ישראל מציגה: אירן עכשיו – התסבוכת

נתן רונן איש יבנה מנתח ושופך אור על הסערה שמתרחשת בעת האחרונה - בכוס מים, לדעתו

תמיד חשבתי לתומי שאירן אינה בעיה של ישראל וכי הצורך של הביבי או של אלה שהחליפו אותו לנופף במקל האיראני הגדול הוא יותר "הצגה" לצרכים פנימיים, על-מנת להסיט את תשומת הלב מפשלות יומיומיות ומטיפולם הכושל של הפוליטיקאים שלנו בחיי השיגרה של העם הזה.

לעניות דעתי , ואני רק אסקופה נדרסת מולכם המומחים, היא שהבעיה האירנית יותר מפחידה את סעודיה ואת המדינות המפרציות, מאשר את ישראל. ואני יודע שלא אספיק לספור עד שלוש בטרם יקפצו עליי חלק מכם ויזכירו לי שאחמדיניג'אד לא איים בהשמדה על הערבים של המפרץ, ועלינו כן.

בימים אלה, ישראל עושה פוזות שהיא מכינה כוחות לתקוף את אירן – וכולם יודעים שזו הצגה שנועדה לעזור לנשיא ארה"ב המקשיש, ביידן, לחזור לשנת 2015, השנה בה חתם המימשל האמריקני על ההסכם הקודם עם אירן – הסכם שברטרוספקט היה לא רע מול אלטרנטיבת ה-lose-lose הנוכחית, בה גם אין הסכם וגם יש מדינת סף גרעינית.

הנשיא טראמפ, הבריון חסר הבינה, נשיא האוונגליסטים, חוגי העליונות הלבנה וליגת הנשק החופשי, לא רק ביטל את ההסכם מול אירן, אלא עשה שרירים גם לאירופה וביטל שורת הבנות קודמות לגבי האקלים ואיכות הסביבה. וזאת רק כי היה משוכנע שהוא ממשיך לככב בתוכנית ריאליטי בתפקיד "נשיא אמריקה", תפקיד שבתסריט שלו כתוב שנפגשים עם כל מיני אנשים מוזרים ממדינות רחוקות, זורקים כמה משפטים למצלמות, חותמים בנוכחות הרבה אנשים על צו נשיאותי, וחוזרים הביתה לצפות ב'פוקס ניוז' תוך כדי בליסת המבורגר ובירה, וחפינת אבר נשי כזה או אחר – עד הפרק הבא.

כך בדיוק נראו השיחות המטומטמות שניהל עם צפון-קוריאה בהן הוא הגדיר את הרודן הצפון-קוריאני כ-"בחור נחמד מאד", קישקש איזה נייר – וכלום לא קרה.

עכשיו, מן הידועות היא שכשאבן אחת נזרקת על-ידי טיפש לבאר – מתקשים כולם להוציא אותה כי נוצרה תסבוכת. אירןן יודעת שהאמריקנים באים לשיחות עם רובה ללא תחמושת. האמריקנים לא יסתבכו שוב במלחמה במזרח התיכון או באסיה עבור אף אחד בעולם, במיוחד כשהם יוצאים מקופלי זנב מאפגניסטן ומעיראק, עם דימוי של לוזרים.

ולכן, אם האירנים יסכימו לחזור להסכם כלשהו, יהיה זה רק כשיש הבנה משולשת בין הרוסים, הסינים והאמריקנים לגבי הגרעין שלה.

הבעיה היא שאנחנו כבר לא ב-2015. לכל אחד מן המשתתפים יש אינטרסים שונים בתכלית. לכאורה זה אותו פוטין, אותו סיני ואותו ביידן. אבל העולם השתנה: האמריקנים יצטרכו לשלם לרוסים במחיר התכופפות מול הרצון הרוסי לכפות על אוקראינה לא להכנס לנאט"ו ולא להציב בשיטחה טילים המופנים לבטן הרכה של רוסיה.
הסינים, רוצים רק נפט וגז במחיר זול, ואם מישהו ירצה שהם ילחצו על האירנים מישהו יצטרך לשלם להם במחיר מדיני כמו עצימת עין מול כיבוש טאיוואן או האיים הקוריליים עליהם הם משתלטים ליד חופי יפן.

זה כבר מזמן לא משחק רק בין אירן לישראל. במיוחד לנוכח העובדה שישראל מעולם לא הייתה מוכנה לקבל תכתיבים אמריקאיים בכל מה שנוגע לאינטרסים החיוניים לה. אבל גם ארה״ב לא הייתה מוכנה שהאינטרסים החיוניים שלה יהפכו לבני ערובה של ישראל, ולא היתה מוכנה שישראל תסבך אותה במלחמה מול אירן – כשהיא לא רוצה להיות בה.

והטיפש שזרק את המטבע לבאר, הוא רק הביבי שעשה מניפולציה לטראמפ. על דונלד אני לא כועס, כי בעיניי היה תינוק שנשבה שאין לו מושג איפה נמצאת בכלל אירן אפילו אם תשימו לו מפה גיאוגרפית מול הפרצוף שלו.

תגובות

2 Responses

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן