ב"ה
לא קשה היה להבחין כי הפועל המבוגר המתרוצץ עם דלי המלט על הפיגומים של חברת 'סולל-בונה' (עבור 'מפעלי ים המלח'), אינו סתם פועל בניין. ההליכה שלו, הזקן הארוך, הפנים המאירות והמבע המיוחד בעיניים, סותרים מעט את סרבל העבודה המגושם והמלוכלך.
ועם סיום העבודה, מחליף הפועל את בגדיו בבגדי תלמיד-חכם, והנה לפנינו החסיד רבי חיים משה.
רבי חיים משה עלה לארץ בשנות השלושים של המאה הקודמת ובתחילה עסק למחייתו כשוחט בירושלים. כשהתברר לו שמאז שהתחיל לשחוט בירושלים פרנסתם של שוחטים אחרים נפגעה, החליט להפסיק לשחוט, וכך התגלגל לעבודה הפיזית הקשה עבור מפעלי ים המלח.
יום אחד ניגש מנהל העבודה לרבי חיים משה והצעה מפתה בפיו: "ראה, מכבר שמתי את לבי על עבודתך המסורה, על היושרה וההגינות שלך, על כישוריך הברוכים שאינם עולים בקנה אחד עם עבודת הכפיים הקשה בה אתה עוסק. הייתי מעדיף אותך לצידי במשרד הממוזג, כאן תוכל לעבוד כמנהל חשבונות בתנאי משרד. לא עוד שמש קופחת וגב דואב, כאן במשרד תקבל את העבודה הראויה לאישיות שכמוך".
למרבה הפלא סירב רבי חיים משה בנחרצות. "לא!", הוא אמר, "מקומי על הפיגומים. רצוני לעבוד בכל כוחי – עבודת כפיים. כך נשאר הראש חופשי ופנוי לחשוב דברי תורה ורעיונות מעולם החסידות והקבלה. חבל, חבל לי להכניס גם את הראש לתוך העסק, חשוב לי שהראש – מלך האיברים – יהיה עסוק במה שבאמת חשוב…".
***
בפרשת השבוע אנו עוקבים אחר יעקב אבינו שנפרד מהוריו ויוצא מארץ ישראל לחֹרן על-מנת להיות אצל דודו לבן הארמי ולהתחתן שם. בלילה לפני יציאתו אל מחוץ לארץ הוא נשכב לישון. והנה בחלומו, תוך כדי השינה, הוא מגלה שהמקום בו הוא נמצא זהו 'שער השמים' – הר הבית.
בתורה נכתב שלפני שְנתו לקח יעקב אבינו אבנים: "וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" – ומסדרם מסביב לראשו כשמירה.
מדוע יעקב דואג רק לשלום ראשו, מדוע אינו מגן על כל גופו מחיות הטרף? מה יעזור ראש שלם אם הגוף יינשך?
בספרי החסידות מוסבר שההגנה שיעקב הניח איננה מפני חיות ומזיקים רגילים – עבורם באמת לא מספיקה הגנה רק מסביב לראש – אלא ההגנה הייתה חלק מהכנותיו לירידה לחו"ל, לבית לבן.
אמר יעקב לעצמו: "מכיוון שבלית-ברירה אני יורד למקום נמוך מבחינה רוחנית אני חייב לשמור על עצמי ולדעת שלמרות שגופי יהיה שקוע בעבודה פיזית קשה ובסביבה רוחנית בעייתית, דווקא בגלל זה את הראש אני חייב לשמור מנותק מהסביבה החדשה, עליו אני חייב להגן".
והמסר עבורנו הוא פשוט: לפעמים מפאת אילוצים שונים אנו שוהים בסביבה שההשפעה שלה עלינו היא שלילית – במקרים כאלה חשוב מאוד לשמור על הראש מנותק ולהשתדל לא להיות מושפעים מהאווירה הקלוקלת שמסביב.
שבת שלום.
לתגובות והערות:
הרב אורי וליהלם, רב נווה-אילן,
052-7703178
[email protected]
