ב"ה
רב, כומר וקאדי נהרגו בתאונה. הם הגיעו למעלה ובית הדין פסק כי היות שהיו אנשי דת ישרים, תינתן להם אפשרות לקבוע כיצד ייראה מסע הלוויה שלהם.
הכומר אמר שהוא רוצה לשמוע אותם מספידים על האהבה והמסירות שלו לבני הקהילה; הקאדי ביקש לשמוע אותם מספידים על הנאמנות שלו לתורת מוחמד; ואילו הרב אמר: "אני רוצה שהם יביטו על המיטה ויאמרו: 'תראו הוא זז, הוא מתעורר' ".
***
בפרשת השבוע אנו קוראים על האירוע המכונן של עם ישראל – הרגע שבו בני ישראל כורתים ברית עם אלוקים ומקבלים ממנו את התורה. מעמד מתן תורה מתואר בהרחבה עם כל הרקע וההכנות, וכמובן השיא – 'עשרת הדיברות' שכל בני ישראל זוכים לשמוע במו אוזניהם.
אבל בתוך כל ההתרגשות של הפרשה המרוממת שוכחים לשים לב למשהו מוזר, ה'כותרת' – כל אירוע רציני זוכה לכותרת שמעבירה את המסר שלו, אבל דווקא פרשת השבוע החשובה הזאת נקראת פרשת 'יתרו', על שם חמיו של משה רבנו, שבתחילת הפרשה מסופר שהוא מגיע לבקר את חתנו ובני ישראל במדבר ואפילו נותן למשה רבנו טיפ ניהולי יעיל.
אבל עם כל הכבוד ליתרו ולעצתו – מדוע האירוע העוצמתי של מתן תורה נכנס בתוך הכותרת של שמו?
בספר הזוהר נכתב שמתן תורה יכול היה להתרחש רק לאחר שיתרו אמר, כמצוטט בתחילת פרשתנו: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים" – מה המשמעות של אמירה זו ומה מיוחד בה כל-כך?
יתרו, כפי שכבר קראנו אודותיו בתורה, היה 'כהן מדיין' – הוא היה האפיפיור שלהם. יתרה מכך – כתוב עליו שהוא הכיר את כל סוגי האלילים שהיו אז, ממש מאסטר לעבודת אלילים, ולאחר שאפילו הוא – האפיפיור שבקיא בכל סוגי העבודה הזרה – מגיע למסקנה שה' הוא הא-לוהים האמיתי – הרי שזה סימן שהגיע הזמן למתן תורה.
האינטרס העיקרי והאמיתי של אלוקים במתן תורה היה להראות שאפשר להכניס קדושה בתוך עולם חומרי וגשמי, וכאשר יתרו הכהן – המומחה לעבודה זרה – מראה שהוא מקבל את ה' כאלוהים – זה סימן שהתורה והקדושה יכולה לחדור גם בממדים הכי פחותים של העולם.
וזו ההדגשה בכך – שפרשתנו, בה מסופר על מתן תורה, נקראת בשם יתרו: ללמדנו שעיקר החידוש של מתן תורה הוא "להקדיש ולרומם" את העולם הגשמי.
שבת שלום.
לתגובות והערות:
הרב אורי וילהלם, רב נווה-אילן
052-7703178
[email protected]
