" "בהשוואה לשכונות החדשות שהוקמו בשנים האחרונות, יבנה הירוקה היא מהטובות ביותר", טוען רם גפן, מנהל מחלקת המחקר של 'Madlan' ('מדלן')" – בכתבה אשר הפרק מתוכה העוסק ביבנה מובא כאן, פרי עטו של אמיתי גזית, כתב מגזין 'כלכליסט'.
"ראש העיר צבי גוב-ארי ז"ל הרשים אותי בדרך שבה הוא טיפל בעיר ובהקמת השכונה. ראיתי איך כל הדברים שעליהם דיבר יצאו לפועל. הוא דאג שיהיו שבילי אופניים ותחנות רכבת, בזכותו יש אפילו שתיים במרחק של 10–15 דקות הליכה מיבנה הירוקה, ואפשר להגיע אליהן באופניים".
בעשור אחרון המדינה חתמה עם עשרות ערים על הסכמי-גג שבהם היא מתחייבת למימון הקמת שכונות חדשות ושיפוץ הוותיקות, בתמורה להתחייבות הערים לשיווק מהיר של קרקעות לבנייה למגורים. ההסכמים האלה הולידו לא מעט מחלוקות, בדרך כלל על רקע עיכוב בהקמת תשתיות או מימונן על-ידי הממשלה. בשנת 2016 חתמה גם יבנה על הסכם לבניית כ־15 אלף דירות, כ־3,000 מהן הפכו ל'יבנה הירוקה'. לדעת גפן המאבקים שניהל גוב-ארי הבטיחו את הקמתה של שכונה איכותית, שמתבלטת אל מול שכונות חדשות בערים אחרות.
"גוב-ארי ז"ל הקפיד לא להזניח את השכונות הוותיקות ולדאוג שתהיה סינרגיה בין חלקי העיר לשכונה החדשה. בהיבט החברתי זה לדאוג לכך שתלמידים משכונות שונות ילמדו יחד ובהיבט הפיזי זה לוודא שהשכונה החדשה מתחברת בקלות לעיר הוותיקה, ולא נוצרה עיר בתוך עיר". לדבריו, "הגריד של הרחובות מאפשר להתנייד בשכונה, יש שבילים, היא לא מאוד מוטת-רכב. אתה יכול להגיע ממנה למרכז העיר ואתה יכול להתנייד בתוכה בלי רכב, בצורה בטוחה. היא מרושתת מבחינת שבילי אופניים, היא אולי שנייה לתל־אביב בתחום הזה. בשכונה יש שבילי אופניים באורך מצטבר של 6.5 קילומטר. יש פארק עם טיילת שנכנס לתוך העיר, זורם ליד גם נחל. הכל קרוב. יש עירוב שימושים. אמנם לא מדובר ברחוב שוקק כמו בתל־אביב, אלא במרכז מסחרי, אבל השכונה מאוד נוחה למשפחות, כי לילדים בטוח להסתובב ברגל. בתי הספר והגנים קרובים עם גשרים להולכי רגל בלבד.
בנוסף יש מערכת פניאומטית ששואבת את האשפה, ולכן לא נכנס אליה אוטו זבל, כך שבבקרים שקט יחסית. השטח הירוק בשכונה משתרע על פני 300 דונם, וזה נותן בממוצע 20 מ"ר לתושב. יש בה היכל ספורט, ופארק מים במרחק הליכה".
