נפלה עטרת ראשנו – אישתי, אמנו, וסבתנו היקרה, רחל חכמון ז"ל ,האחת והיחידה – עוד בטרם חגגנו לך 72 שנים.
אישה יקרה לכולם, אשת-חיל אמיתית,
אין מילים שיכולות לתאר, רק מי שמכיר יודע איזו נשמה את היית – עיקר הבית, היית כל הבית! גידלת וטיפחת משפחה לתפארת, דאגת ושמרת על כל אחד ואחד,
על הבעל, על הילדים, על הנכדים והנינות.
ביתך היה מבורך עם הכנסת אורחים כמו ביתו של אברהם אבינו!
עם הלב הענק והחיוך המדהים היית מקבלת את כולם בידיים פתוחות ובאהבה ענקית – זה היה האושר שלך, ככה בדיוק, היית אומרת שזה ממלא לך את הלב.
תמיד ידענו עד כמה את אישה צדיקה,
והסיפורים במהלך ימי השבעה רק חיזקו את אשר ידענו והוקרנו.
המוות הפתאומי השיגך בחצות יום חמישי – תמיד ביקשת מבורא עולם לא לסבול ולא להיות נטל על אף אחד, דרשת כי כשיגיע זמנך להחזיר את נשמתך לבורא זה יהיה מהיר וללא כאב וסבל.
ובדיוק כך קרה – הרי אנו יודעים, תמיד כל התפילות שלך היו מתגשמות. היית מברכת את כולם לחיים טובים ולבריאות,
היית אחת לדור, אישה צדיקה בעלת נתינה אין-סופית, רודפת שלום וצנועה, תמיד מחייכת ואוהבת את כולם.
עלית כקדושה אל המרומים, ומלאכים אותך שומרים – את תמיד בליבנו ובנשמתנו אהובה שלנו, נוחי לך על משכבך אשת-חיל שלנו.
אוהבים, כואבים ומתגעגעים –
משפחת חכמון ומשפחת נעים
