חוק פיצויי פיטורים קובע כי עובד שהמעסיק שינה לרעה את תנאי עבודתו, או שתנאי עבודתו הם כאלה שלא ניתן לדרוש ממנו להמשיך לעבוד בהם – לדוגמא במקרה של אי-תשלום זכויותיו כעובד – רשאי להתפטר ולהיחשב כמפוטר.
יחד עם זאת, כאשר מתפטר עובד בטענה שהוא נדרש לעבוד בתנאים לא סבירים או בטענה להרעת תנאים, עליו לתת הזדמנות למעסיק לתקן את ההרעה או את המצב הנטען. בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, על-מנת שעובד יהיה זכאי להתפטר בדין מפוטר בגין הרעת תנאים, חייבת להיות הרעה מוחשית אמיתית בתנאי עבודתו. לכן, מומלץ לבחון באופן ספציפי כל מקרה לגופו, לרבות על-ידי פנייה לייעוץ מקצועי, לרבות לצורך בחינת הסיכויים שתתקבל טענת העובד כי הרעת התנאים הנטענת היא מוחשית ומצדיקה התפטרות בדין מפוטר.
קיימים מקרים שנקבע לגביהם בעבר כי הם מהווים הרעת תנאים, כגון הפחתת שכר, פיגור חוזר ונשנה בתשלום השכר במועד, שלילת הטבה של רכב צמוד (במקרה בו מדובר בהטבה במסגרת העבודה – להבדיל ממקרים בהם הרכב ניתן לעובד לצורך ביצוע תפקידו), יחס משפיל מצד המעסיק ושינוי שיבוץ עבודה ממה שסוכם עליו. על פניו, גם הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום ללא קבלת הסכמתו יכולה להיחשב כהרעת תנאים.
בנוסף, פסיקת בתי הדין לעבודה קבעה כי גם העסקת עובד ללא תשלום זכויותיו כדין, כגון אי-תשלום שעות נוספות, עשויה לזכות את העובד להתפטר בדין מפוטר. לעומת זאת, קיימים מקרים אחרים לגביהם נקבע כי אינם מהווים הרעת תנאים, כגון הפחתה בשעות נוספות שמאפשר המעסיק לעובד לעבוד, ודרישה להחתמת כרטיס עובד.
בנוסף, קיימים מקרים רבים בהם זכאי עובד להתפטר בדין מפוטר לעניין חוק פיצויי פיטורים. יחד עם זאת, טרם החלטה על התפטרות בדין מפוטר, חשוב לבחון בכל מקרה שאכן מתקיימים כל התנאים המזכים את העובד לעשות זאת.
התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה משפטית, חוות-דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם עורך-דין
