[] בועז אביגדורי
באחד מימי החורף הסוערים הפניתי את תשומת לב ילדיי לתופעה מעניינת ויפה בשמיים – ענן הממטיר גשם זלעפות עשה את דרכו מעל העיר. וממש במרכזו ירד מסך מהפנט אשר צידו האחד המטיר גשם חזק ואילו האחר היה יבש ונטול חורף.
הבת שאלה אותי: "כיצד זה יכול להיות?". הסברתי לה שלכל אירוע אשר מתרחש ישנה הנקודה בה הוא קיים, ומיד לצידו הנקודה בה הוא איננו קיים עוד.
לכל מחשבה, רצון, תופעת טבע, אירוע או החלטה, ישנה הנקודה שלפני – והנקודה של אחרי.
וכיצד מחבר ראשי הקודח בין ענני סערה לאותה הסערה העוצמתית העוברת על המדינה בימים אלה?
סערה השולחת זרועות תמנון אכזריות לכל פינה ולכל תחום במדינתנו הקטנה, ומהווה איום ישיר ואמיתי על החוסן הלאומי שלנו אשר נבנה בעמל רב במשך 76 שנים.
לכל אירוע אשר מתרחש ישנה הנקודה בה הוא קיים, ומיד לצידו הנקודה בה הוא איננו קיים עוד.
מישהו בכלל זוכר כיצד האירוע החל?
מישהו מסוגל לפרוט בצורה חשבונאית פשוטה וסדורה מהם אותם מהלכים אשר הממשלה הייתה מעוניינת להעביר? היכן הנקודה בה הגשם ירד – ובצמוד לה הנקודה בה הכל יבש?
אני בספק האם רובנו זוכרים!
אנו מצויים באירוע מתגלגל המייצר את הלגיטימציה שלו עבור שני הצדדים מאותן החלטות, הצהרות ודיבורים הרלוונטיים אך ורק לאותו היום, ללא קשר לנקודת ההתחלה אי-שם בינואר השנה.
שם, שם, בהתחלה, היינו צריכים לעצור ולדבר. להתבונן 12 צעדים קדימה ולהבין לאן זה מוביל ומסיט אותנו.
דרושה רפורמה אשר תאפשר לנו לחיות בשלום עם השופטים אשר לא נבחרים על-ידינו, העם – ולמרות זאת להאמין כי הם מייצגים את כלל גוני העם.
קשה כבר להבין מחד האם זו התקשורת שיצרה מציאות ביד מכוונת העושה זאת במיומנות אקרובטית מרשימה – ואותה המציאות וההפחדות בתחומי הכלכלה, המשפט, הביטחון החברה, חלחלו כה עמוק במוחם של קברניטי התחומים הללו עד אשר הם האמינו באמת ובתמים כי אכן אנו עומדים כפסע מחורבן המדינה.
או, מאידך, שאותם קברניטי הכלכלה, הביטחון, המשפטים, הרפואה – אכן יודעים ומאמינים ללא השפעה תקשורתית ופוליטית כי אנו קרובים לקצה הצוק. והם מי שבאו ושכנעו את התקשורת כי אכן אנו נמצאים ערב מלחמת אחים במידה והרפורמה תתבצע.
אני מניח שאין תשובה ברורה לכך. אף אחד לא זוכר מי התחיל, מי העצים וכיצד המהלכים צברו תאוצה בלתי נתפסת לעיכול.
עשו הכל על-מנת שאוכל בעוד שנה וחצי לשלוח את בני בכורי לצבא, מתוך ידיעה כי חלקת האלוהים הקדושה הזו לא הושחתה ולא חוללה.
שיהיה ברור – מערכת המשפט זקוקה לרפורמה. אחת כזו שתשרת את הציבור ותייעל את הקשר, הקשב והרמה המקצועית שבין הרשות השופטת לאזרח.
דרושה רפורמה אשר תאפשר לנו לחיות בשלום עם השופטים אשר לא נבחרים על-ידינו, העם – ולמרות זאת להאמין כי הם מייצגים את כלל גווני העם.
אסורה רפורמה אשר מכוונת פרסונלית לדמות כזו או אחרת.
אסורה רפורמה המעניקה לרשות מסויימת בשיטה הדמוקרטית הנהוגה במדינת ישראל יתרון ולוּ הקטן ביותר על רשות אחרת. נדרש איזון מלא בין הרשויות.
אבל מי כבר זוכר.
ולעיתים אני נשאר רק עם שאלות וללא תשובות. במידה וישהו את הרפורמה – האם המחאה תיעצר ונוכל לחזור לשפיות?
האם המוחים יסתפקו רק בכך, או שימציאו ויבקשו דרישות שלא קשורות לרפורמה המשפטית על-מנת שיחדלו ממעשיהם?
האם יתבצע תהליך של משא ומתן ואיחוי קרעים אותנטי על-מנת להגיע לנוסחת פשרה שתהיה מקובלת על רוב חלקי הציבור?
רק בקשה אחת לי אליכם מנהיגי המדינה ומובילי המחאה – באם האיומים הביטחוניים אכן אותנטיים ונכונים כפי שהתקשורת מדווחת, עשו הכל על-מנת שאוכל בעוד שנה וחצי לשלוח את בני בכורי לצבא, מתוך ידיעה כי חלקת האלוהים הקדושה הזו לא הושחתה ולא חוללה.
לא שירתתי 23 שנים במערכת הביטחון על-מנת לחשב את צעדיי בנוגע לרצון שלי לראות את ילדיי נכנסים בלב שלם וחפץ לשירותם הצבאי.
תתאפסו על עצמכם. כולם.
זה הזמן למנהיגות אחרת. זהו העיתוי לקרוא אל הדגל אנשים המתנהלים כמנהיגים ולא כפוליטיקאים פשוטים ופחדנים.
הזמן לחשוב מחוץ לקופסא.
זמן להסדיר נשימה למדינה שלמה.
[] צילומים: פרטי, ארכיון
