ונהפוך הוא

על דלת שזזה ועל סימפטומים לבעיה עמוקה [] הרב אורי וילהלם על פרשת השבוע - 'תצווה'

ב"ה

מסופר על שיכור שנהנה לשתות לשוכרה. באחד הימים, כשחזר לביתו מתנדנד כהרגלו, עבר שם שכנו. השכן הבחין כי השיכור מתקשה להכניס את המפתח לחור המנעול בדלת ופנה אליו בחביבות בהצעה שייתן לו את המפתח והוא יפתח עבורו את הבית. השיב המבוסם: "אין צורך, רק תחזיק את הדלת שלא תזוז ואני כבר אצליח לפתוח לבד…".

***

בשבוע הקרוב יחול חג הפורים ואנו נשמע את קריאת המגילה ביום שני בערב וביום שלישי. בקריאת המגילה ניפגש שוב עם הדמויות המוכרות לנו והם ילוו אותנו עם מסרים אקטואליים גם עבורנו.

אחת הנקודות המסופרות במגילה היא בקשת מרדכי מאסתר להשתדל אצל אחשוורוש בעד עמה.

אסתר, אחייניתו של מרדכי – מנהיג היהודים, נבחרת על-ידי המלך אחשוורוש למלכה תחת ושתי. והנה, המשנה למלך – המן, מבקש ומשכנע את המלך לגזור שיהרגו את כל היהודים ביום אחד.

מרדכי מתוודע לגזירה, לובש שק ובוכה בבכי גדול ושולח שליח לומר לאסתר להיכנס למלך ולהתחנן לביטול הגזירה.

וכאן ישנו דו-שיח בין מרדכי ואסתר, באמצעות השליח של אסתר – המסבירה למרדכי שיש סיכון עצום להיכנס למלך ללא רשות, והיא כבר שלושים יום לא נקראה לבוא אל המלך. ומרדכי משיב: "אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים… וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת" – אל תנסי להתחמק מכך, אולי רק בשביל זה הפכת להיות מלכה.

ואסתר אכן לוקחת על עצמה את התפקיד והסיכון העצום, אך גם קובעת את הכללים: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים… וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה, וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן, וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" – צומו עליי ואני גם אצום שלושה ימים ואחרי כן אבוא אל המלך.

לכאורה אסתר עושה מעשה בלתי הגיוני בעליל – הרי ברור שהיא נכנסת למלך בסיכון עצום שאם לא תמצא חן בעיניו הוא יוציא אותה להורג. לכאורה, היא הייתה צריכה להשקיע בימים האלה בנראות וביופי שלה על-מנת למצוא חן בעיניו – ובמקום זאת היא הולכת לצום שלושה ימים שאחריהם היא לא תראה במיטבה ודווקא כך להיכנס למלך?

אלא שאסתר יודעת, ומרדכי מסכים עם מעשיה, שכל מקרה כאן בעולמנו, כל בעיה וכל צרה – יש לה מקור ושורש עליון יותר: מנסים לרמז לה משהו מלמעלה.

היא הבינה כי עליה לדאוג קודם לתיקון בשורש הבעיה – לשוב בתשובה כדי שלא תהא שום גזירה עליונה על עם ישראל, ורק אחרי ששבו העם והיא בתשובה בצום, בכי ומספד, ניתן לטפל גם בביטול הגזירה בדרך הטבעית והרגילה – לגשת אל המלך.

המאמץ צריך להיות דווקא ברובד הסמוי, העליון, ואם הוא יתוקן אז הרובד הגלוי – מה שקורה פה בעולם – יהיה קל לתיקון במעשה קטן.

גם אנו צריכים לדעת – לעיתים, האירועים שקורים לנו הם רק סימן ורמז. אלוקים שולח לנו מסרים בדרך עקיפה לבעיה העמוקה שאותה עלינו לתקן – הקושי פה הוא סימפטום לבעיה, ואם נדאג לתיקון השורש הסימפטום יעבור מעצמו.

נשתדל לתקן את הבעיות מהשורש וכל הסימפטומים ייעלמו כבר מעצמם.

שבעזרת ה' נראה בגלוי ובמוחש את קיום הפסוק: "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר".

לחיים! לחיים ולברכה!

שבת שלום ופורים שמח!

לתגובות והערות:

הרב אורי וילהלם, רב נווה-אילן
052-7703178
[email protected]

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן