הנתונים והרשימות הינם עבור חייבי גיוס בלבד, בחלוקה לפי כמות המתגייסים הפוטנציאליים מאותו יישוב, כאשר: ערים גדולות הן ערים בהן פוטנציאל המתגייסים הוא מעל 500; ערים בינוניות הן ערים בהן פוטנציאל המתגייסים הוא בין 500-250; ערים קטנות הן ערים בעלות פוטנציאל מתגייסים של בין 250-100; מועצות מקומיות גדולות הן כאלו שבהן פוטנציאל המתגייסים הוא מעל 100; ומועצות מקומיות קטנות הן מועצות שבהן פוטנציאל המתגייסים הוא מעל 30. כמו-כן חושבו מועצות אזוריות בהן פוטנציאל המתגייסים הוא מעל 50.
העיר מודיעין-מכבים-רעות ניצחה בשיקלול המדדים: שיעור הגיוס, שיעור המיצוי לקצונה ושיעור המיצוי למערך הלחימה (גברים)/גיוס משמעותי (נשים).
תל-אביב נותרה בתחתית הרשימה.
בקרב הערים הגדולות זכתה העיר ירושלים במקום הראשון בשיעור הלוחמים שבה. נתון מרשים נרשם גם בקרב גיוס הגברים במועצה המקומית כפר תבור – עם 100% גיוס לצה"ל.
ראש אכ"א, אלוף יניב עשור, מסר לאחר פרסום הנתונים: "מדינת ישראל נתונה תחת איומים משמעותיים ולכן, השירות הקרבי חייב להישמר כערך מכונן ומוביל בחברה הישראלית. הלוחמים הם אלה אשר מסכנים את חייהם למען ביטחון המדינה ומגנים על אזרחיה.
אנחנו פועלים בשותפות מלאה עם הרשויות המקומיות על-מנת לשפר את תהליכי המיון והשיבוץ של המלש״בים ולעודד לגיוס קרבי ומשמעותי, כך שיבואו בשערינו מוכנים ונכונים. התאמת המיונים ושיפור תהליכי הגיוס הינם בראש מעיינינו, וזאת בכדי למצות את ההון האנושי באופן מיטבי תוך כדי שאנחנו מקפידים על מתן שיוויון הזדמנויות ולכן אנו משקיעים בכך רבות.
לאחרונה נשמעות טענות כי רק נוער מהפריפריה משרת בשירות קרבי. הנתונים שאנחנו מפרסמים מוכיחים כי טענות אלו אינן נכונות. ניתן לראות כי המתגייסים לצה״ל וליחידות הקרביות מגיעים מכלל הערים והישובים במדינה. צה״ל הינו צבא העם ואנשיו מהווים את השתקפות החברה הישראלית על כלל גווניה".
