חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

העיר יבנה התייחדה עם זכר ששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה

ראש העיר, גוב-ארי: "עצובה ומאיימת הידיעה כי לא חדלה מנגינת השנאה ובאזורנו קיימים שליטים, ממשלות, ותנועות הנישאים על גלי השנאה והרצון שלא לאפשר את קיומנו כאן"

עצרת הזכרון לשואה ולגבורה במעמד ראש העיר, צבי גוב-ארי, הרב הראשי ליבנה –  הרב דוד אביחצירא, מ"מ וסגני ראש העיר, חברי המועצה, ניצולי שואה ותושבי העיר, נערכה ביום רביעי בהיכל התרבות העירוני בסימן "מסילות אל האבדון".

הטקס הופק על-ידי הרשת למרכזים קהילתיים, בהשתתפות הזמרת גלית גיאת, חברי קבוצת התיאטרון בבימויו של ג'וש שגיא, וחניכי הקונסרבטוריון העירוני בניצוחו של ראובן גוטמן.

הרב אריה חיים-כהנא מיבנה אמר "קדיש" ו"אל מלא רחמים" ולאחר מכן הודלקו נרות זכרון.

ראש העיר גוב-ארי הדליק נר ראשון לזכר מנהיגי הקהילות היהודיות שהמשיכו להוביל את קהילותיהם וחירפו נפשם למענם.

הרב הראשי, דוד אביחצירא שליט"א, הדליק נר שני לזכר הרבנים והמנהיגים הרוחניים, אשר על אף הרוע חיזקו את האמונה באדם ובאלוהים.

נר שלישי הדליק דוד אמויאל בן פיפין ואליהו אמויאל אשר אביו היה סוחר אספקה יבשה לכוחות האמריקאים שהגיעו למדבר הסהרה על-מנת להילחם בגרמנים, ולזכר שורדי השואה שזכו להקים בית בישראל.

נר רביעי הדליקה שחר אסתר – בת לסמינה וניסים גואטה, שנולדה בטריפולי שבלוב – לזכר מיליון וחצי הילדים שנספו בשואה. אביה הסנדלר נלקח לעבוד במפעל לתיקון מגפי החיילים הנאצים, ואמה נאלצה לברוח עם שני ילדיה ולהסתתר במערות בהרים במשך שנה.

נר חמישי הדליק יוסף ברוך – לזכר הקורבנות שעבדו במחנות הכפייה, ואת הנר שישי הדליקה ניצה קולודיצקי, שבזמן המלחמה סבלה משפחתה מרדיפות וחיה בפחד גדול מפני הנאצים. בקיץ 1951 עלתה ארצה באונייה 'גלילה', שהביאה אותה לחוף מבטחים.

בנאומו אמר ראש העיר: "אנו ניצבים בשעריה של שנת ה-74 למדינת ישראל, המסמלת את ליבת מעשה התחייה מחדש של עם שעל סף הכחדתו התנערו שרידיו ומכל פינות העולם פרסו כנפיים, המריאו אל ארץ עברם, ועל אדמתם בנו את מדינת היהודים.

עצובה ומאיימת הידיעה כי לא חדלה מנגינת השנאה ובאזורנו קיימים שליטים, ממשלות, ותנועות הנישאים על גלי השנאה והרצון שלא לאפשר את קיומנו כאן.

שימור זכרם של הנספים ייעשה לא רק בדרך ההדגשה של "לעולם לא נשכח ולעולם לא נסלח", כי אם גם על-ידי הנכונות שלנו שלא להותיר שום סיכוי להישנות הטרגדיה. ייעשה זאת דרך קיומה וביסוסה של מדינת ישראל כמדינה נאורה, חזקה ובלתי תלויה, כמדינה שכל אחד מתושביה יודע שגורלו הוא גורלה, וקיומו מותנה בנכונותו לתת מעצמו למענה. אשא תפילה כי נהיה ראויים למדינה ולשליחותנו כדור הגישור אשר יעמיד דור המשך אשר יהלך בנתיב המסירוּת, המוּסר, הנאמנות לעמו ולארצו. בכך נוודא כי לעולם לא עוד".

הרב הראשי, דוד אביחצירא, נשא דברים על תוצאותיה ההרסניות של השואה, על מעשי הזוועה של הנאצים, אל מול השתיקה והעלמת העין של עמי העולם, אשר עמדו מנגד ולא ניסו למנוע את רצח העם היהודי.

ביום השואה דגלי הלאום הורדו לחצי התורן וטקסים נערכו במערכת החינוך ובמועדונים הקהילתיים.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקופית קודמת
שקופית הבאה
דילוג לתוכן