ב"ה
השנה, נדליק את הנר הראשון ביום ראשון, הערב, ביום שני נדליק שני נרות וכן הלאה, עד יום ראשון בעוד שבוע וחצי – שבו נדליק שמונה נרות.
מקום ההדלקה: מניחים את החנוכייה בחלון הפונה לרחוב או בפתח הבית וישנם המדליקים באחד הדלתות הפנימיות של הבית. מי שגר בקומה גבוהה (רביעית ומעלה) בה קשה לראות את החנוכייה שבחלון מהרחוב לא ידליק בחלון אלא בפתח.
מיקום החנוכיה בפתח צריך להיות בצד שמול המזוזה, לא חייב שהחנוכייה תהיה בחלל הפתח עצמו אלא ניתן שהיא תהיה צמודה לו מהצד, אבל לא יותר ממרחק של כמה ס"מ בודדים.
זמן ומשך ההדלקה: הנרות צריכים לדלוק במשך חצי-שעה לאחר צאת הכוכבים (השנה בסביבות השעה 17:00) והזמן הנכון להדליקם הוא כמה שיותר סמוך לצאת הכוכבים. גם מי שחזר לביתו מאוחר ועדיין בני הבית ערים יכול להדליק עם הברכות. במהלך חצי השעה הזו משאירים את החנוכייה במקומה ולא מזיזים או מכבים אותה, כמו-כן נוהגים לנצל את הזמן הזה לישיבה ליד הנרות ולא לבצע עבודות בבית.
שבת: ביום שישי יש להשתדל להתפלל מנחה מוקדם, אך אם לא מתאפשר מדליקים לפני מנחה. נרות חנוכה מדליקים לפני הדלקת נרות שבת (השנה לפני השעה 16:19) אך צריך לדאוג שיהיה מספיק שמן או נרות גדולים שידלקו עד לאחר חצי-שעה מצאת הכוכבים. במוצאי-שבת מדליקים את החנוכייה לאחר הבדלה.
מי מדליק: בעל הבית מדליק ומברך, אשה שגרה לבדה או שבעלה לא בבית ויחזור כשבני הבית כבר ישנים – תדליק בברכה. מנהג האשכנזים – שכל אחד מהבנים גם מדליק חנוכייה.
סדר ההדלקה: ביום הראשון מדליק נר אחד בצד ימין של החנוכייה, למחרת מוסיף נר נוסף משמאל הנר של אתמול וכך בכל יום, את ההדלקה עצמה יש להתחיל כל יום מהנר החדש שהתווסף וממשיכים להדליק לכיוון ימין.
אין להשתמש בנרות החנוכה לשימוש אחר. אם נכבה נר אחד מדליקים אותו מהשמש.
===
לפני ההדלקה מברכים את שתי הברכות ולאחר מכן מדליקים:
בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ, בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה.
בערב הראשון בלבד מוסיפים גם ברכה שלישית:
בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי, אֱ-לֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְּמַן הַזֶּה.
לאחר הדלקת הנרות אומרים:
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָֽנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַתְּשׁוּעוֹת, וְעַל הַנִּסִּים, וְעַל הַנִּפְלָאוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִים. וְכָל שְמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֵן, אֶלָּא לִרְאוֹתָן בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ׃
ומוסיפים פיוטים – כל אחד כמנהג עדתו.
חג שמח!
הרב אורי וילהלם, רב נווה-אילן
