[] עו"ד דורון מלכה, מומחה בדין האזרחי
מטרת העל אשר לשמה נוצר החסיון היא עידוד יצירת תקשורת חופשית בין עורך הדין והלקוח. עצם העובדה שהלקוח יודע כי קיים חיסיון מוחלט מעודדת זרימת מידע חופשית בין הלקוח לבין עורך הדין.
מדובר בחיסיון מוחלט, כזה שאינו ניתן להסרה על-ידי רשויות התביעה, גם לא בהליך חקירה או בבית-המשפט.
חיסיון עורך דין-לקוח מוסדר חוקית בסעיף 48 לפקודת הראיות, אשר קובע:
"48 (א): דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך-דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על-ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למוסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החיסיון; והוא הדין בעובד של עורך-דין אשר דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין הגיעו אליו אגב עבודתו בשירות עורך הדין".
"דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך-דין ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על-ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם".
וגם בפקודת מס-הכנסה, סעיף 235 א, אשר קובע:
"חילופי דברים בין לקוח לבין עורך הדין שיש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על-ידי עורך-הדין ללקוח, בין שהדברים נאמרו בעל-פה ובין בכתב, לרבות רשימות בין-משרדיות שערך עורך-הדין לשימושו, ובלבד שיש להם קשר ענייני לשירות המקצועי כאמור;
"מסמך חסוי – מסמך שיש בו סוד מקצועי".
כאשר המסמכים נוגעים לחילופי דברים בין לקוח לעורך הדין, יש להם קשר ענייני לשירות שניתן, ואף תרשומות שהועלו על הכתב, בין אם דברי הלקוח ובין אם מחשבות או הערות שרשם עורך הדין – עסקינן במסמכים חסויים.
מתי ניתן להסיר את החיסיון?
החיסיון מגן על המידע אך ורק ללקוח ולא לעורך הדין. אם הלקוח, מסיבותיו שלו, מוותר על החיסיון ומודיע לעורך הדין כי אינו מעוניין בחיסיון ומתיר לו לענות, אז מתאפשר לעורך הדין לתת מענה לשאלות אשר יש בהן משום הפרת החיסיון.
חיסיון עורך דין-לקוח – האם חל לאחר פטירת הלקוח?
עמדת בית המשפט בנושא תחולת החיסיון לאחר הפטירה נדונה בקשת רשות ערעור על החלטה שדחתה בקשה להסרת חיסיון עורך דין-לקוח, אשר ניתנה בבית המשפט לענייני משפחה במסגרת הליך לקיום צוואה. בית המשפט דחה את הבקשה בנימוק שהחיסיון מוסיף להתקיים גם לאחר מות הלקוח, וכי הסרתו הנה עניין תלוי נסיבות של כל מקרה ומקרה.
המסקנה מכך היא שאין מקום לקביעה גורפת כי המידע והמסמכים שבידי עורך הדין שטיפל בהכנת הצוואה חוסים תחת חיסיון עורך דין-לקוח, ואין לגלותם גם לאחר מות הלקוח, מאחר שהמנוח לא ויתר על החיסיון בחייו.
האם ישנו חריג לחיסיון?
בתי המשפט אמרו את דברם בעניין שבין פלוני המתוודה בפני עורך-דין על כך שביצע עבירה, שאז חלה חובת הסודיות והחיסיון, לבין מצב בו אלמוני מספר על כוונה עתידית לבצע עבירה, שאז לא חל החיסיון וחובת הסודיות כיוון שאין מדובר בשירות מקצועי בדרכם של עורכי הדין.
העובדה שהמידע הנוגע לעבירה עתידית אינו חסוי, משמעותה שאם יידרש עורך הדין לגלותו בהליך משפטי, חקירה או חיפוש – יהיה עליו לעשות כן.
התשובה היא בסעיף 262 לחוק העונשין, המחייב כל אדם היודע על פשע עתידי לנקוט באמצעים סבירים למניעתו. קרי, כאשר העבירה העתידית היא פשע מוטלת על עורך הדין חובת גילוי.
משרד עורכי-דין דורון מלכה – מומחים בדין אזרחי, מקרקעין, ירושה וצוואות.
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים.
כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה, עושה זאת על אחריותו בלבד.
