ב"ה
היה פעם זוג, שמדי שנה בשנה, כל פעם לפני פסח, הבעל מצא החמרות חדשות להחמיר – שכמובן מי מבצעת אותם? אשתו…
שנה אחת הוא מגיע לאשתו ואומר: "השנה אנחנו צריכים לגרד בין הבלטות, לעבור בלטה-בלטה ופשוט לנקות את החריצים באמצע".
הפעם האישה לא הסכימה: "עשיתי כל מה שאתה רצית, אבל לנקות את החריצים אני לא מוכנה! אני אשטוף את הריצפה, אעשה פוליש, אבל לעבור חריץ-חריץ אין על מה לדבר".
הבעל המאוכזב ניגש אל הרב, והרב הרואה איזה "צדיק" עומד מולו – על חשבונה של אישתו, עונה לו: "אתה צודק. זו מצווה חשובה לנקות בין החריצים של הבלטות, אבל בגלל שזו כזאת מצווה גדולה אסור לך לסמוך בזה על אשתך – אתה צריך לעשותה בעצמך…".
***
"הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם" – ובתרגום לעברית: "זהו לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים".
במשפט זה אנו פותחים את אמירת ההגדה, כאשר קערת הסדר ובתוכה שלוש מצות מונחת לפנינו.
אבל רגע: האם אכן זהו לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים? הלא זוהי מצה שנאפתה בירושלים, בכפר-חב"ד או בברוקלין שבניו-יורק. הגיוני יותר שנשתמש במשפט: "לחם זה המונח לפנינו, דומה ללחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים!".
הרבי מלובביץ' מסביר שנראה כי מחבר ההגדה רצה להעביר כאן מסר חשוב, והוא בחר לעשות זאת מיד בפתיחת ההגדה.
מצרים אינה מוגבלת רק לגבולות גיאוגרפיים, וגלות מצרים אינה רק מאורע שהתרחש לפני אלפי שנים. למעשה, גלות מצרים מסמלת את הגבולות הפנימיים עליהם אנו מנסים להתגבר מדי יום. ארץ מצרים, מלשון 'מיצר', מסמלת את המחסומים המעכבים אותנו מלהתקרב אל הבורא ועבודתו.
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", נאמר בהגדה, ורבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא ומייסד חסידות חב"ד, מוסיף כי יציאת מצרים היא הליך המתבצע בכל יום ויום: כאשר אנו מתגברים על חששותינו וגבולותינו, אנו יוצאים ממצרים.
וכך אומר לנו מחבר ההגדה: "בבואכם לערוך את ליל הסדר ולקרוא על יציאת מצרים, אל תתייחסו לטקסט כאילו הוא מתאר מאורעות שאירעו לאבותינו לפני שנים רבות. ראו זאת כטקסט רלוונטי ועכשווי, המבקש מכל אחד מהמשתתפים: צאו ממצרים, היום!
אפילו היום, עם ההגבלות בעקבות המגיפה, שממש מזכירים לנו מה הם 'מיצרים' – ורובנו מתקשים למצוא במתכונת השנתית המוזרה הזאת של ליל הסדר את 'חג החירות' – מגיעה ההגדה בתחילת הסדר ומזכירה לנו: "צאו ממצרים, היום!".
פסח כשר ושמח וחירות פנימית אמיתית.
לתגובות והערות:
הרב אורי וילהלם, רב נווה-אילן
052-7703178
[email protected]
צילום: אתר חב"ד
