בהשתתפות נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ראש העיר נס-ציונה, שמואל בוקסר, נכבדים רבים, ילדי בית הספר והצוות החינוכי, הוסר הלוט ונחשף שמו החדש של בית הספר האנתרופוסופי בעיר, על שם נשיא המדינה השישי, חיים והרצוג ז"ל.
לאחר הסרת הלוט על-ידי הנשיא וראש העיר החל הטקס בקטע שירה של תלמידי כיתה ו', בשיר "כולנו זקוקים לחסד".
בנאומו המרגש אמר הנשיא לילדים ולאורחים: "אני מודה לכם על הכבוד שהענקתם לנו הבוקר, בקריאת שמו של בית הספר על שם אבי ז"ל. הנשיא השישי חיים הרצוג השאיר מורשת מפוארת של אהבת הארץ והעם, הוא המודל לחיבור ציוני ויהודי. כל חייו ראה עצמו שליח ציבור, ואת הצורך של העם והקהילה, כלוחם נגד צבא הנאצים ולאחר מכן כשליח ציבור: שגריר, מדינאי ונשיא. אני מאחל לכם ללמוד מדמותו, לחשוב תמיד איפה אפשר לעזור ולתרום, לאהוב את המדינה ואת החיים בה. מאחל לכם שתחלמו, גם אם החלום נראה רחוק – וזכרו שאפשר לנצח באמונה ונחישות".
ראש העיר שמואל בוקסר העניק לנשיא שי, תעתיק של פסל מגן-דוד המוצב בכיכר הדגל בעיר, אשר נוצר על-ידי הפסל הישראלי פרימו.
ראש העיר ציין: "חיים הרצוג ז"ל אמר בנאומו בטקס חלוקת פרס החינוך בשנת 1992: 'החינוך הוא יסוד כל היסודות. כל אשר קם והיה בארץ הזאת. כל הטוב והיפה שנוצר כאן – הוא פרי החינוך'. אישיותו תרמה תרומה ייחודית למדינת ישראל והיא שזורה לאורכה ולעומקה של ההיסטוריה. אין מתאים ממנו להיות המודל הערכי, המוסרי והחינוכי לדורות הבאים של ילדי העיר. החינוך עבורי עומד בראש סדר העדיפויות, אחריות גדולה על כתפינו בחינוך הדור הבא ליצירת עתיד טוב יותר. אין מתאימה יותר מדמותו של הנשיא השישי חיים הרצוג ז"ל, כדוגמה ומופת עבור הילדים".
את הטקס חתמו שולמית לבובסקי ומרינה ליפשיץ, תלמידת כיתה י"ב, בקטע מוסיקלי של כינור ופסנתר בשם "הורה".
בתום הטקס ביקש הנשיא תמונה משותפת עם הילדים ופנה למפגש רב-שיח שתוכנן מראש עם התלמידים. הנשיא ביקש לשמוע מפי התלמידים על חוויית הלימודים האנתרופוסופיים, על תכנים ייחודיים הנלמדים בבית הספר ועל תכניות שירות בצה"ל, מפי תלמידי י"ב.
הרצוג השיב לשאלות התלמידים באשר למהות תפקיד הנשיא, נקודות השפעה, וגם התייחס לשאלות: כיצד החליט לפנות לחיים ציבוריים, והאתגר לייצג את כל העם – למרות השתייכותו למחנה פוליטי אחד.
הנשיא הדגיש בפני התלמידים את הצורך לכבד ולהיות קשוב לעמדת האחר, ולזכור תמיד שגם עמדה הפוכה ומנוגדת יכולה להיות בה מידה של צדק. הוא הביא את עצמו כדוגמה לעבודה משותפת ופורה במשך שנים, עם כלל הזרמים והמחנות.
צילום: ניר קידר
