה הקפדה על היצמדות הדוקה לפוסקים ולקו ההלכתי הטהור, תוך הקפדה להעביר ללומדים את הכלים המתאימים לפתרון השאלות ההלכתיות באמצעות חיפוש במקורות ההלכה השונים. לתלמידי 'נצ"ח זכריה' שיעור הצלחה גבוה בן 90% במעבר בחינות הרבנות הראשית במקצועות ההלכה השונים.
הרב מתתיהו הגרי הלוי מציין כי עם השנים מקצועות ההלכה נזנחו מעט על-ידי יושבי בית המדרש והפכו למקצוע בלבד שכל דיכפין ייתיי ויעסוק בהם – דבר שגרם לזילות מקצועות אלו. לכן, מכון 'נצ"ח זכריה' בא להחזיר עטרה ליושנה, כשדגלה המקצועי הוא מצויינות בהכשרה
מנהל המכון, הרב הגרי, מדגיש כי קיימים שני עקרונות מובילים בתפיסת המכון: האחד – לרומם ולייקר את המקצועות ולהיטיב את ההכשרה, השני: לפתוח את המקצועות לציבור איכותי שמשך ידו מהם בגלל הרגישות שבהם ובגלל סיבות אחרות.
העדפה לבוגרי 'נצ"ח זכריה' בכל מוסדות הדת בארץ ובעולם
על-מנת כדי לעמוד בעקרונות אלה, קיימות דרישות מהלומדים: הצגת שתי המלצות מרבנים ברי-סמכא המכירים אותם ומעידים על יכולתם לשמש במקצועות כה חשובים. במידה ומתעורר חשד כלפי מי מהלומדים בעניינים של שמירת מצוות, או חוסר ביראת-שמיים, הרי שמתבצע סינון וניפוי של התלמיד כך שלא תצא תקלה וחלילה וחס הכשלת הרבים על-ידו בהמשך.
ראוי לציין כי 'נצ"ח זכריה' הוא מרכז בעל שם עולמי המוציא תחת ידו שוחטים ובודקים, סופרים, ומשגיחים נאמנים היודעים את מלאכתם, וכי בוגרי המרכז נהנים מדרישה גבוהה להשמה במחלקות הכשרות של הרבנויות המקומיות ומשחטות בארץ ובחו"ל – המעדיפות לקבל לשורותיהן את בוגרי המכון.
המכון – המוכר על-ידי משרדי הממשלה והמוסדות הציבוריים השונים ועומד בקשר רצוף עמם, בהם המשרד לשירותי דת, הרבנות הראשית, משרד התמ"ת, משרד הביטחון. מכללות ואוניברסיטאות – מציע מבחר קורסים, בהם קורס שחיטה, קורס סופרי סת"מ, קורס משגיחי כשרות, וקורס חופה וקידושין. המכון פועל רק על-פי דעת תורה בכל שאלה, ומתוך יראת שמים טהורה.
"בסיעתא דשמיא גדולה מאוד", מציין בסיכום מפגשנו הרב הגרי בחרדת קודש, "זכינו להקים את הישיבה למצויינים 'כתר תורה דיבנה', אשר נוסדה סוף כל סוף לאחר כאלפיים שנים – הישיבה הראשונה והיחידה ביבנה עיר הסנהדרין".
ועל כך – בכתבה הבאה.
[] צילומים: ארכיון
