אחת הסוגיות הכבדות המונחות על שולחנו של ראש העיר יבנה החדש אשר ייכנס לתפקידו לאחר הבחירות המיוחדות ב-15 בנובמבר (בהנחה שלא יידרש סבב שני – אשר לפי מרבית ההערכות אכן יידרש גם יידרש) היא סוגיית השכונה החדשה – יבנה מזרח.
זו מיועדת, על-פי התכנית המקורית לכלול 12,000 יחידות-דיור, ועל-פי עדכוני התכנית הנרמזים עשוייה לגדול לכדי 15,000 יחידות – ובכל מקרה המדובר למעשה ממש בהקמת עיר קטנה חדשה והפיכתה של יבנה מעיר קטנה-בינונית, לסוג של כרך אורבני.
השכונה מיועדת להיבנות על פני כ-60 אלף דונמים במתחמים המזרחיים של העיר, בואכה יישובי גדרות מדרום ולכיוון רחובות במזרח, על פני שטחים חקלאיים שהועברו לתחום שיפוטה של יבנה בשנים האחרונות.
תכנונה של השכונה מורכב וסבוך במיוחד, ומצריך התאמות אין-ספור לחוקי מקרקעין קפדניים ונוקשים, תוך התחשבות באינטרסים מובהקים של רשויות ממלכתיות (ממ"י – מינהל מקרקעי ישראל, רשות העתיקות, משרד הפנים, המשרד לאיכות הסביבה, ועוד רבות וטובות) ומוניציפליות (המועצה המקומית גדרות, המועצה האזורית גן-רווה, עיריית רחובות), תוך מעורבות של רשויות פנים (מינהל המים-'מקורות', משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי, חברת החשמל, רשויות תשתית, משרד התחבורה) – ובמעורבות לא פחות משמעותית של בעלי האינטרסים הכלכליים, קרי החברות הקבלניות ויזמיות הנדל"ן הרואות במיזם הענק הזדמנות שלא תחזור לנעוץ את שיניהן בתקציבי העתק, כמותם לא נראו עד כה במדינת ישראל.
עיתוי פטירתו הכואבת והמצערת של צבי גוב-ארי, ראש העיר המנוח של יבנה ב-24 השנים האחרונות – האיש אשר ידע הכל ותימרן את האינטרסים של עירו בבת-עינו בתבונה ובקשיחות – שנה לפני הבחירות המוניציפליות הכלליות במדינה, ובעת בה הדחפורים כבר החלו לעלות על הקרקע במזרחה של העיר במטרה לפנות שטחי בור ולהכין את המתחם לקראת מסע ההקמה העצום – לא יכול היה להיות גרוע יותר עבור אינטרסי הציבור, ולא יכול היה להיות טוב יותר עבור המתמודדים בימים אלה על כסאו של גוב-ארי, בבחירות מיוחדות שכפו על העיר החוק ביישומה ופירושה של שרת הפנים היוצאת איילת שקד.
העיר החדשה מתוכננת לקרום עור וגידים בתוך חמש עד עשר שנים, ותשנה את אופייה וצביונה של כל שפלת החוף המרכזית, ואף שעוד חזון למועד הקמתה, הרי שכמובן שהיבטיה המורכבים ומשמעותה הקריטית לעתיד ערי השפלה משמשים כבר כעת מוקד לריבוי דעות בין רשויות וגורמים רשמיים שונים, וכן בקרב ציבור התושבים באשר לדרך הנכונה להפוך את חזונה למציאות.
ויש מי שסבורים שהתכנית כולה עלולה להתברר כבכייה לדורות באם תבוצע בדרך בה הותוותה עד כה.
ערב בחירות לראשות העיר בעוד זמן קצר, ללא ספק נודעת חשיבות רבה לדעותיהם של המתמודדים על הנהגת יבנה, באשר להוצאה לפועל של התכנית הגרנדיוזית, ולפיכך פנו מערכות 'סטטוס השפלה' ו'סיטי ניוז' למתמודדים וביקשו לשמוע את דעתם.
"מחלף יבנה-מזרח – בכייה לדורות; השכונה כולה מתוכננת גרוע"
אלי אלוש, המנכ"ל הפורש של רשת המרכזים הקהילתיים בעיר ומתמודד על תפקיד ראש העיר כבר הודיע בפומבי: לטעמו עוד בטרם שמתחילים לדון ביישום התכניות ישנו אלמנט אחד שיש לעצור בעודו באיבו מיידית: בניית המחלף המזרחי המתוכנן כתשתית התחבורתית ועורק התנועה המרכזי בגישה אל השכונה והיציאה ממנה ומהעיר יבנה אל עורקי התנועה המרכזיים של מדינת ישראל. המחלף מתוכנן כחלק משינוי דרמטי בתשתית התחבורתית של העיר, הכולל גם את העתקת תחנת הרכבת יבנה-מזרח למתחם חדש והקמת כביש עליון ומחלף תחתון בלב העיר, ועוד תהליכים אשר ישנו את פניה של העיר ללא הכר.
התכניות בחלקן הארי כבר אושרו לביצוע, ואלוש חרד להשלכות המהפכה המבנית: "המחלף המזרחי יהווה ציר מרכזי ליציאה מהשכונה. כמות המכוניות שיתנקזו ממנו לכביש 42 תייצר פקק קבוע בשעות העומס", הוא מסביר, "המחלף יהווה מטרד עצום לשכונות הוותיקות, אשר גם כך מהלכי 'פינוי-בינוי' בהן יהפכו אותן בתוך זמן קצר לפקוקות ללא יכולת ניקוז של תנועת כלי הרכב. זה יהיה איום ונורא".
הוא מסביר עוד כי המחלף יקבור כליל את האוצר שיש מתחתיו – היקב הביזנטי הענק וקברי הסנהדרין שנמצאו בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות בשנתיים האחרונות, ובכך משקף חשש משותף עם אלפים רבים של תושבים הגאים בהצבתה של יבנה על מפת הממצאים המאששים את היותה אולי העיר החשובה ביותר בהלכה היהודית לאורך הדורות, אחרי ירושלים.
"במקום לייצר פנינה במקום – נייצר מחלף עם פקק", הוא אומר, ומוסיף: "השכונה כולה מתוכננת גרוע ותהיה בכייה לדורות. חייבים לעצור ולדרוש תכנון מרווח מחדש, שלא יפגע באף אלמנט של העיר הישנה – לא בהיסטוריה שלה, ובוודאי לא בהווה ובעתיד שלה ושל התושבים".
בסיפא של הדברים אלוש מביע גם דאגה רבה מהפרצות המרובות בגדר המוסרית של מיזם מסדר הגודל הזה: "מדובר פה בסכומי עתק דמיוניים שקשה לדעת לתפוש, וברשימת אינטרסים כלכליים אינסופית. רמות השחיתות שעלולות להתפתח בקרב קבוצות בעלי העניין שתהיה להם יד בהקמה עלולות להעלות את רף ה'מונקי ביזנס' לגבהים שעדיין לא הכרנו, עם כל ההיסטוריה עמוסת השחיתות הציבורית של המשק הישראלי. ללא מנגנוני פיקוח ובקרה מתאימים – שכיום אינם בנמצא – זה יהיה אסון".
"אתגר מורכב; התשתיות הדרושות לפיתוח העיר לעשרות השנים הבאות"
ממלא-מקום ראש העיר, חיים מסינג, סבור שהשכונה חיונית והכרחית לפיתוחה של העיר, וכי יש להתקדם עם הקמתה:
"השכונה החדשה הינה פרויקט עירוני ולאומי בתיאום מלא ונרחב עם עם רמ"י, בשיתוף נתיבי ישראל וגורמי ממשל רבים נוספים.
תתאפשר קישוריות אורבנית בין חלקי העיר – לעירוניות אחת מאוחדת, וגם המענה התחבורתי ישודרג באמצעות הכפלת המערך המסילתי וחשמולו.
קידום השכונה החדשה בהליכי התכנון והפיתוח הינו אתגר מורכב. בכך מניחה עיריית יבנה את התשתיות הדרושות לפיתוח העיר לעשרות השנים הבאות, שייתנו מענה לדרישה לדיור ותעסוקה באזורי הביקוש ואף ייתנו מענה למגוון פתרונות דיור, לרבות דיור במחיר מופחת לזוגות צעירים בני העיר".
עוד הוסיף מ"מ ראש העיר: "השכונה המזרחית מקושרת לכבישים ארציים ראשיים קיימים 410, 411. כמו-כן התוכנית מציעה חיבור לכביש 4 באמצעות מחלף לכביש 4102.
נושא התחבורה ככלל טופל בידי בכירי היועצים בתחום. הקישוריות המוצעות בתוכנית הנה קישוריות מרובה המעניקה גמישות התושבים העתידיים של העיר.
רוחבי הכבישים בתוכנית מאפשרים תכנון הכולל מדרכות רחבות, שבילי אופניים, רצועות ירוקות וכדומה.
הצפיפות בשכונה מאופיינת בצפיפות נטו של כ-25 יח"ד לדונם ובצפיפות ברוטו של כ-4.5 יח"ד לדונם (צפיפות נמוכה יחסית לכל צפיפות שכונות חדשות באשר הם. משום החוסר בקרקעות לבנייה במרכז הארץ). דבר אשר מצביע על שכונה מרובת שצפ"ים ושטחים לצרכי ציבור.
הערכים הארכיאולוגיים בשכונה מפותחים באמצעות העירייה ורשות העתיקות ועד כה הושקעו כ-150 מלש"ח לחשיפת הממצאים הארכיאולוגים, על-מנת לאפשר גישה לעושר הארכיאולוגי הקיים במקום.
כמו-כן העירייה מבצעת עבודות פיתוח בתל-יבנה, עם תכנון המחבר בין התל ליבנה מזרח, וכן הקמת פארק ארכיאולוגי".
"צריך שלילדי יבנה יהיה היכן להתגורר בעתיד; אוויר לנשימה לעיר הלחוצה; לא לאפשר צפיפות נוראית כמו בשכונה הירוקה"
עו"ד שמעון עשור מכיר בחיוניות מציאת פתרונות לגל האוכלוסייה ההולך וגדל מדי שנה בשל ההגירה החיובית הרציפה אל יבנה, אך מתריע גם הוא מפני כשלי תחבורה וצפיפות אפשריים. מפגיעה בארכיאולגיה ובמאמץ לשימור ממצאי ההיסטוריה היבנאית המפוארת הוא אינו מודאג.
"מיקומה הגיאוגרפי של יבנה מיוחד במינו והופך אותה לאבן שואבת אשר מושכת אליה אזרחים מכל המדינה, כמו כן קיים גידול אוכלוסייה טבעי וצריך לתת מענה בכדי שלילדי יבנה יהיה היכן להתגורר בעתיד.
יבנה מוקפת מכל עבריה, כאשר במערב, יש הגבלות של מערכת הביטחון, בצפון את יישובי גן-רווה, וכך גם מדרומה של יבנה וממזרחה. כל שטח אדמה הוא חיוני ביותר. התוכנית להרחבת יבנה מזרחה לכיוון מושב בית גמליאל והפיכת שינוי הייעוד מאזור פיתוח חקלאי לאזור פיתוח עירוני וכן הקצאת 12,500 יחידות דיור – הוא מהלך חיוני ביותר ונותן אוויר לנשימה לעיר הלחוצה.
צריך לבדוק היטב את תוכניות הבנייה ולא לאפשר צפיפות קשה, צריך להקים תשתיות עירוניות מתקדמות, מבני ציבור וחינוך וכמובן אזורי תעסוקה נרחבים.
אני כמובן מתנגד באופן חד-משמעי להפיכת השכונה לחרדים בלבד כפי שהוצע בתחילה. ברמה העקרונית, אני מתנגד נחרץ להקמת שכונות בעלי אפיון ייחודי, אשר גורמות להפרדה בעם, לפילוג, ולעיתים גם לעויינות בין התושבים. לדעתי, לכל אזרח במדינת ישראל יש את הזכות הבסיסית לרכוש דירה ולחיות בה בכל מקום שיחפוץ.
אני סבור שעם הגידול במספר המכוניות לכל משפחה, בעיקר בגלל שתוכניות התחבורה בארץ אינן נותנות מענה הולם לאזרחים, מן הראוי היה, כי לכל משפחה יהיו 2 חניות לפחות, ולא תהיה צפיפות נוראית כמו בשכונה הירוקה. הייתי גם רוצה שהרחובות יהיו רחבים יותר, עם סביבה ירוקה יותר, ומספר גדול של גני משחקים ופעילות ספורט ונופש, הייתי רוצה שתהיה פחות צפיפות בבניינים – צריך לתת תחושה של אויר זורם ולא תחושה של מחנק.
בנוסף לכך, הגידול המשמעותי במספר המכוניות מחייב להיערך לכך מראש בכדי לא ליצור פקקי ענק בבקרים ובשעות אחר הצהריים. הקמת מחלפים וגשרים חיונית ביותר להתפתחותה של העיר, ואני לא רואה שום מקום וצורך לעצור תהליך זה.
באשר לחפירות הארכיאולוגיות, שיש הטוענים כי הן עשויות להיפגע – ליבנה יש מסורת ארוכת שנים בשימור מורשתה ואני לא רואה כל פגיעה בחפירות ובתגליות שאותן יש לשמר.
חייבים לאזן בין צורכי הציבור לבין שימור עברה של יבנה. כפי שאנו מביטים אל העבר – אנו מתבוננים גם אל העתיד".
"הזדמנות ליישום התחדשות עירונית; צריך להבטיח שקצב הגדילה יהיה תואם את פיתוח העיר ויבטיח שהשכונות הוותיקות יקבלו מענה לפני שרצים קדימה"
רועי גבאי סבור שהרעיון נכון והכוונות טובות וראויות – אולם יש להביא בחשבון את החסמים הקיימים והנדרשים, ולהתנהל בזהירות רבה עמם:
"תכנית יבנה מזרח כוללת כ-12,500 יחידות דיור נוספות. ראשית, כמי שמכיר את התכנית היטב ושימש כיועץ בכיר במשרד האוצר במטה הדיור הלאומי אסביר שהתכנית מיועדת לציבור הרחב ולא מגזרית כפי שניסו לעשות ספין תקשורתי בעבר.
גובה הבניינים, צפיפות השכונה וכמות מוסדות התכנון מותאמים לציבור הרחב ולא לפלח חרדי כפי שנהגו להגיד. כולם כולל כולם יוזמנו לגור שם.
בעיניי השכונה הזו היא הזדמנות ליישום התחדשות עירונית, ואסביר: היתכנות כלכלית להתחדשות עירונית הולכת ופוחתת עם השנים, וכדי לתת ודאות ליזמים ניתן להשתמש ביבנה מזרח עבור קרקע משלימה. כמי שבקיא בהליכי תכנון ומכיר את מוסדות התכנון לפני ולפנים, אני מאמין כי כך ניתן יהיה לייצר ודאות לתכניות של התחדשות עירונית. כך גם קצב הגדילה יהיה תואם את פיתוח העיר ויבטיח שהשכונות הוותיקות יקבלו מענה לפני שרצים קדימה.
בנוסף, חשוב לי לציין כי כרגע יש חסם משמעותי מאוד שלא מאפשר שיווק קרקעות – והינו פרויקט שיקוע הרכבת. כך שזו הזדמנות עבור העיר לשלוט בקצב ובתהליך.
מה עוד שחייבים לתת מענה אמיתי לממצאים הארכיאולוגיים הייחודים שהתגלו במקום ובתל יבנה, ולהסיט את המחלף שמתוכנן מעל האתר – מדובר בפארק לאומי עם ממצאים ייחודיים ומדובר בנכס אסטרטגי שבעזרת תכנון נכון יוכל להביא לעיר תיירות מדהימה!".
יבנה מזרח – כרטיס ביקור ומעט היסטוריה
– 12.5-15 אלף דירות חדשות – באישור הוותמ"ל.
– העיר צפויה לגדול ב-50 אלף תושבים.
– 'יבנה החדשה', הלא היא שכונת 'נאות שז"ר' בצפון העיר עוברת תהליכי התחדשות עירונית בבנייה רווייה. המתחמים החדשים תוכננו בעירוב שימושים.
– פארק הנחל מוקם על כ-40 דונם.
– נגישות: 'יבנה מזרח' תתחבר לבינוי הקיים בעיר ותיצור רצף אורבני, באמצעות הפרדה מפלסית מדרך מס' 42 וממסילת הברזל.
המרכז התעסוקתי המתוכנן צפוי להיות נגיש וקרוב לתחנת הרכבת.
נאות שז״ר ממוקמת בקרבת הכניסה הצפון-מזרחית לעיר עם נגישות מיידית לצירי התחבורה הראשיים (כבישים 42, 4, 431), וכן לשתי תחנות הרכבת בעיר.
– חינוך וקהילה: כ-60 גני-ילדים, בתי-ספר, מעונות-יום, מרכזים קהילתיים, היכלי ספורט, קונסרבטוריון למוזיקה ומחול.
– מה בונים: כלל התשתיות בנאות שז"ר ישודרגו, כולל סלילת כבישים חדשים, פארקים, אמפיתיאטרון ועוד.
בנייה רווייה של מגדלי מגורים הכוללים עירוב שימושים נרחב.
אחד הפרויקטים המובילים הוא 'אלמוג יבנה' ביוזמת ובביצוע קבוצת 'אלמוג': קומפלקס של 5 מגדלי מגורים בני 20 קומות, במיקום מרכזי לאורך רחוב החרמון. הפרויקט כולל 487 דירות, חדר כושר ומועדון דיירים. מחיר ממוצע לדירת 4 חדרים עומד על 1.72 מיליון שקל. פנטהאוזים ענקיים החל מ-3.35 מיליון שקל.
***
שכונה חדשה ביבנה, בסדר גודל של עיר חדשה, קמה לה, בצד המזרחי של העיר. 12,000 יחידות-דיור, 50,000 תושבים נוספים, 16 בתי-ספר ומעל 130 גנים – מגה פרויקט.
לפני כ-4 שנים חתם ראש העיר המנוח צבי גוב-ארי על הסכם הגג הכולל, בין היתר, בינוי של כ-12,500 יח"ד חדשות על שטח בהיקף של כ-3,400 דונם במזרח יבנה, דבר המהווה יישום של תוכנית כוללת להגדלת יבנה לכדי כ-100 אלף תושבים, כלומר שילוש מספר תושבי העיר.
עד שנת 2012 מנתה יבנה כ-32,000 אלף נפש ועם הקמת 'השכונה הירוקה' צמחה מ-9,000 יחידות-דיור לכ-13,000 יח"ד. מדובר בגידול דרמטי במספר התושבים בעיר המונה כיום כ-50,000 נפש.
ההצבעה על אישור התכניות עברה ברוב קולות, כאשר חבר המועצה מאיר שטרית התנגד להצבעה והסביר כי הוא מתנגד נחרצות להקמת השכונה. חברו לסיעה, משה חזות, הצביע גם הוא נגד, ושאר חברי הקואליציה הצביעו בעד. חבר המועצה רועי גבאי לא השתתף בדיון ובהצבעה בשל תפקידו אז במשרד האוצר.
"תכנית זו תהפוך את יבנה לעיר מובילה באיזור בכל התחומים ותעניק לתושביה את מלוא השירותים הנחוצים להם", אמר בזמנו גוב-ארי ז"ל.
בהזדמנות זו הסביר ראש העיר גם על האפשרות כי משרד הבינוי ישווק את הדירות בשכונה לאוכלוסיה החרדית ואמר כי אופי השכונה המתוכננת היום לא מתאים לאוכלוסיה חרדית, ולכן, לא סביר כי צעד כזה יקרה – ובכך כיבה לפחות דליקה אחת שעמדה לפרוץ באוכלוסייה היבנאית החדשה.
עיקרי התכנית, מלבד מספר יחידות הדיור, מתייחסים לאיזור תעסוקה של כ-500,000 מ"ר, מערכת כבישים דו-מפלסית, מסילת רכבת משוקעת, 5 בתי-ספר על-יסודיים, 11 בתי-ספר יסודיים, 105 גני-ילדים, מוסדות ציבור, אזורי ספורט, נופש, תרבות ופנאי.
הבינוי המוצע בתכנית כולל מגוון רחב של דפוסי דיור שמרביתו מאופיין בבנייה מרקמית למגורים בגבהים שונים הנעים בין 6-14 קומות.
התכנית נותנת גם פיתרון כלכלי לעיר ומציעה כ-500,000 מ"ר של שטחי תעסוקה, הכוללים תעשייה עתירת ידע ומשרדים המרוכזים במרכז התעסוקתי הנגיש והקרוב לתחנת הרכבת, המרכז יאפשר גישה נוחה ומהירה ואפשרויות תעסוקה רבות.
בנוסף על כך, המרכז כולל כ-10,000 מ"ר של שטחי מסחר אשר ישרתו את אזור התעסוקה, באי תחנת הרכבת ותושבי השכונה והעיר. עוד כוללת התכנית חזיתות מסחריות בתחום השכונה בהיקף של כ-5,000 מ"ר, שיהיו בנגישות גבוהה לתושבים.
