[] רונית ארנפרוינד
היציאה מהארון של כתב 'חדשות 12' יאיר שרקי הפכה לאירוע מדובר ומתוקשר ברשתות החברתיות, בקהילות הלהט"ב ובכלל.
בימים בהם משתלט על ארצנו שיח חשוך, משיחי וגזעני, הצהרתו של שרקי היוותה נקודת אומץ ואור עבור רבים.ות.
שרקי נבנה במהלך שנות עבודתו המקצועית לעילא ולעילא כדמות מוערכת בקרב חוגי הימין והשמאל כאחד, עיתונאי ענייני והגון, מהבודדים עם יושרה מקצועית, שנכנס למרקע של כולנו עם כיפה גדולה על ראשו ופיאות – תופעה נדירה ומסקרנת כשלעצמה – ויחסית מאד מהר הפך לאהוד.
בעולם בריא, מתוקן, ליברלי, עם מורשת אזרחית מופנמת של תובנות דמוקרטיות, שרקי כמו רבים ורבות אחרים לא היו צריכים לחכות 30 שנה להוציא הודעה שכזאת, ויותר מכך אף לא הייתה נדרשת הצהרה שכזו.
בהמשך ל"רוח הנושבת" היום, בעיקר מכיוון הזרמים החרדים/דתיים, יש לברך את שרקי על האומץ והעוצמה הרגשית/פסיכולוגית. יש לחזק, לפני הכל, כל אחד שעושה עבור עצמו צעד נוסף במימוש חייו באופן האותנטי, השלם והמדוייק עבורו. אין ספק שבמובן זה שרקי עשה שירות מעורר השראה עבור נוספים במצבו.
אין לי ספק שהצהרתו על מי ומה הוא חיזקה עוד נערים שעדיין חיים בהסתרה ואפילו בפחד שמא יתגלה כי רחמנא-ליצלן הם מבקשים לחיות עם בני-זוג מאותו מין, וחוששים שבשל כך יבולע להם.
זה המקום לציין כי קיימים ארגונים רבים אשר פותחים צוהר לחיזוק, הסברה וקידום התמיכה בנערים ונערות אשר נמצאים בהסתרה ובחשש שמא הם או הן יהפכו בסביבתם.ן ל"אירוע חריג" שראוי לדחות וללעוג לו, כמנהג גיל הנעורים שמתקשה לקבל שונוּת וזקוק למען יציבותו הפסיכולוגית לקונפורמיזם בקבוצת הגיל שלו. עם הארגונים הללו ניתן למנות, בין היתר, את חוש"ן, 'איגי' – ועבור ההורים 'תהל"ה', ואחרים.
כמי שהינה חלק מקהילת הלהט"ב מזה שנים רבות, אני יכולה להעיד כי הלך הרוח המתנגד והמתנכל התמוסס לאט-לאט לאורך השנים – באמצעות מאבקים, הסברה, חקיקה והיכרות בקרב חלק מקבוצות האוכלוסייה. הבורות נסוגה, והביאה לקידום הקבלה וחיזוק הרוח הליברלית, הפלורליסטית – אך עדיין ארוכה מאד הדרך לנירמול 'מלא על מלא' (בניסוחי הזמן הזה), ובשל כך שרקי עשה מעשה ציבורי וחברתי מחזק לטובת נערים רבים – בעיקר במגזר החרדי.
בימים אלה לצערי אנחנו חווים אקלים ציבורי המסיג לאחור את ההתייחסות לקהילת הלהט"ב, עובדה שהביאה לעלייה משמעותית בקו הקשב של האגודה למען הלהט"ב, שם מזהים מצוקות קשות שהולכות ומחמירות – ובאם א.נשים לא מבינים את המשמעות הזאת, אזי אדגיש כי מדובר בגיל אשר ממילא מחפש את זהותו, והדימוי העצמי בגיל הזה הינו שברירי ונמצא בתהליך של הבנייה מחודשת, כחלק מהתפתחות נורמטיבית ובריאה, וכשמדובר בנערים ונערות המשתייכים לקהילת הלהט"ב הנושא רק מחריף ומעורער עוד יותר.
באם הרשויות האמונות על החינוך: הסברה, פסיכולוגיה ונבחרי ציבור, לא ייתאפסו ומהר על עצמם ועל השיח שהם מובילים, הם יביאו לעלייה משמעותית בגרף המצוקות הפסיכולוגיות עד לגידול בשיעורי ההתאבדויות בקרב בני ובנות הנוער בקהילה.
לצערנו, לעת-עתה אנחנו מזהים עלייה משמעותית בפניות לקו הקשב ועלייה בצורך בתמיכה – כאמור, מתוך מצוקה כחלק מהלך הרוח הציבורי.
אני קוראת לכל א.נשי הטיפול, הרווחה, החינוך והסביבה הקרובה, להיות קשובים לנזקים ולמצוקות של בני הנוער – מדובר בדיני נפשות!
מאחלת לכולנו להגיע לימים בהם לא נידרש "לצאת מהארון" – כי לא יהיו ארונות שכאלה!!!
[] צילום שרקי: צילום מסך, 'חדשות 12'
