[] עו"ד ד"ר חיים משגב
המשבר החוקתי כבר מתגלגל ברחובותינו ואלה שמעלים אותו על דל לשונם, אינם עושים זאת, לדעתי, בגלל דאגתם לשסעים החברתיים שנפערים כאן.
גם הדאגה לדמוקרטיה, לתפיסתי, אינה מטרידה אותם; שלטון ללא מֵצרים של המערכת המשפטית, בזה הם רוצים.
וכדי להשיג את מטרתם, גם משבר חוקתי, שעלול להביא לאנרכיה משטרית, אינו פסול בעיניהם.
דוד בן-גוריון לא טרח, כידוע, להכניס את המושג 'דמוקרטיה' למגילת העצמאות – מסיבות לא ידועות – אולם את ההליך הדמוקרטי המקנה יתרון מנהיגותי למי שמחזיק בהגה השלטון, הוא ידע לנצל עד תום.
זה טיבו של המשטר הדמוקרטי. נבחרי הציבור קובעים את אורחותיו.
לכל היה ברור, למן ימיה הראשונים של מדינת ישראל שבמשטר דמוקרטי רק הרשות הנבחרת אוחזת במוסרות השלטון.
לא עוד – כעת יש מי שתומך בעליונותם של גופים לא-נבחרים שאין בינם לבין ההליך הדמוקרטי כלום ושום-דבר. משאת נפשם של אלה היא דיקטטורה של מיעוט אליטיסטי. השד הדמוגרפי מהלך עליהם אימים.
כך או אחרת, יש רבים מאוד, לצערי, הסבורים שמותר למיעוט לכפור ביכולתו של הרוב לשלוט, ושניתן לעשות שימוש במערכות לא-נבחרות כדי לשבש את רצונם של המצביעים בקלפי.
מכאן הביטוי שאין דומה לו בכל העולם הנאור, זה שאנחנו כל העת נושאים את עינינו אליו: "משבר חוקתי" – שמשמעו אי-ציות לממשלה הנבחרת, אלא לקבוצת שופטים שהפכה בפיהם של זורעי האנרכיה לאורים ולתומים של משטר הכאוס שהם מבקשים להשליט כאן.
אני מניח שהעתירות לבית הדין הגבוה לצדק כבר מוכנות להגשה. הליכי החקיקה עוד לא נסתיימו אבל יש כבר יודעי דבר שצופים שהשינוי בהרכבה של הוועדה לבחירת שופטים לא יהיה חוקתי – ושדינה של החקיקה להיפסל.
אני, במחילה, רק לא מבין מכוח מה יפסלו השופטים תיקון בחוק יסוד: השפיטה.
בעבר נפסלו חוקים שסתרו, לכאורה, את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. גם לכך לא הייתה להם סמכות, אבל הכנסת הייתה מוכנה למחול על כבודה והניחה לשופטים לרמוס אותו.
רק קצת באיחור, הבינו רבים שהשתלטות זאת על הגופים הנבחרים, אין מקומה במדינה מתוקנת; ושטוטליטריות זאת חותרת תחת היסודות הדמוקרטיים של המשטר ופוגעת, בפועל, בזכויות של רבים מאוד.
עם זאת, מאחר שמעולם לא נפסל חוק יסוד או תיקון שלו – שכן גם השופטים הבינו שהתערבות מן הסוג הזה תהווה חצייה של קו אדום, רק מעטים עמדו על הסכנות לעצם קיומה של דמוקרטיה מתפקדת; למעשה, עד שהגיעו מים עד נפש.
האנרכיה המשפטית – וחוסר היכולת להתמודד עם דילמות חוקתיות של ממש – הולידה את הרצון ברפורמה – שאיננה, כמובן, לטעמם של אלה הרואים בממסד המשפטי את משענתם; והם אינם אלה המתגוררים בפריפריה.
כך או כך, ברור לי שמשבר חוקתי לא יהיה כאן. אין שופט שירצה להירשם בדפי ההיסטוריה כמי שתרם לאובדנו של הבית הלאומי של העם היהודי. הכול בוודאי זוכרים את הסיפור התלמודי על קמצא ובר-קמצא – שבגללם חרבה ירושלים.
[] צילום: ארכיון, פייסבוק
