ב"ה
רבי ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט, מייסד תנועת החסידות במאה ה-18) עוד לפני שהתפרסם שמו בעולם, היה נוהג להסתובב בין יישובי היהודים לבוש בבגדי איכר פשוטים ולהתעניין בשלומם של בני היישוב. עונג רב היה לו לשמוע אותם עונים במענה לשאלותיו "ברוך ה' " "ישתבח שמו", "השבח לא-ל", וכדומה.
באחת ההזדמנויות נקלע לבית-כנסת מסויים ושם בחדר צדדי ישב 'פרוש' – למדן, שבחר שלא להתעסק כלל בעניינים שאינם קשורים ללימוד תורה. אותו יהודי היה נוהג לשבת בצום כל היום וללמוד תורה בחדר צדדי בבית הכנסת, בערב לאחר תפילת ערבית היה אוכל פרוסת לחם וממשיך בלימודיו.
ניגש הבעל שם טוב לאותו 'פרוש' וכמנהגו התעניין בבריאותו ובפרנסתו, ואותו 'פרוש' שהבחין במראהו הפשוט של השואל לא התייחס אליו. חזר הבעל שם טוב ושאל אותו שוב, אך ה'פרוש' הצביע לו לכיוון הדלת ברומזו שיילך…
אמר לו הבעל שם טוב: "מדוע הנך פוגע בפרנסה של הקדוש ברוך הוא?", תפלא ה'פרוש' וביקש הסבר, אמר לו: 'כתוב בפסוק: "וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל" והפירוש הוא – על מה הקדוש ברוך הוא "יושב"? – כלומר ממה הוא מתפרנס (כביטוי העממי 'יושב טוב' וכדומה)? מתהילות ישראל – מכך שבני ישראל מהללים אותו, כלומר זה הנחת האמיתי של אלוקים".
***
בפרשתנו אנו קוראים על מצוות האילן. שלוש שנים ראשונות הפירות הצומחים בו הם ערלה, בשנה הרביעית – "קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'" – הפירות נאכלים בטהרה בירושלים, ובשנה החמישית ניתן לאכול את הפירות ללא הגבלה ואפילו בטומאה.
בפסוק נאמר: "לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ" – משמע שיש הוספה מיוחדת ומעלה דווקא בפירות השנה החמישית לעומת הפירות משנים קודמות, וכיצד זה ייתכן – הרי פירות השנה הרביעית הם בקדושה מיוחדת?
כפי שהארכנו בעבר, תכלית בריאת העולם היא "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים" – כלומר שהעולם נברא במיוחד בעבור זה שדווקא בתוך המציאות של העולם נזכור ונזכיר את נוכחותו של אלוקים, ולכן כשאנו זוכרים את ה' יתברך בתוך העשייה בעולם, אנו מקיימים בכך את תכלית הבריאה.
זוהי אם כן המעלה של פירות השנה החמישית על פירות השנה הרביעית – בעוד שפירות השנה הרביעית נאכלים בטהרה במקום קדוש, כעין ניתוק מהעולם, פירות השנה החמישית נאכלים בטומאה וללא הגבלת מקום. ולמרות זאת, כשאנו זוכרים ומברכים עליהם ומודים לה' עליהם, הרי שבאכילתם אנו מקיימים את הייעוד של בריאת העולם הרבה יותר מפירות השנה הרביעית.
לכן הבעל שם טוב התעניין דווקא בבריאות ובפרנסה של ה'פרוש', היות ורצה ללמדו שייעוד בריאת העולם הוא לא בפרישות ובניתוק מהעולם – אלא להודות לבורא דווקא על הדברים הגשמיים.
שבת שלום.
לתגובות והערות:
הרב אורי וילהלם, רב נווה-אילן,
052-7703178
[email protected]
[] איור: הבעש"ט, אתר חב"ד