העבודות החדשות, שנוצרו במיוחד ובהתייחס למבנה ולהיסטוריה של 'בית הבאר', זורמות, מתכתבות, מתפצלות ומתמזגות אלו באלו לכלל מיצב אמנותי משותף.
'הקונכייה', אובייקט פיסולי ומרכזי אותו הציבה חדוה בתוך הבאר ההיסטורית, ניצבת באוויר ועומדת על בלימה כמונומנט ארכיאולוגי קדום, צבועה בגווני טחב וירוקת. חלקה האחר הוא מיצב "האבנים" המונח בתחתית הבאר. האבנים עשויות נייר שרוף, הן נִפחיות ועליהן מצויירים סימנים ודמויות בסגנון פרה היסטורי וראשוני.
מיצב 'הקונכייה' של חדוה הוא האובייקט האמנותי הראשון בתערוכה בו ניתן לצפות כבר עם הכניסה למתחם 'בית הבאר' והוא גם הסמן הראשון במסלול המשובלל, התוך-קונכייתי, אותו תכננו האמנים במתווה תערוכתם, המוליך אל החללים הפנימיים של הגלריה.
בחלל המרכזי משולבים רישומים עגולים המתארים קונכיות של חלזונות, "תפוזי ג'אפה", ומקטעי טבע בגוונים ירקרקים, אפורים ותכלכלים אותם יצר רוני, ואובייקטים קרמיים עגולים, דמויי אבנים או מבנים עגולים, מסתוריים, שחדוה יצרה.
ספר האמן של חדוה עמוס בציורים וטקסטים המוקדשים לחשופיות (חלזונות חסרי קונכייה) שהתגלו בגינת ביתם ומהדהדים חיים של חיות האדמה, שחיו בתקופה כשמסביב לבאר צמחו פרדסים. כל אלה מובילים במסלול סיבובי אל חדר קטן, צדדי וחשוך, שמתפקד כסופו של המסלול אך גם כתחילתו.
בעבודת הוידאו של רוני, המוצגת בחדר הקטן, המדמה ליבת קונכייה סודית, מופיעים חילזון זוחל, קליפת תפוז, שלולית מים, משק כנפי ציפורים במרחב השמיים וצלליות בין ערביים. עבודתו מתכתבת ומשלימה את הקונכייה של חדוה. ניתן לצפות בעבודת הוידאו ולהביט מטה אל חלון ברצפת החדר המשקיף אל הבאר ומחבר את "הקונכייה" ואת "האבנים", המונחות בתחתיתה.
חדוה מציידת את המבקרים, ביציאתם מהמסלול, בצידה לדרך. היא יצרה כלי קרמי ובתוכו הטמינה מסרים וטקסטים כגון: "דרך צלחה", "הכול זורם", "תעתוע", העטופים בנייר שרוף טבול בלימון וכמון – כאותן סוכריות צבעוניות הממתיקות את שבילי החיים.
חדוה ורוני מובילים אותנו במסלול הזוגי שלהם ומאפשרים הצצה אל עולמם המסתורי, הרוחש שירת עשבים, קליפות תפוזים, ירוקת, קונכיות וצללים.
נעילת התערוכה: 1.6.22.
אוצרת: שירלי משולם.
'בית הבאר', דרך שלמה 6, ת"א-יפו.
