השר וחבר הכנסת לשעבר, מאיר שטרית, קורא הבוקר לשנות את שיטת הבחירות בישראל, ומציין כי אם היו הצעות החוק שהגיש בעניין בעבר שרירות וקיימות, היו נחסכות למדינה מערכות הבחירות התכופות אשר רופפו את המאזן החברתי במדינה ופגעו אנושות במאזנה הכלכלי.
"חזרתי מהקלפי. מה שהדהד לי בראש יותר מהכל היה מספר אחד. 15 מיליארד", כותב שטרית, "15 מיליארד שקל על בחירות ב-3 שנים. לראות ולבכות. לא מספיק? לא חראם?
אתם לא מבינים כמה נזק זה עושה לנו. לילדים שלנו, לעתיד שלנו. יותר מהכל, זה תורם תרומה קשה לפלגנות, לשנאה, לפייק ניוז, ולשיח בחירות שמתדרדר ונהיה מכוער ממערכת למערכת.
מי אתם חושבים ניזוק פה הכי הרבה? הקורבן הוא אחד. רק אנחנו.
אין מנוס אלא לשנות את שיטת הבחירות, אם אנו רוצים שממשלה שתיבחר תכהן 4 שנים כמקובל בעולם וכפי שהיה מקובל בישראל עד 2019.
יש שתי אפשרויות לשינוי השיטה:
אפשרות א' – חזרה לבחירות אישיות לראשות הממשלה, כפי שהצעתי בסוף שנות ה-80'.
על-פי חוק יסוד הממשלה שאושר בשנות ה-90', ולפיו נבחרו בנימין נתניהו, אהוד ברק, ואריק שרון, ראש הממשלה יהיה מי שיקבל למעלה מ-50% מהקולות. אם אף מועמד לא מגיע ל-50% יתקיים סיבוב שני בין שני המועמדים שקיבלו הכי הרבה קולות.
על-פי חוק זה הממשלה מוגבלת ל-18 שרים בלבד.
כיהנתי בממשלה של נתניהו, כשר אוצר, ואין כל ספק בעיניי שהיכולת של הממשלה לדון ולפעול בכל נושא הייתה לאין ערוך גדולה יותר מאשר היכולת של הממשלות של 24 שרים או למעלה מ-30 שרים.
החלופה השניה היא:
בחירות רגילות, כאשר ראש הרשימה שמקבל הכי הרבה מנדטים ובתנאי שהוא מקבל לפחות 40 מנדטים, יהיה ראש הממשלה ל-4 שנים – ללא צורך באמון הכנסת.
לא קיבל אף אחד 40 מנדטים – יתקיים סיבוב שני בין שני המועמדים שקיבלו הכי הרבה מנדטים.
הצעת חוק כזאת הגשתי בכנסת ה-19 פעמיים, ולצערי הממשלה הפילה את החוק.
המצב הנוכחי שבו אנו הולכים לבחירות כלליות בפעם החמישית תוך 3 שנים הוא רע מאוד למדינה ולציבור – בחירות אלו עלו כבר כ-15 מיליארד שקלים, שבוזבזו לשווא.
תקופות הכהונה הקצרות לא מאפשרות לממשלה למשול או לפעול בראייה ארוכת טווח, וקשה להגזים במידת הנזק שנגרם למדינה ולציבור בגין חילופי שלטון תכופים.
אני מציע לדרוש מראשי המפלגות להתחייב לשנות את שיטת הבחירות, ולא להצביע למי שאינו מתחייב.
אולי נביא בכך פתרון אמיתי למצב הבלתי הגיוני שמתקיים בישראל".
[] צילום: ערוץ הכנסת
