קלישאות נבובות

דף-עֵד לקשקושים ודברי הבלים פופולריים ערב בחירות [] באילו שיטות דמגוגיות מנסים אינטרסנטים לשכנע אתכם להצביע רק עבור האינטרס שלהם ואפילו לא לחשוב על אפשרות אחרת

[] רובי שטיינברג

המילונים השונים מגדירים את הביטוי "סיסמא נבובה" כ:1. חלול, ריק, אטום, אין בו דבר. "יש דבורים שמקננות בגזע עץ נבוב."; 2. ריק מתוכן, חסר משמעות.

וזו בדיוק המשמעות של דברי ההבל שמושמעים רצוֹ ושוֹב שוּב ושוּב בפוסטים ובתגובות לפוסטים המתפרסמים חדשות לבקרים בימים האחרונים בקבוצות פייסבוק שונות בעניין הבחירות המיוחדות לראשות העיר יבנה, שיתקיימו ב-15 בחודש.

המוטו המרכזי של הסיסמאות הנבובות – אותן מובילים ומפיצים בעלי אינטרסים פוליטיים מקומיים מובהקים – הוא פחות או יותר זה: "שלטון לא מעבירים בירושה", "שלטון לא מעבירים בצוואה", "תראו אותם, הוד רוממותה המלכה ביקשה להצביע לחיים מסינג", "חושבים שפה זה בית המלוכה" – ועוד כהנה וכהנה קשקושים, שטויות ופתפותי ביצים.

וכל זאת על שום מה? על שום שדמויות מכובדות מחיי העיר יבנה מצהירים בימים ובשבועות האחרונים על תמיכתם בבחירתו של ממלא מקום ראש העיר, חיים מסינג, כראש העיר. בין הדמויות ניתן למנות את רפאל פאלי כהן – יו"ר סיעת ש"ס במועצת העיר, דיתה ויוסף ברוניצקי, מייסדי תאגיד 'אורמת', ו..שומו שמיים לדעת המלעיזים והמדיחים: דויה, רעייתו של ראש העיר המנוח צבי גוב-ארי.

ובעצם, לפי שיטתם הנלוזה – כל המביע תמיכה במסינג וקורא לתת לו את קולו בבחירות – הינו בוגד באינטרס הציבורי שכן הוא קורא ל"המלכת" ו"משיחת" "יורשו" של גוב-ארי, ולכן הינו מייד חשוד מיידי בהדחה למלוכנות ולנפוטיזם מהסוג הנקלה.

לטעמם של מטיחי הרפש, אל להם לתומכי מסינג להביע את תמיכתם בו – שכן זו נתפסת בעיניהם כנסיון מונרכי להוריש את השלטון בדרך לא-דמוקרטית ואנטי-ליברלית לממשיכו של גוב-ארי.

כלומר, בעצם, זו עבירה מוסרית נגד האינטרס החברתי לחשוב חלילה שהשלטון הקודם היה בסדר. נורא ואיום.

אז פשוט עליהם לסתום ולהימנע מלהביע תמיכתם, פן תדיח תושבים פשוטים, עמי הארצות, להצביע בעבור מסינג מבלי שלילה ירצו בכך, אלא משום שיבינו כי בעצם הם מחוייבים להצביע להמשכיות השלטונית.

ואין שטויות אוויליות גדולות מאלו. דברי הבל שתצילֵנה האוזניים ויִיטַחוּ העיניים מלשמוע ומלקרוא.

ומי שזורה חולה בעיני התושבים הם לא אחרים מאשר אלה המפיחים ונופחים את רוח השטות הזו מעל גבי הרשת החברתית, אשר, כידוע, סובלת הכל.

לדויה גוב-ארי, לבני הזוג ברוניצקי, לליאור דדוש, לפאלי כהן ולעוד עשרות אלפי תושבים אשר יחפצו לשלשל לקלפי דווקא את הפתק הנושא את שמו של מסינג, מותר ואף רצוי להביע עמדתם ותמיכתם בכל מי שיחפצו – דווקא לטובת הפלורליזם וריבוי הדעות, ולטובת מי שבאמת ובתמים מתלבטים ומבקשים כל פיסת מידע וחוות-דעת באשר לאדם הראוי ביותר להיכנס לתפקיד הרם והחשוב, בנעליו הגדולות של גוב-ארי המנוח, ולהמשיך את מפעל הפיתוח שלהעיר הזו.

אל לציבור ללכת שולל: אין כאן עניין של צוואה, ירושה, הורשה, מונרכיה, מלכוּת או כל דבר הבל אחר שמנסים המלעיזים למכור לציבור בכדי להסיט קולות מצביעים לגיטימיים לעבר מאגר המצביעים לטובת המועמד שלהם.

לכולם – אבל ממש לכולם – מותר להביע דעה מבלי להיחשב לבוגדים ולאינטרסנטים.

ותושב העומד ערב בחירה משמעותית במנהיג אשר יקבע את דמותה של העיר בה בחר לחיות את חייו זכאי לשמוע חווֹת-דעת שונות ומשונות מכל צידי המתרס – בין שאלה מתנגדים ובין שאלה תומכים.

אמירה כגון: "בחרו בחיים מסינג" היא לגיטימית בדיוק כמו: "אל תבחרו בחיים מסינג".

והדבר היחידי שאיננו לגיטימי הוא הנסיון הנואֵל והמעצבן לסתום פיות, לאחֵז עיניים ולהוליך שולל.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן