אירוע מכובד ומרשים התקיים אתמול במשכן הנשיא בירושלים, בעת שבמעמד הנשיא הרצוג, ראשי רשויות ואירגוני קהילת הלהט"ב פורסם 'מדד הגאווה ברשויות המקומיות בישראל'.
המדד בוחן את מדיניות הרשות המקומית והשירותים והמענים שכל עיר מעניקה לקהילת הלהט"ב, במגוון שירותים המאפיין את מכלול החיים. המדד מצביע ומדרג את רמת הליברליות/פלורליסטיות של מדיניות ראש העיר והנהגת העיר, וכן בוחן פרמטרים רבים מתחום החינוך, התרבות, הרווחה, מרחב בטוח לקהילה, נראות ציבורית, ועוד.
רונית ארנפרוינד, חברת מועצת עיריית יבנה לשעבר, הפעילה ויוזמת זה שנים רבות מהלכים ציבוריים בנושאים רבים מחיי הקהילה בעיר, משמשת גם כמנכ"לית ארגון 'תהִל"ה' – העמותה לתמיכה בהורי ומשפחות קהילת הלהט"ב בישראל, נטלה חלק באירוע בבית הנשיא, ובין היתר שוחחה עימו בענייני העמותה ופעילות הקהילה בכלל בארץ.
"האירוע בבית הנשיא חשוב לקידום השוויון וקבלה של כל אחת ואחד על-פי הגדרתו. המדד חשוב לקידום הליברליות והפלורליסטיות, מול הרוח החשוכה שגורמים בהנהגה הארצית מנסים להוביל", מציינת רונית, ומוסיפה: "היסטורית מדברים על יבנה כעיר מסורתית, אלא שבשנים האחרונות יש שינוי בחלק ממאפייני האוכלוסייה – הקהילה הלהט"בית/טרנסית ביבנה גדלה מאד בשנים האחרונות, בעשרות ואולי אף במאות אחוזים – במסגרת הקמת והתפתחות השכונות החדשות והאוכלוסייה החדשה שהגיעה לעיר.
זו קהילה שמעולם לא באה לידי ביטוי בספר התקציב, לא במדיניות אקטיבית, לא בנושאי משרה ולא תוכנית פעילות שנתית".
רונית מדגישה כי חוסר ההכרה בצורכי הקהילה המקומית ביבנה בא לידי ביטוי גם בהימנעות משיתוף פעולה עם המשרד לשוויון חברתי: "לצערי, ככל הידוע לי, הרשות סירבה לקחת חלק ב'קול קורא' של המשרד לשוויון חברתי, אשר ביקש הלכה למעשה לתת כסף לעיר לפעול בתחום.
היום (רביעי, 17.05) מצויין בעולם 'יום ההבנ"ה' (היום הבינלאומי למאבק בלהט"ופוביה) – וביבנה אין שום התייחסות לנושא – לא בבתי הספר, ולא בין עובדי העירייה, למרות שאנחנו יודעים שקיימת עלייה של 300% בדיווחי פשעי שנאה כנגד הקהילה ככלל בחודשים האחרונים.
בנוסף, אנחנו עומדים בפתח חודש הגאווה, וזו ההזדמנות להביא בשורה לתושבי העיר הנמנים עם הקהילה – באמצעות אירועים, נראות ציבורית, הסברה, הכשרות לצוותי החינוך וצוותי הרשות בכלל, פרסום מדיניות והקצאת תקציב ונושא משרה כרכז ייעודי רק לנושא זה לשנה הקרובה – כמו ברשויות אחרות".
רונית מדגישה את נתוני המדד הקשים בעניינה של יבנה: "אשדוד, דימונה, רחובות, ואפילו היישוב אפרת, העיר עפולה, עכו, טבריה ועוד – שלא להזכיר את ראשון-לציון, המדורגת גבוה במיוחד – נמצאות בדירוג גבוה יותר מיבנה ביחס לקהילה! זה הזמן לצעוד למדיניות ליברלית ומכילה את כלל הקהילות הלכה למעשה".
מעיריית יבנה לא התקבלה תגובה לדברים.
יש להוסיף כי גם נס-ציונה השכנה מבצעת מהלכים רבים בעניין, ובראשית השבוע התקיים בעיר יום עיון ראשון מסוגו בנושא הקהילה הגאה.
כ -150 עובדי עירייה, אנשי מקצוע, מתנדבים ופעילי עמותות וארגונים הפועלים בעיר לקחו חלק ביום עיון שעסק בנושא מתן שירות מיטבי לתושבי העיר מקהילת הלהט"ב. מטרת הכנס הוגדרה כהענקת כלים והכשרה לצוותים, ולהבטיח כי בעיר נס-ציונה יינתנו המענים הטובים והמתקדמים ביותר לתושבים מקהילת הלהט"ב.
בין השירותים של עיריית נס-ציונה הזמינים לקהילה הגאה: סניף מקומי של תנועת הנוער 'איגי' לנוער גאה בעיר; משרת עו"ס ייעודי באגף הרווחה אשר מעניקה טיפול פרטני לבני נוער, צעירים ומשפחותיהם; אגף קהילה של עיריית נס ציונה הקים קבוצת תמיכה לאמהות לילדים מהקהילה.
ראש העיר, שמואל בוקסר, ציין: "קהילה מגוונת היא קהילה חזקה יותר. בנס-ציונה יש מקום לכולם. התפקיד שלנו הוא לסייע לתושבים, כדי שנצליח לייצר כאן סביבה בה כל אחד יכול לצמוח. אנחנו שומרים על דיאלוג פתוח כדי ליצור עיר הוגנת החוגגת את הגיוון, דוחה אפליה ומאפשרת לכל תושב להיות הוא עצמו".
מדד הגאווה בחן פרמטרים רבים ברשויות, בהם:
חינוך: האם התקיימו הכשרות צוותי חינוך (בבתיה"ס, בגני-ילדים)? האם הרשות מנגישה לצוותי החינוך ידע על הקהילה הגאה, מועדים מיוחדים לקהילה?
מה אחוז בתי הספר בהם מתקיימות סדנאות 'חוש"ן', 'תהל"ה' וארגון אחר מקואליציית הארגונים, מכיתה ז' ומעלה.
רווחה: האם יש עו"ס רווחה פעיל/ה בנושא הלהט"ב? האם יש קבוצות להט"ב פעילות בעיר, כמו: גיל הזהב, נוער, זוגות חד-מיניים, פעילות מותאמת לקשת הטרנסית, ולנפגעי פשעי שנאה כנגד הקהילה? האם הרשות עודדה ותמכה בפתיחת קבוצות תומכות להורים והייתה שותפה במימון?
תרבות: האם התקיימה ברשות פעילות לציון חודש הגאווה? האם נכח באירוע ראש העיר ו/או בעל תפקיד בכיר בעירייה? האם האירוע פורסם ע"י העירייה בשלטי חוצות, פייסבוק, אתר רשמי של העירייה?
תשתית ומבנה ארגוני: האם קיים רכז פעילות להט"ב בעיר? האם מונה באופן רשמי מחזיק תיק קהילת הלהט"ב? האם הסיעה של ראש העיר חתומה על 'המצע הגאה' של האגודה למען הלהט"ב? האם הרשות המקומית אישרה רישום זוגיות לזוגות שאינם נשואים ומקיימים משק בית משותף, לצורך קבלת קבלת זכויות ושירותים מהרשות המקומית? האם הרשות המקומית חתמה על 'קול קורא' לפיתוח ולביצוע תכניות למען קהילות להט"ב? האם קיימת תוכנית אסטרטגית מתוקצבת (בספר התקציב) למען הקהילה? האם נעשה מיפוי צרכים בקרב הקהילה הגאה בעיר, מטעם אחד הספקים המורשים של המשרד לשוויון חברתי? האם נערכו הכשרות לעובדי העירייה, השיטור הקהילתי וכדומה בנושא הלהט"ב? האם נעשו צעדים בשיתוף קופות החולים להנגשת רפואה מותאמת להט"ב?
נראות ציבורית: נבחנו בין היתר הפרמטרים הבאים: האם הרשות המקומית תלתה דגלי גאווה ושילוט ייעודי לחודש הגאווה בבנין העירייה, במרחבים הציבוריים? האם הרשות המקומית השתמשה בייצוגים של הקהילה (לדוגמא – משפחה גאה) בפרסומים העירוניים הרשמיים, ברשתות החברתיות, באתר האינטרנט או בשילוט חוצות? האם הרשות הנגישה מידע על יצירת קשר עם ארגוני הקהילה ו/או גורמים ברשות לפניות במקרה של פגיעה על רקע לה"טופובי?
להלן דירוג העשירייה הראשונה ברשויות, ונאום ראש עיריית ראשון-לציון, רז קינסטליך.
"כבוד נשיא המדינה, יצחק הרצוג,
חבריי ראשי הרשויות שהגיעו לכאן,
מכובדיי כולם,
אני שמח ואפילו מתרגש להיות כאן הבוקר. במפגש שכולו אחדות וקבלת האחר – דבר שחסר לכולנו בימים אלה.
ראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל – שעל-אף גודלה שומרת על עצמה באופן עיקש כעיר פלורליסטית.
עיר שווה אשר מקבלת את כל כ-300 אלף תושביה.
כמי שעומד בראשות העיר הזו ובתור אב ל-3 ילדים – חשוב לי ליצור אקלים עירוני שבו כל ילד וילדה שגדלים בעיר, יגדלו בידיעה שהם שווים וטובים, בידיעה שאנחנו מקבלים אותם, שרואים אותם ובידיעה שיש להם מקום.
ולכן, לכבוד הוא לי להגיע לכאן ולדעת שעלינו בציון משנה שעברה ושראשון-לציון היא אחת משלושת הערים המובילות במדד. זה הסמן שאנחנו מצליחים לחולל את השינוי בתוכנו. כל עיר בעצמה ויחד כולנו כמדינה.
והמדד הוא לא רק ציון, הוא תוצאה של עבודה ותהליכים שאנו מבצעים בעיר לאורך כל השנה. אנו נותנים שירותי רווחה, תרבות, חינוך ובינוי, וליווי כלל הקהילה, על כל גווניה השונים והנפלאים – החל ממכינה קדם-צבאית ראשונה בארץ ללהט"ב ועד לקבוצת ספורט גאה.
בחודש הגאווה הקרוב נקיים עשרות אירועים ופעילויות בעיר, אך זו לא חכמה לעשות זאת רק פעם בשנה בחודש מוגדר, אלא לדאוג לשילוב, הכלה וקבלה עירונית לכל אורך השנה – וזו המשימה החשובה ביותר שאנו מנסים לקיים בעיר.
בנוסף, למחזיקת תיק הלהט"ב, יש לנו גם רכזת לתחום הלהט"ב ואף עובדת סוציאלית ייעודית שמלווה משפחות גאות, בעלי מוגבלויות להט"בים ואת כל מי שצריך וזקוק לתמיכה וליווי.
אני רוצה להודות לאגודה למען הלהט"ב שבחרה אותנו גם השנה כאחת משלוש הערים המובילות במדד, לא מובן מאליו.
ואני רוצה להודות לך נשיא המדינה, שאתה ורעייתך פותחים את משכנכם לאיחוד לבבות, קבלה והכלה.
ראשון-לציון תמשיך להיות עיר כל תושביה ולשמש כבית לכולם".
[] צילום: באדיבות דוברות משכן הנשיא
