[] עו"ד אבי מור-יוסף, מומחה בדיני עבודה
החוק שואף לעודד שילובה של אוכלוסייה עם מוגבלות פיזית או נפשית במקומות העבודה על אף התאמות שנדרש לבצע לעיתים לצורך כך.
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אוסר הפליית "אדם עם מוגבלות" – שהוא אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים.
בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה, מחמת מוגבלותם – ובלבד שהם כשירים לתפקיד או למשרה הנדונים, בכל אחד מאלה: קבלה לעבודה לרבות מבדקי קבלה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורין או פיצויי פיטורין והטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מהעבודה.
בחוק נקבע כי חובת המעסיק היא גם לבצע התאמות נדרשות במידת הצורך על-מנת שיהיה ניתן לשלב עובד עם מוגבלות בעסק – בתנאי שביצוע ההתאמות לא מהווה נטל כבד מדי על המעסיק. עוד קובע החוק כי נטל בלתי-סביר בנסיבות העניין הוא בהתחשב, בין היתר, בעלות ההתאמה וטיבה, בגודל העסק ובמבנהו, בהיקף הפעילות, במספר העובדים, בהרכב כוח האדם, ובקיומם של מקורות מימון חיצוניים או ממלכתיים לביצוע ההתאמה הנדרשת.
במקרה בו המעסיק מפטר עובד על רקע היווצרות מוגבלות, לרבות התדרדרות במצב רפואי, פיזי או נפשי במהלך שנות העבודה אצל אותו מעסיק, לבית הדין לעבודה סמכות לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין.
הנטל להוכיח כי העובד לא פוטר מחמת מוגבלותו יהיה על המעסיק אם העובד יוכל להוכיח כי לכאורה לא היה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו.
התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה משפטית, חוות-דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם עורך-דין.
