שר המשפטים לשעבר, מאיר שטרית, מלַווה בחודשים האחרונים בביקורת מעמיקה את הרפורמה המשפטית המחוללת את הדרמה החברתית הגדולה בחברה הישראלית, ומנתח ומבאר בפוסט מנומק ויסודי את פרטיה וכשליה, ואת הסכנות שהיא טומנת בחובה, לדעתו:
הרפורמה המוצעת כיום על-ידי הממשלה (הרשות המבצעת) תפגע קשה במערכת המשפט (רשות השופטת) ובמדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.
לכל מדינה דמוקרטית יש התפתחות היסטורית-תרבותית ולכן גם חוקית אחרת, לפעמים השוואה עם מדינות דמוקרטיות אחרות אינה נכונה משום שיש היסטוריה-תרבות אחרת לגמרי.
מה שכן – באף דמוקרטיה בעולם אין שליטה של הממשלה הן על הרשות המחוקקת והן על הרשות השופטת. הרעיון המרכזי הוא שמירה על מתחים ואיזונים בין הרשויות, לצורך ביקורת הדדית טובה ושמירה על שוק כלכלי חופשי.
אז בואו נפרק את חלקי הרפורמה ונבין על מה הזעקה:
1. ביטול עצמאות הרשות השופטת:
מתוך 3 הרשויות כמקובל במדינה דמוקרטית שאמורות להיות נפרדות כדי ליצור איזונים ובלמים של השלטון, נשארה בישראל רק הרשות השופטת (מערכת המשפט), כי הרשות המחוקקת (הכנסת) כבר מזמן אינה עצמאית ובעצם הפכה להיות חותמת גומי של הממשלה. ביטול עצמאותה של הרשות השופטת ישאיר את כל הכוח בידי הממשלה השלטת , ללא יכולת של האזרח להגן על עצמו מפני השלטון אם הוא יתעמר בו.
2. הפיכת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון:
המשמעות היא ששומרי הסף שהם כיום היועצים המשפטיים הכפופים ליועמ״ש, ומשגיחים כי פעולות המשרדים ייעשו רק על פי החוק, יוחלפו על ידי עורכי-דין שכל שר יבחר לעצמו.
לא מפתיע שהתוצאה יכולה להיות פגיעה חמורה בזכויות האזרחים, במידה והשר יבחר לעשות פעולות כאלה מבלי שהיועץ הממונה במשרת אמון יוכל להתנגד לעמדת השר שמינה אותו.
הטענה וההצדקה של הממשלה הקיימת למהלך הזה היא שיועצים משפטיים יכולים להפריע לשרים לעבוד ולקדם חוקים או יוזמות. אין טענה יותר מגוחכת מזו, מכיוון שכמי שכיהן כשר במשרדים רבים לא קרה מעולם שיועץ משפטי הפריע כך שלא יכולתי להעביר חוק או פעולה כלשהי שרציתי. אך אנחנו בכל זאת חיים בדמוקרטיה, וכל הרעיון של דמוקרטיה היא ששר שמבקש לבצע חוק או פעולה אחרת צריך ללמוד לדעת לעשות זאת בדרך החוקית והנכונה ולפי הכללים.
3.שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים:
זו תהיה טעות חמורה לתת רוב לנציגי הממשלה כפי שמציעה הרפורמה, דהיינו 6 חברים מתוך 9 בוועדה יהיו נציגי הממשלה. המשמעות היא שהממשלה תמנה בעצמה את כל השופטים, היא תקדם רק את מי שהיא רוצה, ואם מחר תהיה ממשלה אחרת היא תוכל לעשות אותו דבר ובדרך זו בעצם לקבל שופטים הנמנים על חברי מפלגה זו או אחרת. את המחיר ישלם האזרח. כי במצב זה עצמאות השופטים תהיה בסכנה חמורה.
4.פסקת התגברות:
ההצעה העומדת על הפרק היא שניתן להחליט על ביטול החלטת בית המשפט העליון על ביטול חוק שנוגד את חוק כבוד האדם וחרותו או את חוק חופש העיסוק ,ברוב של 61 ח"כים בלבד.
המשמעות היא שבית המשפט לא יוכל לבטל שום חוק גם אם הוא פוגע בזכויות האזרחים, או בעיסוקם.
כל קואליציה יכולה להחליט בחוק כל דבר שתרצה ללא יכולת של בית המשפט להתערב.
אם הקואליציה הנוכחית למשל תחליט כי אסור לנסוע בשבת, ומי שיסע ישלם קנס, ברור שבית המשפט יתערב ויבטל את החוק כי הוא פוגע בזכות האזרח ,אבל הכנסת תוכל לבטל את ההחלטה ואז החוק יכנס לתוקף. האם מישהו מהאזרחים מוכן לתת כוח כזה לכנסת ללא בקרה?
מצד שני ממשלה אחרת יכולה להחליט שאסור להסתובב ברחוב עם כיפה.
איני מתנגד לפסקת התגברות , אבל בתנאי שההחלטה עליה תתקבל ברוב של 80 ח״כים, כך שאם שני שליש מחברי הכנסת אכן תומכים בכך וזה בדרך כלל יכלול גם נציגי אופוזיציה סימן שיש הגיון בדבר.
5. ביטול גישת הסיניוריטי במינוי נשיא בית המשפט העליון:
כיום נשיא בית המשפט העליון ממנה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, הממשלה מציעה לבטל זאת ולבחור את מי שרוצים:
המשמעות היא שנציגי הממשלה בוודאי ידאגו למנות את איש אמונם לשופט בבית משפט עליון ועם הפסקת כהונתו של נשיא בית המשפט הם ימנו את איש אמונם
מה ההיגיון בשינוי המצב הרי מקובל בכל מקום כי האיש המנוסה ביותר הוא המועמד הטוב ביותר לכהן כיו״ר , אלא אם יש סיבה מיוחדת כגון חוסר יכולת וכו׳. המערכת עובדת טוב כבר 75 שנה אז מדוע לתקן אם אין בכך צורך. אלא שהרצון של הממשלה הנוכחית הוא כנראה שליטה מוחלטת במערכת החל מנשיא בית המשפט העליון ועד שופטי השלום,
כל אזרח עם הגיון בריא מבין שיש בזה סכנה גדולה ביותר לזכויות האזרח וליכולתו לשמור על עצמו מפני עריצות השלטון.
העצוב הוא שכל הצעדים המתוכננים הללו אשר לכאורה אמורים להביא ל״משילות״ של הממשלה, לא רק שלא יביאו למשילות אלא ההיפך מזה . הם יביאו לחוסר משילות ולפגיעה חמורה ביותר בזכויות האזרחים אשר גם לבסוף בבחירות הבאות יגיבו בקלפי על כך.
יתרה מזאת ביצוע של הרפורמה יגרום לנזקים חמורים למדינת ישראל כמדינה דמוקרטית מוערכת בעולם. ולכן זה יביא לתוצאות קשות למדינה ולאזרחיה כגון:
בריחה של הון ומשקיעים מישראל:
1.משקיעים יברחו מכאן למדינות אחרות, אף משקיע לא מוכן להשקיע במדינה בה אין מערכת משפט עצמאית שאינה תלויה בממשלה, כי כל משקיע רוצה שתהיה לו יכולת להגן על עצמו מפני השלטון אם השלטון יתעמר בו. ולצערי כבר התחילה בריחת משקיעים רק מהחשש שהרפורמה תעבור.
2. ראשי הבנקים, נגיד בנק ישראל ונגידים לשעבר, מומחים בכלכלה, ראשי אגף תקציבים לשעבר ועוד התריעו בפני ראש הממשלה על הסכנות הכרוכות ברפורמה.
3. יש סכנה ממשית להורדת הדירוג של ישראל על ידי החברות המדרגות כך שהריבית שישראל תשלם על הלוואות תהיה הרבה יותר גבוהה. ובהתאם האזרחים בישראל יפגעו.
פגיעה בישראל במישור הבינלאומי:
1. היחס של מדינות אירופה וארה״ב לישראל יכול להיפגע קשות.
ישראל זוכה כיום לתמיכה של מדינות אלה בפורמים הבינלאומיים, ובאום. שינוי דרמטי כפי שהממשלה מתכננת יפגע בקשרים הללו מאוד .
2. ההגנה האוטומטית של ארה״ב באו״ם על ישראל מפני החלטות של מועצת הביטחון ועוד תיפגע . האמריקאים מתייחסים אלינו כשותפים לדרך השלטון ולדמוקרטיה , לכן שינוי זה יגרום לפגיעה חמורה ביחסים איתם ובעיקר עם המפלגה הדמוקרטית ועם יהדות ארה״ב.
3. פגיעה ביחסים עם מדינות ערב ובעיקר אלה שיש עמם שלום.
הצעדים המוצעים יובילו ליכולת פעולה של גופי הביטחון החדשים בראשות נציגי הציונות הדתית , כגון הגדלת ההתיישבות , הגבלות קשות של הפלסטינים ופגיעה במערכת היחסים איתם אשר יקשו על שמירת השקט ברצועה וביו״ש.
אם אכן מבקשים להשיג משילות בישראל, דרושה רפורמה אחרת לחלוטין במערכת המשפט כפי שאסביר להלן:
כיום יש בכל ישראל כ-650 שופטים, והם אמורים לטפל ב-2,000,000 תיקים בשנה.
המשמעות היא כמובן עינויי דין וסחבת ארוכה מאוד בכל ההליכים המשפטיים. ולכן האזרח אשר נדרש לשירותים המשפטיים כמעט תמיד יוצא מתוסכל מהסחבת בהכרעות משפטיות, ואת זה הוא מפרש כמובן כאי-משילות:
למשל, אם נהגים עבריינים משתוללים על הכבישים בנגב ופוגעים באזרחים, ואם המשטרה פועלת ותופסת עבריינים כאלה, עד שהם עומדים לדין יכול לעבור זמן רב מאוד ולנוכח הענישה הקלה ואורך הזמן הציבור מאבד את האמון בבית המשפט.
כאשר אזרח תובע אזרח אחר בבית משפט על כך שהוא אינו משלם לו את שכר הדירה שהשכיר לו, וממשיך לגור בבית , תביעה. כזו יכולה להימשך שנה עד שנתיים , כאשר מתקיים דיון אחת לכמה חודשים, ברור שהאזרח מתוסכל ומרגיש שאין משילות.
משפטי רצח נמשכים שנים רבות עד לפסק הדין וכן הלאה.
בעבירות אלימות הנאשמים גם אם הם נתפסים מוענשים בעונשים קלים ביותר ולא מרתיעים כנ״ל פרוטקשן, אחזקת נשק ועוד.
התחושה בקרב האזרחים מן השורה היא שמערכת המשפט אינה ממלאת את תפקידה, ולא היא.
אם רוצים אכן משילות יש קודם כל לשים דגש על צרכי האזרחים והתנהלות תקינה של המערכת, ולא על ריכוז כוח ואמצעים בידי הממשלה.
בישראל יש מספר נמוך מאוד של שופטים פר 100,000 אזרחים.
הממוצע במדינות OECD – עשרים שופטים.
מונקו-102 שופטים.
לוקסמבורג-40 שופטים.
סלובניה,קרואטיה ומונטנגרו-יותר מ-40 שופטים.
מדינת ישראל? 8 שופטים פר 100,000 אזרחים.
צריך להכפיל את מספר השופטים בישראל ואפילו יותר, ולקצר באופן משמעותי את התהליכים המשפטיים.
להפעיל משמרת שנייה בכל בתי המשפט, כך שמשמרת בוקר תפעל עד השעה 15:00 ומשמרת ערב תפעל משעה 16:00 עד השעה 22:00 (בזמן כהונתי כשר משפטים הפעלתי משמרת שנייה בבית-משפט השלום בתל-אביב, שלצערי בוטלה אחרי עזיבתי).
להחמיר את הענישה בכל עבירות האלימות והחזקת נשק לא-חוקי.
להחמיר את הענישה על עבירה שנייה והלאה בצורה משמעותית ביותר, כך שעבריינים יבינו שהפשע לא משתלם.
לקבוע עונשי מינימום על עבירות של אחזקת נשק, פרוטקשן ועוד
משילות אמיתית מתחילה באזרח, בתחושת הביטחון שלו, ובכך שהוא יודע שהמדינה דואגת לשוויון, חירות – וכל הערכים שהחזיקו את ישראל כדמוקרטיה צעירה, דינמית וחזקה עד היום.
[] צילום: ארכיון
