את רמי מיכאלה מכירים בראש ובראשונה מקריירת העבר הצבאית-בטחונית המרשימה והמפוארת שלו, בה נספר עוד מעט.
אלא שמכריו ומוקיריו מהעשור האחרון יודעים לספר על עולמו השני, זה שכבש אותו רובו ככולו בשנים האלו – קריירת איש החינוך יוצא הדופן המוערך ועטור התשבחות והפרסים, המנהל בשנה האחרונה את בית הספר התיכון 'אורט-אורמת' בעיר יבנה ומוביל בכל שנה עשרות בני-נוער למקומות מיטיבים ומרשימים בהיבט התעסוקתי והמשפחתי, מלוּוים על ידו למקצוע יציב ומפרנס ולחיים של יצירה ובניית מסלול של התקדמות והצלחה.
המלצות לגורמי האכיפה – מתלמידים בכיתה י'
"תלמידים זכו בפרס על מציאת דפוסי פעולה של פורצים" – זו כותרת מהעיתונות המציגה דוגמא אחת בלבד, מתוך רבות, להצלחות אותן מטפח רמי במהלך שנותיו כמנהל ואיש חינוך מוביל: בבית-ספר במועצה האזורית גזר החליטו התלמידים במגמת 'סייבר גאוגרפי' אותה ייסד, לטפל בתופעת הפריצות לבתים באזור. הם אספו נתונים וביצעו מחקר ובסוף גיבשו רשימות המלצות שעברה לגורמי האכיפה.
את המחקר ערכו תלמידי כיתה י' בבית-ספר 'ברנקו-וייס' ע"ש הרצוג בבית חשמונאי – מקום מגוריו של רמי – במסגרת המגמה הפועלת בשיתוף פעולה עם צה"ל, כך שהתלמידים מאותרים על-ידי הצבא ומיועדים ליחידת 9900 במודיעין. העבודה, אשר תרמה לא רק לידע של התלמידים אלא גם לתושבי המועצה, זיכתה את התלמידים ואת רמי מיכאלה בפרסים שונים: מקום ראשון מטעם משרד החינוך ופרס מחברת 'סיסטמטיקס', המייצרת את תוכנת ה-GIS בה הם נעזרו.
פלאש-בק לחופי לבנון, 1997
וכעת, כמו היה זה סרט על חייו והתנהלותו של רמי, הזירה עוברת בפלאש-בק אל שנים רבות לפני כן, לאירוע החרוט בליבו ובמוחו של רמי, ולא ימוש ממנו לעולם, ואשר מסביר אולי בחלקו את מחוייבותו למטרות אשר הציב לעצמו – אסון השייטת בלבנון בשנת 1997: "זה מה שהיה בשטח. זה מה שנשאר. בלילה אחד הלוחמים האלה, שהיו שם, שעשו משימה כל-כך חשובה, חזרו הביתה כגוף ללא נשמה. זה בדיוק זה", חוזר רמי בזיכרונו אל היום הקשה ההוא, לפני 26 שנים, בלילה שבין 4 ל-5 בספטמבר 1997, כשהוא בדרגת סגן-אלוף משמש כקצין המודיעין של מבצע "שירת הצפצפה".
מיכאלה נמנה עם לוחמי 'שייטת 13' – יחידת הקומנדו-עילית של חיל הים הישראלי, אשר איבדה 11 לוחמים במה שנחשב לאחד האסונות הצבאיים הגדולים והכואבים בתולדות המדינה. האסון הקשה הזה, שהביא את ישראל כולה לימי אבל כבדים ונוגים, הביא את רמי לא מכבר לכתוב את השיר 'גוף ללא נשמה', אותו הפקיד בידי היוצר מאור תיתון. "במבצע הזה חטפנו אגרוף חזק בבטן", הוא מספר, "הייתי בכלי שייט יחד עם מפקד השייטת, שהיה במרחק מסויים מהכוח, ולפתע ראיתי פיצוץ ענק. ברגע הבנתי שקורה משהו רע וקשה".
רמי מרענן את זיכרון הציבור בהשתלשלות האירועים הטראגית: "המדובר בתקופת המאבק העיקש והסיזיפי בחיזבאללה, שהוציא לפועל עוד ועוד פיגועים נגד ישראל וחייב את צה"ל להגיב. במסגרת מבצע "שירת הצפצפה" היה אמור כוח שמנה 16 לוחמים מהיחידה המובחרת של חיל הים להניח מארב של מטענים נגד בכיר בארגון 'אמל', בסמוך לעיירת החוף אנצרייה".
"בסיפור הזה כל אחד מהם שילם מחיר. גם אני שילמתי. גם אשתי שילמה, היא הייתה שם בשבילי כל הדרך, עם כל מה שחוויתי ועברתי. בלעדיה לא הייתי שורד את התקופה הכי אפלה בחיי. גם הילדים שלי שילמו מחיר. כולם משלמים. אני ועוד הרבה אחרים"
אלא שמה שהוגדר בדיעבד ככשל מודיעיני גרם לכך שהמידע על המבצע הגיע לידי חיזבאללה, אשר הציב ללוחמים מארב משלו. 11 חיילים ישראליים נהרגו – בהם מפקד הכוח סגן-אלוף יוסי קורקין, "היה מאתגר ולא פשוט להתמודד עם האובדן", נזכר רמי, "כשאתה יודע שמהצד השני נמצאים כל החברים שלך, שרק לפני כמה דקות דיברת איתם, ראית את הפנים המחוייכות שלהם ואת הרצון להתגייסות למשימה כל-כך חשובה, ואז ברגע אחד הם אינם. יצאתי למבצע הזה רמי אחד, וחזרתי רמי אחר".
הנצחה אחרי 25 שנים – זיכרון מדי יום
לקראת יום הזיכרון ה-25 לאסון שחל בשנה החולפת, החליט רמי שיש למצוא את הדרך הנכונה עבורו להנצחת זיכרון חבריו: "כל הזמן ההנצחה הייתה לי בראש, עברו 25 שנה, זאת תקופה ארוכה, ועכשיו זה הזמן לעשות את המעשה הזה". לאחר מפגש משותף עם סא"ל (במיל') רוני פולט, אז אחד הקצינים הבכירים בשטח ומי ששרד את התופת עם פציעה, הם יצאו לדרך. לטובת המשימה שותפו בתהליך תלמידי מגמת הקולנוע בבית-ספר 'הרצוג' בבית-חשמונאי, במטרה לתעד את התהליך ולהפיק סרט שישמש להם כפרויקט הגמר לבגרות.
בכובעו כאיש חינוך רמי מוסיף ומספר על הפערים בחברה הישראלית בידיעת העובדות ההיסטוריות, שהולכת ודועכת בקרב הצעירים ונשכחת עם השנים. "הצעירים לא מכירים את המבצע הזה, לא יודעים מה זה בכלל רצועת הביטחון ואיפה זה דרום לבנון. הם לא מכירים את הגזרה ולא את אירועי הטרור בעבר. הם מכירים את מה שכאן ועכשיו. לכן אנחנו נלחמים כל הזמן שההיסטוריה לא תישכח. אני רוצה שגם בני הנוער יכירו את האסון הזה. ששום דבר לא ילך לאיבוד".
"הטקסט נכתב והולחן בלילה אחד, והפך בן רגע להמנון, להנצחה, לזיכרון", הוא מציין, "הוצאת השיר לזכר חבריי סוגרת לי מעגל. בנימה האישית שלי, כשסיימתי את תהליך הוצאת השיר הרגשתי הקלה. משהו שקברתי לאורך השנים, ופתאום שיר אחד משחרר את זה. פתאום הרגשתי שאני במקום אחר לעומת איפה שהייתי בעבר. כאילו משהו השתחרר בי".
אחת משורות השיר שואלת: "מי משלם את המחיר" – ורמי מסביר: "אני מסתכל על החברים שכבר לא איתנו. בסוף מי שנשאר מאחור זה המשפחות, החברים, אנשים שהיו שותפים למבצע. בסיפור הזה כל אחד מהם שילם מחיר. גם אני שילמתי. גם אשתי שילמה, היא הייתה שם בשבילי כל הדרך, עם כל מה שחוויתי ועברתי. בלעדיה לא הייתי שורד את התקופה הכי אפלה בחיי. גם הילדים שלי שילמו מחיר. כולם משלמים. אני ועוד הרבה אחרים".
"המטרה שלי כאן, בתיכון שקולט תלמידים מכל הערים והיישובים בסביבה, היא לאפשר לכל מי שנכנס בין כותלי בית הספר להרגיש הרגשת מוגנות ושייכות אמיתית, להתמודד עם סיטואציות ומורכבויות בחיים – להציב יעדים ולעמוד בהם. אני בטוח שכל מי שרוצה בכך יכול להשיג את היעדים בעבודה נכונה ובהכוונה של אנשי מקצוע ומורים המחוייבים אליו"
ובחזרה למשעולי בית-ספר 'אורט-אורמת' ביבנה, אותו מנהל רמי בשנה האחרונה. נדיר למצוא אותו בחדרו, מספרים עמיתיו לחדר המורים ובהנהלת רשת החינוך 'אורט' ותאגיד 'אורמת' – השותפים בהקמת המוסד החינוכי האיכותי ויוצא הדופן. הסצנה הפופולרית בה הוא מעדיף למצוא את עצמו היא בחצר או במסדרונות בין הכיתות, משוחח עם קבוצה של תלמידים, טופח על השכם לאחד מהם, צובט בלחיו של אחר, מתבדח עם נוסף, משיב לשאלה של מורה הנחפז אליו.
לא מפסיק לרוץ
בית הספר, כיאה למוסד אמיד ומודרני המכשיר דור של אנשי מקצוע מוכשרים, מתהדר בכיתות לימוד מושקעות, בסדנאות ובמעבדות חדישות, ורמי מתאר את דרכו החינוכית ואת הבסיס והרקע לחזון המוביל אותו: "כבר בגיל 7 התמודדתי עם אתגרים, עליתי מרומניה לתרבות ושפה חדשה, גרתי בשכונת עולים ואיבדתי את אבי בגיל 10, וכך החלו שנות הנעורים שלי – יתום מאב, בן יחיד, ללא משפחה בארץ ועם קשיי למידה רבים – אמי, אותה אני מעריץ, גידלה וטיפחה אותי על כל המורכבויות ודחפה אותי להיות מי שאני היום – ועל כך אני מעריך ואוהב אותה מאד".
רמי מוסיף ומציין: "בימים אלה אנו עובדים על חזון חדש לבית הספר שבבסיסו אנו רואים את הבוגרים שלנו כמוסריים וכאחראים למעשיהם, אוהבים ומכבדי אדם, בעלי יושרה ודרך-ארץ. הבוגר שלנו יוזם ומאמין בעצמו, רואה את הטוב ופועל למימוש יכולותיו – למענו, למען האחר ולמען מדינתנו. במרכז העשייה שלנו השאיפה לכך שתרבות השיח והקשר מורה-תלמיד יתבססו על אמון הדדי ומוטיבציה, ועל לקיחת אחריות אישית ליזום ולהתפתח".
ובהמשך אומר: "תחושת השליחות שלי והאופן שבו אני מציב לעצמי יעדים, החלה כבר בתיכון. אומנם הייתי ילד טוב, אבל אף אחד לא באמת ראה אותי, הייתי שקוף, לא למדתי, והאמת היא שמרבית הזמן ביליתי בים" הוא מחייך, וממשיך: "אך אז הגיע המפנה – ברוך, המורה שלי להיסטוריה, הזמין אותי לרוץ אתו, כנראה בגלל שהייתי קצת שמנמן. אחרי 5 הקילומטרים הראשונים בהם סיימתי אדום כמו סלק – נדבקתי בחיידק".
מאז, הוא מספר, הוא לא מפסיק לרוץ ולעסוק בספורט וכיום הוא כבר 'איש ברזל' ומרתוניסט. בבגרותו הוא ניהל קבוצת ספורט לילדים ומבוגרים שמנתה בשיא 500 משתתפים – ככלי להעצמה ולהשגת מטרות, וכן בית-ספר לשחייה המקדם בני-נוער להצלחה דרך ערכים – כשחלק מהפעילות עשה בהתנדבות לילדים עם צרכים מיוחדים.
"סיום התואר בהצטיינות, היה רגע שבו התמלאתי גאווה, הרגשתי שהחזרתי לאמא שלי את כל מה שהיא השקיעה בי"
רמי גאה להציג את המאמצים שליוו אותו בעת שהתקדם מהישג אישי להישג אישי: את דרכו הצבאית החל בגיבוש לסיירת מטכ"ל אותו עבר בהצלחה, אך אימו לה היה בן יחיד, לא הסכימה לחתום עבורו על הסכמה שירות ביחידה קרבית.
מיכאלה הציב לעצמו יעד לשרת ביחידה מיוחדת והחל להשלים פערים – בגרויות ופסיכומטרי, ומפקדו הישיר – שלימים הפך למפקד חיל הים, האלוף אליעזר (צ'ייני) מרום, שלח אותו ללימודי תואר ראשון בלימודי גיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה ובפו"ם – המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה – לימודים אותם השלים תוך שנתיים בהצטיינות כשהוא הצעיר ביותר במחזור, ואף קיבל מראש הממשלה ושר הביטחון דאז, יצחק רבין ז"ל, מספר חודשים לפני הירצחו, תעודת הצטיינות בטקס בו זכה לשאת דברים בשם בוגרי המחזור.
"סיום התואר בהצטיינות, היה רגע שבו התמלאתי גאווה, הרגשתי שהחזרתי לאמא שלי את כל מה שהיא השקיעה בי", הוא מציין, ולחלוחית נקווית בעיניו של הגבר למוד העול וההישגים.
בהמשך מילא מגוון תפקידים במודיעין ובשייטת, כסגן מפקד פלגה ב'שייטת 13', ראש מדור יעדי טרור, ראש תחום פענוח, מפקד פלגה, קצין מודיעין אוגדתי וראש ענף זירה טכנית באמ"ן, תוך שהוא משלים תואר שני. לאורך כל דרכו הצבאית, זכה להערכה רבה, התקדם ועלה בסולם הדרגות והתפקידים תוך שהוא צולח אתגרים רבים. בהקשר עם אסון השייטת הוא עבר ארבע ועדות חקירה שבסופן לא רק שנמצא נקי וללא רבב, אלא אף זכה לשבחים על ההתנהלות בהכנת המודיעין ובמהלך האירוע.
"כל אחד יכול להצליח. אתם תבואו עם המוטיבציה – כל השאר עלינו"
"התקופה הייתה מאתגרת, מורכבת וקשה – אך צמחתי והתפתחתי ממנה – ואני מרגיש כיום מחוזק, מחושל ולמוד ניסיון. אני באמת מאמין שכל אחד יכול להצליח, עשיתי הסבה לתחום החינוך לפני כעשור כי רציתי להשפיע ולגרום לילדים להרגיש שהכל אפשרי. אולי זה לא יהיה קל – אך בדיוק בשביל זה אנחנו כאן, הצוות המעולה של 'אורט-אורמת' – מכיל, מכוון ומחוייב ועם יכולת להוביל ברמה הקבוצתית והאינדיבידואלית כל תלמיד ותלמידה לעבר היעדים שלהם", הוא מסכם.
לתיכון ומכללת 'אורט-אורמת' מגיעים תלמידים הלומדים בכיתות ט'-י"ב מיבנה ומכל ערי הסביבה – ראשל"צ, רחובות, נס-ציונה, גדרה, גן-יבנה, חולון ובת-ים, עם מערך הסעות נרחב בחינם.
בית הספר הינו ייחודי במודל הלימודי-פדגוגי שלו: ראשית התלמידים משלימים את לימודיהם עם תעודת מקצוע ממשלתית, לצד מסלול לבגרות מלאה או חלקית, כל אחד לפי תכנית מותאמת אישית בעבורו.
בנוסף, בית הספר פועל בצמידות ובשיתוף מלא עם מפעל 'אורמת', שם נהנים התלמידים ממנטורינג ומליווי של מנהלים ומהנדסים בחברה אשר 30% מהם הינם בוגרי ביה"ס. התלמידים מועסקים בשכר מכיתה י"א ומקבלים ארוחת צהריים חמה בחדר האוכל של המפעל מדי יום. "ראויים לציון, כמובן, הזוג ברוניצקי, מייסדי המפעל, שהם חלק בלתי נפרד מהצלחת בית הספר ומשקיעים מאמצים ומשאבים רבים להצלחתו – לא בכדי קיבלו על פועלם את פרס ישראל", מדגיש רמי.
"רציתי להשפיע ולגרום לילדים להרגיש שהכל אפשרי. אולי זה לא יהיה קל – אך בדיוק בשביל זה אנחנו כאן, הצוות המעולה של 'אורט-אורמת'"
לתלמידי בית הספר ניתנת האפשרות להמשיך ללימודי הנדסאים י"ג-י"ד, בתוך כותלי בית הספר עם ליווי אישי ובמסלול של דחיית שירות בשיתוף חיל האוויר – מה שפותח בפניהם צוהר לאופק צבאי ותעסוקתי. בבית הספר צוות מורים מקצועי ומיומן אשר מקדם את התלמידים להצלחות, מיומנויות, ערכים וכישורי-חיים.
רמי מבקש להציג את חזונו לעתיד, ואומר: "השאיפות שלי הן להפוך את בית הספר לבית-ספר מקצועי מוביל באיזור, שממנו תלמידים ייצאו עם תעודת מקצוע, תעודת בגרות או טכנולוגית, להמשך לימודי הנדסאי – תכנית המלווה על-ידי חיל האוויר, ובקרוב ייפתחו הלימודים להנדסאי מכונות.
בעתיד הקרוב נשלב במגמות תוכן אטרקטיבי, דוגמת קורס צלילה, סנפלינג, ריתוך ימי, עיצוב גינות ועיצוב אירועים. בשנה הבאה נפתח תכנית רובוטיקה עירונית 'פירסט PRO' אשר תשלב את כלל התיכונים ביבנה בתמיכה של 'אורמת' ו-KLA – פרוייקט המשלב ערכים וטכנולוגיה. בית הספר יוביל את תחום ההתייעלות האנרגטית ביבנה בפרט ובארץ בכלל ותנחה את הקהילה בנושא יחד עם מפעל 'אורמת' ".
בית הספר פועל בחסות זרוע העבודה במשרד הכלכלה המשקיע רבות בהצלחתו, ולאחרונה הכריז המשרד על 'אורט-אורמת' כעל "בית-ספר יוצר", המספק שירותים ומוצרים לקהילה במתכונת המספקת לתלמידים כלים יזמיים כבר בתיכון.
רשת 'אורט' אליו משתייך ביה"ס פועלת בחינוך המדעי טכנולוגי ביותר מ-200 מוסדות חינוך ברחבי ישראל, ויחד עם עיריית יבנה מספקים שני השותפים את כל הכלים ברמה הגבוהה ביותר להצלחת התלמידים – "בפדגוגיה, במחוייבות מעשית, באספקת מעטפת רגשית חברתית ובמתקני הלימוד – אין בית-ספר כזה בכל האזור, ומבינים זאת בנקל בעת ביקור בסדנאות ובכיתות הלימוד המתוקשבות בהן הושקעו מיליוני שקלים לטובת התלמידים", רמי מציין בגאווה.
"וכל זאת", הוא מוסיף, "לצד המשך פעילות קהילתית-חברתית-ערכית הכוללת התנדבות שבועית של תלמידים עם חניכים מהמרכז הרב-נכותי השוכן בסמוך לבית הספר, פעילויות נתינה בקהילה, מעורבות חברתית נרחבת לטובת תושבי האזור, פרויקט צהל"ה – במסגרתו מגיעים יוצאי כוחות הביטחון לפעילויות ולסיורים עם התלמידים להעצמתם והכוונתם לשירות משמעותי בצה"ל, תכנית 'יכולות' – המקדמת תלמידים לבגרות משמעותית בשותפות היזם גיל שווייד – מייסד 'צ'קפוינט' והזוג ברוניצקי, פרוייקט מיל"ה עם משטרת יבנה לפעילות מאתגרת והרחבת הידע על החברה הישראלית.
עיריית יבנה נותנת מענה של 360 מעלות לתלמידים ולצוות ההוראה במגוון אפיקים כמו פוטותרפיה, סדנת הורים, סדנאות לצוות המחנכים, ועוד, והנהגת הורים בית-ספרית שנוסדה לאחרונה שותפה להנהגה העירונית, ויו"ר בית הספר – מיטל פנחס, מקדמת יחד עם ההנהגה העירונית פעילות למען הקהילה ולמען בית הספר. בנוסף, אנו שוקדים על הקמת עמותת הבוגרים, שתהווה פלטפורמה למנטורינג ולליווי תלמידים מלימודיהם בתיכון ועד לאחר הצבא".
בסיכום מכריז רמי: "בית הספר פתוח לכולם, אנחנו מזמינים תלמידים העולים לכיתה ט' או י' מיבנה ומהסביבה להגיע אליי לביקור וסיור אישי, ללמוד ולהתפתח באחת מהמגמות המובילות שלנו ולהבין שכל אחד יכול להצליח. אתם תבואו עם המוטיבציה – כל השאר עלינו".
[] צילומים: באדיבות רמי מיכאלה/דף הפייסבוק-'אורט-אורמת' יבנה
