האם חווית פעם את החוויה שבן הזוג שלך ממש מנותק ממה שקורה סביבו, או שאם את נשואה, הוא מנותק מסביב למה שקורה בבית??? שהוא ממש מעופף ושהוא מרוכז רק בעצמו. דעי לך, שזה לא בהכרח בגלל שהוא לא אוהב אותך ולא אכפת לו ממך או מהבית או מהילדים, לפעמים הוא פשוט תפוס באיזו מטרה שתופסת את מוחו, שהוא עוסק בה כל הזמן, גם במחשבה. בניגוד אליכן הנשים, שרובכן ניחנתן ב'אפקט התמנון', שהוא היכולת לעשות כמה דברים בבת אחת ולחשוב על כמה דברים בו זמנית ולתפקד, הגברים פשוט לוקחים את הדבר שהם מרוכזים בו לכל מקום ופינה בחייהם, כך שלפעמים הם הופכים להיות 'עיוורים' למה שקורה סביבם, זה לא בא ממקום רע.
לא סתם ישנם מחקרים שנעשו על גברים ונשים באזור גיל השלושים, שהעלו שנשים שמות בראש סולם העדיפויות שלהם את הקשר הזוגי והחשיבות האימהית לפני ההצלחה בעבודה ובקריירה, ואילו אצל הגברים נתגלה שזה ממש להיפך. ההצלחה בעולם שמחוץ לבית, העבודה, הלימודים, היו חשובים לגברים שהשתתפו במחקר, יותר מאשר ההצלחה בתא המשפחתי שלהם.
על פניו מחקרים אלו מעוררי תמיהה, וכי באמת גבר הוא כזה מנותק ומרוכז בעצמו? אך לדעתי אם מתבוננים לעומק, החשיבות שנותן הגבר הנשוי לקריירה וההצלחה שלו, אינם נובעים ממקום אגואיסטי, אלא הם נובעים מכך שהגברים כן רוצים את הצלחת הזוגיות והמשפחה, אך מבחינתם, הצלחה זאת תבוא לידי ביטוי רק אם הם יצליחו בחוץ, ירוויחו טוב, יהיו מוערכים, וכך הם יוכלו למלא את קשר הזוגיות והמשפחה שלהם ממקום של עוצמה אישית וכוח כלכלי.
אתן צריכות להבין שהמטרות בחיים הם הדלק והמנוע של הגברים בחייהם, זה נותן להם טעם לחיים. גבר מובטל, בלי מסגרת, שאין לו בשביל מה לקום בבוקר, מרגיש אומלל, מרגיש לא שווה, מרגיש לא מועיל, מרגיש שהוא נכשל ומעל בתפקידו.
לגברים רבים העבודה בחוץ היא הדבר החשוב ביותר בפיתוח אישיותם ושמירה על הביטחון העצמי שלהם. לא סתם ישנם גברים רבים המכורים לעבודה. זה לא הכסף שמאחורי העבודה, אלא הזהות. גבר שמתקדם בעבודתו או מצליח בעסקים, נכון אמנם שהוא מרוויח יפה ונהנה ממשכורת והכנסה מכובדת, אבל זה לא הקאץ' כאן. המעמד שהגבר השיג הוא זה שטופח לו על האגו ונותן לו את הרגשת השווה. המשכורת הגבוהה היא רק הבונוס. גברים ששונאים את עבודתם, לא בהכרח יראו במשכורת לקיום משפחתם כערך עליון. חוסר המימוש העצמי של הגבר בעבודה שהוא שונא יתסכל אותו בצורה קשה, אך בעל כורחו הוא חייב להישאר בעבודה כדי שלא תינטל ממנו דמות המפרנס, שאז בכלל האגו שלו יתרסק לרסיסים.
לא אתעלם מהעובדה הידועה שהמציאות כיום היא אחרת. נשים רבות מציבות אף הן מטרות ויעדים, מגשימות את עצמן, מתפתחות ומתקדמות. יש לכך הסברים רבים.
ניתן לומר אולי שהנשים כיום מנצלות את חלון ההזדמנויות ומבחינה חברתית תפיסתית הן עברו שינוי תפיסתי ובוחרות בקריירה על מנת להרגיש סיפוק בחיים. יתכן לומר עוד, שהנשים שבוחרות בהישגיות ופיתוח קריירה, עושות זאת משום שהן מבחינה תפיסתית לא רוצות להיות תלויות בגבר מבחינה כלכלית או שהן נכוו בעבר מאלימות כלכלית, או סתם היו תלויות בנדבתו של הגבר שלהן, שעל אף שהיה מספק להן את כל מאוויי נפשן, הנפש שלהן עמוק בפנים לא הייתה מרוצה מהסיטואציה. אם נאמץ את ההנחה הזאת, נהיה מוכרחים לומר שהיעדים והמטרות של הנשים כיום נובעות מהשפעות חברתיות של העידן החדש ואילו אצל הגברים מדובר בתכונה מגדרית מולדת. בדרך כלל, אצל הנשים הקרייריסטיות, השאפתניות, נגלה קוטביות גברית מוגברת יותר, שתבוא לידי ביטוי באסרטיביות, הנהגה, יוזמה ושליטה.
עוד אפשרות לנתח את המצב כיום, היא בכך שחלק מהנשים עושות זאת מצורך הישרדותי ולא בהכרח מצורך הישגי. הן הולכות למקום הזה של הפיתוח ההגשמה העצמית בגלל שאין להן ברירה והן צריכות לקיים את עצמן או את ילדיהן אם הן חד הוריות או נמצאות בקשר שהן מרגישות שהולך לקראת פירוק.
ניתן לומר עוד, שישנו הבדל בין ההישגיות והמטרות הגבריות לבין הנשיות. הגבר רואה במטרה עצמה את היעד העיקרי בחייו כרגע, כלומר, שם את הקריירה שלו במקום הראשון והוא היה עושה זאת בין אם הוא היה בקשר או בחיי משפחה ובין אם לא. אצל הנשים לעומת זאת, ניתן להניח שהן עושות זאת בעיקר בשביל רווחתן ורווחת ילדיהן, וכשהן נכנסות לעולם הקרייריסטי ההישגי, הן רואות קודם כל את טובת ילדיהן, לנגד עיניהן וההתפתחות העצמית היא רק אמצעי.
כך או כך, המציאות כיום היא שונה מ-בעבר. ובכל זאת, חשוב שננתח את עובדת ההישגיות והמטרות מנקודת המבט של הגבר.
