שנתיים, והאבטלה עדיין כאן, למרות שְמְסַפְּרִים לנו סיפורים

שירות התעסוקה מפרסם היום כי לראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה מספר דורשי העבודה הפעילים ירד מתחת ל-200 אלף ועמד בסוף נובמבר על 191.6 אלף [] אבל בשוק רצים הרבה מאֹד מספרים מבלבלים, ולא בטעות [] וחיסון נגד נגיף האבטלה - טרם נמצא

בהשוואה לסוף חודש אוקטובר – אז עמד מספר דורשי העבודה על כ-248 אלף, מספרם של מובטלים המסתייעים בשירות התעסוקה נמוך בכ-54 אלף.
השפעת הפסקת הזכאות על מספר דורשי העבודה ותמהילם לפי סוג תביעה – נתוני סוף נובמבר: ירידה נטו של 56 אלף דורשי עבודה שהתייצבו בלשכות התעסוקה הנאמדת ב 22.6% ביחס לחודש אוקטובר.
נתונים אלה מנציחים את פרדוקס ההיצע והביקוש: אף שמספר דורשי העבודה יורד, מספר המשרות הפנויות נותר בעינו.
על אף שהפער מצטמצם, שיעור הנשים בקרב דורשי העבודה עדיין גבוה משיעור הגברים. דורשי העבודה הערבים מתקשים יותר לשוב לעבודה – ולראשונה שיעורם עולה על שיעורם ערב המשבר עמד בנובמבר.
התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד: בדומה לכל משך משבר הקורונה, גם בתום תקופת הזכאות ככל שרמת המיומנויות נמוכה יותר, כך קשה יותר לחזור למעגל העבודה.
גם בחודש נובמבר, הערים הערביות מובילות – אום אל פחם בראש עם 11.9%, רהט אחריה עם 10.8%, סחנין שלישית עם 10.4%, נצרת עם 9% ועכו שהיא עיר מעורבת עם 8.4%.
מנגד, הירידות הגדולות ביותר במספר דורשי העבודה נרשמו בערים החזקות מגוש דן ומהמרכז – רמת השרון עם 43.9%, רעננה ור"ג עם 42.1%, והוד השרון עם .42%.
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "מספר דורשי העבודה אמנם מצוי בירידה, אך זו אינה עדות לחזרה מסיבית של רוב דורשי עבודה למעגל העבודה, בוודאי כאשר מספר המשרות הפנויות במשק מוסיף להיות גבוה כל-כך. נתונים סותרים אלה מאששים את חששות שירות התעסוקה לאורך כל המשבר, כי גם בתום תקופת הזכאות ובפתיחת המשק החזרה לעבודה קלה משמעותית לבעלי המיומנויות הגבוהות, מאשר לבעלי המיומנויות הנמוכות. מגמה זו רק תלך ותחריף, כי השוק ממשיך להשתנות ומי שלא ישכיל להדביק את הפערים פשוט יישאר מאחור".
עוד הוסיף: "אין מנוס מלחזק את הכישורים והמיומנויות, גם של אלה העובדים כעת שעלולים להיפלט מחוץ למעגל העבודה, ועל אחת כמה וכמה של דורשי העבודה שטרם שבו למעגל העבודה – ובכך אנחנו ממוקדים. לא לעולם חוסן, שוק העבודה משתנה ללא הרף וזה מחייב היערכות גם ברמה הפרטית וגם ברמה הלאומית והמשקית".
יצויין, כי בבחינות השונות של נתוני שוק התעסוקה, ובהתאם לניתוחי גופים רבים בעלי עניין, ניכרים מהלכים של הצגת הערכות שונות של סטטוס שוק העבודה במהלך השנה האחרונה, ולא בכדי.
בשוק העבודה תנודה של אחוז בודד עד שניים משנה את הגדרת המשק ו/או ענפים בתוכו כמוּכֵּי אבטלה או, לחלופין, כנתונים בהליך של שיקום – דבר המשפיע רבות על דירוגים שונים ומגוונים של המשק הישראלי, כלפי פנים וכלפי חוץ, וכן על מעמדים שונים בהקשר של סיועים ממשלתיים ופיננסיים.
אין כמעט גורם אחד הקשור עם משק התעסוקה ושוק העבודה, שפעולותיו ודיווחיו לציבור ולמוסדות המדינה, אינו נגוע באינטרס צר, והטיית הנתונים מסייעת לכל אלה.
לכן, בסיכום, דבר אחד אותו ניתן לקבוע בביטחה – המשק הישראלי טרם השתקם מטראומת הקורונה המתמשכת, ושוק העבודה סובל מנגיף האבטלה, מבלי שעדיין ייראה חיסון לעין.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן