ועדת החינוך של הכנסת קיימה דיון בנושא התמודדות מערכת החינוך עם האלימות ברשתות החברתיות. בדיוןהציגה עמותת ער"ן נתונים מדאיגים, לפיהם מפרוץ משבר הקורונה, נרשם זינוק של פי 5 ביחס לתקופה המקבילה אשתקד במספר הפניות לקווי הסיוע שלה, מצד בני נוער המדווחים על מצוקה נפשית עקב גילויי אלימות ובריונות שחוו ברשתות החברתיות.
בער"ן הגדירו את בני הנוער כקבוצת סיכון שיש להתמקד בה בשנים הקרובות, לאחר כמעט שנתיים של חיים תחת איום הקורונה אשר שמט את הקרקע תחת רגליהם והביא לטלטלה בשגרת חייהם: מעבר ללימודים בזום, בידודים רבים, משברים משפחתיים ועוד שורה של התמודדויות מורכבות.
נציגי העמותה ציינו כי בחודש אפריל הושק ערוץ מענה לפניות באמצעות אפליקציית ה'וואטסאפ', המשווק כשירות עבור בני נוער וצעירים, ואשר צובר תאוצה ומסתמן כערוץ ייחודי ובעל ערך מובחן בשדה הסיוע הנפשי הראשוני. הערוץ מאפשר מענה אנונימי, בלתי מאיים, נגיש ובפלטפורמה מוכרת ושמישה מאוד עבור הפונים. בער"ן מזהים כי ה'וואטסאפ' מאפשר להתגבר על החסמים הפסיכולוגיים אשר מנעו מאותם בני נוער ומתבגרים לשתף או לפנות לעזרה.
ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית בעמותת ער"ן, התריעה: "מיפוי הפניות המגיעות לער"ן מצביע על עלייה בתחושת הבדידות של מתבגרים וצעירים, לצד ריבוי פניות הממוקדות בחרם, נידוי, אלימות ובריונות. בעידן הדיגיטלי שאנו חיים בו, מרבית התקשורת נעשית ברשתות חברתיות. מצד אחד הרשת משמשת כפלטפורמה אלימה, אך מצד שני כפלטפורמה של תמיכה מצילת חיים. 80% מהמתבגרים שנפגעו ברשת עדיין מעדיפים לפנות לסיוע באותו ערוץ בו הם חוו פגיעה. במובן הזה, הרשת יכולה להיות רשת הצלה".
עוד ציינה ד"ר דניאלס כי "באלימות ברשתות החברתיות חשוב לזכור שמעורבים 3 אוכלוסיות: נפגעים, פוגעים ועומדים מהצד. שלושת האוכלוסיות זקוקות לעזרה. גם הפוגעים פעמים רבות נפגעו בעצמם וזקוקים לעזרה והכוונה ולא רק לאכיפה. אותי מאד מדאיגים כל אותם ילדים שצופים בשיח האלים וחיים בפחד וחרדה שמחר זה יגיע אליהם. החרדה הזו מונעת מהם פעמים רבות לעמוד לצד הנפגעים ולפנות ולשתף מבוגרים בסביבתם. מענה אנונימי וזמין נותן להם כלים, מידע ועזרה נפשית ראשונה".
