[] רונית ארנפרוינד
אז מה היה לנו השבוע בבחירות ביבנה: ראשית הוברר שהעיר ממש חצוייה, כמו המדינה. על חודם של קולות בודדים, ואולי על מהות ארגון יום הבחירות, הוכרעה התוצאה.
זו תובנה מעניינת לבחון בהיבט הארצי והמקומי גם יחד.
שתי מערכות הבחירות הציפו כי המהות כמעט איננה רלוונטית. ממרבית השיחות שקיימתי, המפגשים, השאלות – כל שהוצף בכל אלה הייתה הנראות, השיווק, הדימויים, הפנטזיה לכאורה שרצו להאמין לה, או ש"נמכרה" בקמפיין הרשמי והאלטרנטיבי.
כך או כך מעט מאד-מאד התקיים שיח ענייני עמוק על תוכן.
וזאת, מבלי לפגוע לא בצעיר ולא במבוגר, לא בשמאלנים ולא בימניים, לא בחילונים ולא בדתיים, מסורתיים, חרד"לים, חרדים, דתל"שים ועוד מיני הגדרות שמתפתחות ומפתחות תתי-קבוצות אשר מייצרות תתי-תרבויות המשסעות אותנו, ואשר המלחמה ביניהן הופכת להרס פנימי שמיום ליום רק מסכן יותר ויותר את היכולת להתקיים יחד, זו לצד זו בשיתוף פעולה חברתי-קהילתי.
הסיסמאות והכותרות במרביתן משדרות איבה הדדית, שמחה לאיד בנופלו של האחר, ואם אפשר בדרך גם להקצין תהליכים הרי שגם זה עובר.
וגבולות ההסתה וההסטה הולכות ומתרחבות בעיקר במישור האישי, הבין-אישי, ולא הענייני.
אנו "נשטפים" בסיסמאות כמו: "העולם שייך לצעירים", שעד היום איני מבינה את הריקנות והבורות שבה (ויסלחו לי כל הקמפיינרים שככל הנראה מבינים היטב מה הם עושים), או סיסמא נוספת עם קורטוב של רוע שהשפיעה ומשפיעה עלינו עד היום: "השמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים" – מהסיסמאות ההרסניות ביותר שפינקלשטיין שלח את ביבי ללחוש לרב כדורי, ומזה התפתחו ממנה מוטציות עד שהגיעו ל "שמאלנים בוגדים".
בכל סיסמא הקהל המאמץ אותה נדרש לשכנע את עצמו מדוע אימץ אותה, ומתוך כך מוסיף לדבר תוכן פנימי כצידוק לאימוץ והסבר לעצמו.ה ולעולם.
וכך מתפתחים תכנים שביניהם לבין האמת והעובדות מרחק שמיים וארץ, וכיוון שכך, גישור ודיאלוג ענייני הולכים והופכים להיות קשים מיום ליום.
וההתבצרות מתרחשת ב"הם" ו"אנחנו" וכל שמנצח ברוב המקרים זו הנראות והכריזמה שהמועמד הפגין.
תובנה נוספת מהבחירות הללו היא כי כל מנדט בודד יכול לסובב את המדינה – וגם את העיר.
לגבי המדינה אין צורך שאוסיף, המדיה מציפה בכל במה כיצד כל מפלגה באה עם דרישות של "ניהול" כל המדינה.
לכן כאן ננסה להתעכב על המשמעות בהיבט העיר.
בחיים מסינג תמכו 8 חברי מועצה, וביחד עמו הקבוצה מונה 9 חברי מועצה. ברועי גבאי תמכו 4 חברי מועצה – כלומר כולל רועי הקבוצה מונה 5 חברי מועצה.
סך המועצה מונה 15 חברים, וכך נותר מאיר שטרית שלא תמך רשמית באחד הצדדים.
כבר בלילה דובר על שני חברי מועצה מקבוצתו של מסינג שככל הנראה מתכוונים להצטרף לרועי, כך שכל קבוצה מונה כרגע 7 חברי מועצה, והפועל היוצא הוא שחבר המועצה מאיר שטרית נכון לעכשיו הוא זה שיכריע ו"יכתיב" לרועי את פני המועצה: קואליציה, אופוזיציה.
אז מסתבר שגם ברשות המקומית, בנסיבות הקיימות כרגע (ואולי התפתחו בהמשך עוד ואחרות) חבר מועצה אחד יכול להכתיב משמעותית את מהות התפקוד של ראש העיר והמועצה ל-10 החודשיים הקרובים.
נחכה ונראה מה יהיה, מה יחליט מאיר שטרית, איזה משא ומתן יעשה עימו ומה תהיינה המשמעויות לגבי תפקוד העיר.
שיהיה לכולנו בהצלחה.
